צאת החג אתמול בלילה הפגיש אותנו עם המציאות הקשה של הקטל בדרכים. אני מתקשה למצוא דברים לומר במעמדים אלה של כאב וסבל קשים מנשוא, ומלאכת הבחירה או העריכה נעשית גם היא קשה, שכן כולנו רגישים וכולנו כואבים ואתה מגלה מול המציאות הקשה - את קוצר ידה של המילה הכתובה וגם של המילה המדוברת.
ועל כן בחרתי בסופו של דבר לפתוח את "אלו דברים" השנה בדברים כללים.
בפתיחה לדברים על פרשת בראשית ב"שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע" אומר ישעיהו לייבוביץ:
"כל מי שבא לומר משהו על סדרת 'בראשית' בתוך שמונה- עשרה דקות , אין ספק שאם בעל נפש הוא תירפינה ידיו. לא זו בלבד שעולם ומלואו גלומים בסדרה זו , אלא תורה טבועה בפרשת 'בראשית'; הסדרה כולה בפסוק הראשון, והפסוק הראשון במלה הראשונה, וכבר נאמר במקורותינו, שלמעשה הכל גלום בתג שעל האות ב' במלת הפתיחה 'בראשית', ויש אמת גדולה במה שנאמר על מה שגלום בפסוק ראשון זה.
.....
מעטים הם הפסוקים שנכתבו בידי אדם כגון פסוק זה בתורה, עליו נֶהגו, נאמרו ונכתבו דברים כה רבים, ואשר משמעותו לגבי הבנת האדם את עצמו ועולמו, ובמידה שניתן לומר, הבנתו את השם -יתברך היא עצומה, ואף לאחר כל מה שנֶהגה, דוּבַּר ונכתב על פסוק זה הרבה יותר מאלפיים שנה, עדיין לא מוּצה כל הגלום בו או כל מה שאנו מסוגלים לגלות בו, ועליו כעל פסוקים רבים אחרים במקרא ניתן לומר בלשון חז"ל - 'שערי הדרוש לא ננעלו' וכל אדם ראוי לו, ואולי אף חייב להגות בו, ולתפוס אותו כמיטב יכולתו העיונית.
פסוק אדיר זה בו פותחת התורה, כבר חשו והבינו ראשונים ואחרונים כי דבר גדול אומר הוא לנו, ואף על פי כן נשאלת השאלה העצומה - מה אומר הוא לנו ? האם הוא בא למסור לנו אינפורמציה על ארוע שארע בזמן מן הזמנים ? ואם אמנם זוהי משמעותו, לשם מה הוא בא ? ושמא באה התורה למסור לנו מידע על הקוסמוס, בחינת ספר לימוד למדעי הטבע, או אולי מתן מידע על העבר הארצי והאנושי בחינת כרוניקה היסטורית?
שאלות אלה ורבות אחרות הציגו לא רק מאמינים תמימים, כי אם גם הוגי דעות וחוקרים, לרבות פילוסופים תאולוגים ומיסטיקאנים, ומעניין הדבר כי יותר מכולם עמדו על כך דווקא בעלי הסוד, ו'ספר הזוהר' אף אומר במפורש ובצורה נועזת ביותר, שלא באה התורה 'לספר סיפורים בעלמא ומילין דאיתיַלדֵּי', ואין ספק כי כל חומר היסטורי, וכל ידע מדעי אינפורמטיבי הנכלל במונחים אלה, חולין הם ולא קודש, ולכן אומר 'הזוהר' שלא ייתכן כי זוהי משמעותה של 'אורֵייתא קדישא' (התורה הקדושה), אשר כל תוכנה הוא 'מילין עילאין'.
בצורה פשטנית ביותר מובעת משמעות הפסוק הראשון בתורה, בסידור התפילה המקובל על כל היהודים המאמינים, וגם על אלה אשר מימיהם לא עסקו בניתוח תאולוגי ופילוסופי של אמונתם.
בין ברכות-השחר של נוסח התפילה היומי מוצאים אנו כתוב: 'אתה הוא עד שלא נברא העולם, ואתה הוא משנברא העולם'; ניסוח זה משמעו - אלוהותו של ה' איננה קשורה כלל בעולם. והוא-הוא האל גם אם
אין עולם כלל, וזאת היא אמונתו הגדולה של האדם-המאמין לעומת האדם הכופר."
בפתח דבר לספרו "חיי עולם" אומר הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ יבדל"א את הדברים הבאים:
"ספר התורה מכיל בתוכו עולמות רבים. הנושאים שבהם הוא עוסק, הלשון שבה הוא כתוב, כל הדרכים המרובות כל כך להבין אותו ולפרשו - כל אלה הם עולמות הכרוכים ועומדים זה בצד זה וזה בתוך זה. ואולם מכלל גווני המשמעות הרבים שיש לתורה עולה שהתורה היא, בעצם, 'ספר תולדות האדם'. זהו ספר המספר לאדם הלומד אותו - לכל אדם, אך בייחוד לעם ישראל וליחיד מישראל - לא רק מה שהיה ומה שצריך להיות, אלא גם מה משמעות מהלך חייו שלו. ספר התורה משמש מעין אספקלריא מופלאה שבה אנחנו מסוגלים, מצד אחד, לראות עד קצות המציאות, אבל מן הצד השני אנו יכולים, בצורה מופלאה, גם לראות את דמותנו שלנו, הן את הדמות האישית בכלל והן את דיוקן נפשנו כאן ועכשיו.
משום כך לא ייפלא שלספר התורה נוצרים כל הזמן פירושים חדשים. יפים הדברים שכתב הרשב"ם על שיחתו עם סבו הגדול, רש"י, ביחס לפירוש המקרא, שבה אמר רש"י כי אילו היה הדבר בכוחו, היה חוזר ומשנה את פירושו לפי 'הפשטות המתחדשים בכל יום'. ה'פשטות' הללו 'מתחדשים' לא רק משום שלימוד התורה כמוהו כהתבוננות באבן חן שיש לה פנים לאין מספר, אלא גם משום שאף אנו מחדשים בכל יום."
ולבסוף -
At the beginning there was chaos, until the Lord said, "Let there be light !" and the chaos was partly overcome, but partly it stayed on.
A.J. Heschel, A Passion for Truth , Jewish Lights Publishing, p. 296
בראשית היתה תוהו ובוהו, עד שאמר הקב"ה 'ויהי אור', ובזה נעלם התוהו ובוהו, אך רק באופן חלקי; באופן חלקי נותר התוהו ובוהו.
א. י. השל, להט לאמת ( התרגום הנ"ל - של הח"מ) עמ' 296
שבת שלום
ג'ף
מקורות
ישעיהו לייבוביץ, שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע, הוצאת כתר, עמ' 2-1
הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' יט- כ
A.J. Heschel, A Passion for Truth , Jewish Lights Publishing, p. 296
