רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום חמישי, 26 באוקטובר 2017

אלו דברים לשבת פרשת לך לך תשע"ח


אחד הדברים שאני לומד מהשל הוא שהדרך לגאולה עוברת דרך המילים. המילה הכתובה והמילה המדוברת. השל התריע עוד בשנות הששים של המאה הקודמת שאנחנו בזים לשפה ומביאים במו ידנו או במו פינו ללזות השפה.  חשדנות חלף אמון מאפיינת את השיח הציבורי.
סוגיה קרובה וקשורה לסוגיית כיבוד השפה - היא זו של הקשבה
חבר מהעבודה סיפר לי השבוע על מקרה שאירע לו לפני שנים, לפני שנים !! המקרה הזה נחרט בזיכרונו. תשמעו. - 
מצלצל אזרח למשרד ממשרדי הרשות הציבורית שבה אנו עובדים. "הקשבתי לו" מספר לי החבר. "האזרח היה המום", סיפר החבר. אמר לו האזרח: "אני המום מזה שאתה מקשיב לי". "95 % מהבעיה, פתרתי לו", סיפר החבר, "בזה שהקשבתי לו."

שבת שלום
    ג'ף

יום שבת, 21 באוקטובר 2017

"ועיון תפילה" ב חשוון תשע"ח



לילה
גוי
עבד

אשה
עיוורים
ערומים

אסורים 
כפופים
על המים

יום שישי, 20 באוקטובר 2017

אלו דברים לשבת פרשת נח תשע"ח



עברנו את השבוע הראשון של "אחר החגים".
עד הבוקר - לא היה לי מושג איך אני, ברשותכם, מסכם כאן ב"אלו דברים" את השבוע. היו לי כמה רעיונות , אך הם לא היו מגובשים. ואז, הבוקר, סיפרה לי אשתי, על סרט שראתה אתמול בלילה וכל החלקים השונים של הפאזל, כל הסיפורים השונים שקרו לי ושעסקתי בהם במהלך השבוע הסתדרו לכדי תמונה אחת שלמה. הסרט הוא על ילד הודי בשם סארו מרחובות קלקטה והסרט נקרא "אריה" ( באנג' Lion).
הבלוג הפעם עוסק בסיפורים. סיפורים סיפורים...אך אחסוך מכם את הסיפורים עצמם, לעת עתה. זה יביא אותנו - לעיקר ולסוף מהר יותר. יש חשיבות מכרעת אמנם לדרך, אבל לפעמים יש חשיבות גם לסוף...להגיע לפואנטה וכו' וכו'
המקצוע "משפטים" והעיסוק בעריכת דין הוא סיפור של "סיפורים". קרה משהו, קורה משהו - בדרך כלל משהו שפוגע קשות "בכיס" של פלוני אלמוני והמערכת הזאת נועדה להסדיר את הענין, לפתור אותו, בדרכי שלום חלף האלטרנטיבה שהיא חלופה עבריינית ואלימה. כל צד מספר לעצמו סיפור...ואח"כ עורכי הדין עורכים את הסיפור ומציגים אותו בפני בית המשפט. ואז בית המשפט מספר הוא את הסיפור שלו. ואם זה לא מספק את הצדדים, הסיפור שסיפר בית המשפט בסופו של דבר,- ונותרו לצד הבלתי מרוצה האמצעים הכספיים והנפשיים להמשיך הלאה - מגישים ערעור ומקווים לסוף אחר או לסיפור אחר.
בפתח ספרו "שערי היער", הציב אלי ויזל את הסיפור הבא:
"כאשר ראה הבעל שם טוב שצרה באה על היהודים , נהג הוא ללכת למקום מסוים ביער ולהתפלל. הוא היה מדליק שם אש, אומר תפילה מיוחדת, הנס המיוחל היה מתרחש והצרה היתה נמנעת.
בהמשך הימים, כאשר היה צריך תלמידו, המגיד ממזריץ' להפציר מול השמיים בנסיבות דומות - היה הולך הוא לאותו המקום ביער ואומר : 'ריבון כל העולמים האזן אלי! איני יודע כיצד להדליק את האש, אך עדיין אוכל לומר את התפילה'. ושוב הנס היה מתרחש.
עוד בהמשך הימים, רבי משה לייב מססוב, על מנת להציל את עמו שוב פעם, היה נכנס ליער ואומר:' איני יודע כיצד להדליק את האש ואיני יודע את התפילה ואבל אני יודע את המקום וזה צריך להספיק'. וזה הספיק והתרחש הנס.
לימים נפל בחלקו של רבי ישראל מרוז'ין להתגבר על צרה שנפלה על עמו. ביושבו על כורסתו, ראשו בידיו, הוא דיבר עם הקב"ה: 'איני יכול להדליק את האש ואיני יודע את התפילה ואיני יכול אפילו למצוא את המקום ביער. אבל כן אוכל לספר את הסיפור וזה צריך להספיק.' וזה הספיק."
ומסכם אלי ויזל זצ"ל בעמוד הבא במשפט אחד:
"הקב"ה ברא את האדם כי הוא אוהב סיפורים"
שבת שלום וחודש טוב
ג'ף

יום חמישי, 12 באוקטובר 2017

אלו דברים לשבת פרשת בראשית תשע"ח


צאת החג אתמול בלילה הפגיש אותנו עם המציאות הקשה של הקטל בדרכים. אני מתקשה למצוא דברים לומר במעמדים אלה של כאב וסבל קשים מנשוא, ומלאכת הבחירה או העריכה נעשית גם היא קשה, שכן כולנו רגישים וכולנו כואבים ואתה מגלה מול המציאות הקשה - את קוצר ידה של המילה הכתובה וגם של המילה המדוברת.

ועל כן בחרתי בסופו של דבר לפתוח את "אלו דברים" השנה בדברים כללים.

בפתיחה לדברים על פרשת בראשית ב"שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע" אומר ישעיהו לייבוביץ:

"כל מי שבא לומר משהו על סדרת 'בראשית' בתוך שמונה- עשרה דקות , אין ספק שאם בעל נפש הוא תירפינה ידיו. לא זו בלבד שעולם ומלואו גלומים בסדרה זו , אלא תורה טבועה בפרשת 'בראשית'; הסדרה כולה בפסוק הראשון, והפסוק הראשון במלה הראשונה, וכבר נאמר במקורותינו, שלמעשה הכל גלום בתג שעל האות ב' במלת הפתיחה 'בראשית', ויש אמת גדולה במה שנאמר על מה שגלום בפסוק ראשון זה.
.....
מעטים הם הפסוקים שנכתבו בידי אדם כגון פסוק זה בתורה, עליו נֶהגו, נאמרו ונכתבו דברים כה רבים, ואשר משמעותו לגבי הבנת האדם את עצמו ועולמו, ובמידה שניתן לומר, הבנתו את השם -יתברך היא עצומה, ואף לאחר כל מה שנֶהגה, דוּבַּר ונכתב על פסוק זה הרבה יותר מאלפיים שנה, עדיין לא מוּצה כל הגלום בו או כל מה שאנו מסוגלים לגלות בו, ועליו כעל פסוקים רבים אחרים במקרא ניתן לומר בלשון חז"ל - 'שערי הדרוש לא ננעלו' וכל אדם ראוי לו, ואולי אף חייב להגות בו, ולתפוס אותו כמיטב יכולתו העיונית.

פסוק אדיר זה בו פותחת התורה, כבר חשו והבינו ראשונים ואחרונים כי דבר גדול אומר הוא לנו, ואף על פי כן נשאלת השאלה העצומה - מה אומר הוא לנו ? האם הוא בא למסור לנו אינפורמציה על ארוע שארע בזמן מן הזמנים ? ואם אמנם זוהי משמעותו, לשם מה הוא בא ? ושמא באה התורה למסור לנו מידע על הקוסמוס, בחינת ספר לימוד למדעי הטבע, או אולי מתן מידע על העבר הארצי והאנושי בחינת כרוניקה היסטורית?
שאלות אלה ורבות אחרות הציגו לא רק מאמינים תמימים, כי אם גם הוגי דעות וחוקרים, לרבות פילוסופים תאולוגים ומיסטיקאנים, ומעניין הדבר כי יותר מכולם עמדו על כך דווקא בעלי הסוד, ו'ספר הזוהר' אף אומר במפורש ובצורה נועזת ביותר, שלא באה התורה 'לספר סיפורים בעלמא ומילין דאיתיַלדֵּי', ואין ספק כי כל חומר היסטורי, וכל ידע מדעי אינפורמטיבי הנכלל במונחים אלה, חולין הם ולא קודש, ולכן אומר 'הזוהר' שלא ייתכן כי זוהי משמעותה של 'אורֵייתא קדישא' (התורה הקדושה), אשר כל תוכנה הוא 'מילין עילאין'.
בצורה פשטנית ביותר מובעת משמעות הפסוק הראשון בתורה, בסידור התפילה המקובל על כל היהודים המאמינים, וגם על אלה אשר מימיהם לא עסקו בניתוח תאולוגי ופילוסופי של אמונתם.
בין ברכות-השחר של נוסח התפילה היומי מוצאים אנו כתוב: 'אתה הוא עד שלא נברא העולם, ואתה הוא משנברא העולם'; ניסוח זה משמעו - אלוהותו של ה' איננה קשורה כלל בעולם. והוא-הוא האל גם אם אין עולם כלל, וזאת היא אמונתו הגדולה של האדם-המאמין לעומת האדם הכופר."

בפתח דבר לספרו "חיי עולם" אומר הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ יבדל"א את הדברים הבאים:

"ספר התורה מכיל בתוכו עולמות רבים. הנושאים שבהם הוא עוסק, הלשון שבה הוא כתוב, כל הדרכים המרובות כל כך להבין אותו ולפרשו - כל אלה הם עולמות הכרוכים ועומדים זה בצד זה וזה בתוך זה. ואולם מכלל גווני המשמעות הרבים שיש לתורה עולה שהתורה היא, בעצם, 'ספר תולדות האדם'. זהו ספר  המספר לאדם הלומד אותו - לכל אדם, אך בייחוד לעם ישראל וליחיד מישראל - לא רק מה שהיה ומה שצריך להיות, אלא גם מה משמעות מהלך חייו שלו. ספר התורה משמש מעין אספקלריא מופלאה שבה אנחנו מסוגלים, מצד אחד, לראות עד קצות המציאות, אבל מן הצד השני אנו יכולים, בצורה מופלאה, גם לראות  את דמותנו שלנו, הן את הדמות האישית בכלל והן את דיוקן נפשנו כאן ועכשיו.

משום כך לא ייפלא  שלספר התורה נוצרים כל הזמן פירושים חדשים. יפים הדברים שכתב הרשב"ם על שיחתו עם סבו הגדול, רש"י, ביחס לפירוש המקרא, שבה אמר רש"י כי אילו היה הדבר בכוחו, היה חוזר ומשנה את פירושו לפי 'הפשטות המתחדשים בכל יום'. ה'פשטות' הללו 'מתחדשים' לא רק משום שלימוד התורה כמוהו כהתבוננות באבן חן שיש לה פנים  לאין מספר, אלא גם משום  שאף אנו מחדשים  בכל יום."
ולבסוף -

 At the beginning there was chaos, until the Lord said, "Let there be light !" and the chaos was partly overcome, but partly it stayed on.

A.J. Heschel, A Passion for Truth , Jewish Lights Publishing, p. 296

בראשית היתה תוהו ובוהו, עד שאמר הקב"ה 'ויהי אור', ובזה נעלם התוהו ובוהו, אך רק באופן חלקי; באופן חלקי נותר  התוהו ובוהו.

א. י. השל, להט לאמת ( התרגום הנ"ל - של הח"מ) עמ' 296

שבת שלום
    ג'ף

מקורות
ישעיהו לייבוביץ, שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע, הוצאת כתר, עמ' 2-1
הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' יט- כ
A.J. Heschel, A Passion for Truth , Jewish Lights Publishing, p. 296





יום רביעי, 11 באוקטובר 2017

אלו דברים לשמחת תורה תשע"ח

"אלו דברים" משתלב הפעם עם הבלוג "לה' הארץ" ( באופן חלקי בלבד מסתבר)

מלכתחילה חשבתי שהמשפט להלן, הוא משפט קולע ועומד בפני עצמו. בעיון במקור באנגלית גיליתי לפחות שני הבדלים שלעניות דעתי הם משמעותיים, לכל הפחות בניגון הדברים. תוך כדי - נזכרתי בשיר "שירים פשוטים" ושקלתי לשים אותו כאן אך השיקול הזה נפסל. הגעתי מן הון להון לראיון קצר עם אריק איינשטיין. שקלתי לא לשים אותו כאן כדי לכבד את פרטיותו של איינשטיין. אבל אמרתי, יש בדברים עניין לציבור - ההומור, האותנטיות, הצניעות, תוכן הדברים ושוב ההומור של אריק. הם אפילו מתכתבים עם דברי השל. :-)

לא תיתכן עבודת אלוהים, מוזיקה או אהבה, אם אנו רואים בהצלחות ובכישלונות של החיים דבר מובן מאליו.

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ'  מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ'  40


There is no worship, no music, no love, if we take for granted the blessings or defeats of living.

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 49






חג שמח
   ג'ף


יום ראשון, 8 באוקטובר 2017

לקראת ה31 באוקטובר

רשימות על השל 08/10/17 שעה 12:47

לפני כמה דקות שמתי בפייסבוק את הציטוט הבא של השל :

טוב ורע אינם ערכים בדומה לערכים אחרים. הטוב הוא החיים והרע הוא המוות.
א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 295

איך הגעתי לזה ?

ראיתי הבוקר ידיעה בטמקא* על הגשת כתב אישום בגין התקיפה באיכילוב לפני כשובעיים. היתה שם תמונה של אשה, די יפה, תחת הכותרת : "אני השטן שלך". היא זאת שהיתה מאושפזת, לא היתה מרוצה מהטיפול וקראה לבעלה ולחבירו "לטפל"  במי שלא מצאו חן בעיני הגברת. על פי הידיעה, הבעל ברח לחו"ל. "גבר גבר".
על כל פנים הזדמנויות לתהות אחר הרוע קיימות מאז ומתמיד, ולמכביר בעולם שלנו.
להשל, לא היתה תשובה חותכת מלאה סופית וטובה לבעיית הרוע. ( את זה למדתי או אני מסיק, בין היתר, מהערה של עינת רמון בהרצאתה בכנס השל מלפני כמה שנים לפיה: אצל השל בנושא הגאולה - השאלה פתוחה. אין אצלו, לדבריה, וודאות לגבי בואה של הגאולה. בנוסף אני מבין זאת מעיון בהשל באופן כללי וממה שכתב ב"תורה מן השמיים":


בדברים העומדים ברומו של עולם  התמיהה היא התשובה.

א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות,(חלק א)  הוצאת שונצין, עמ' 50)
חוקרת אחרת במחשבת ישראל ששמה כעת חומק ממני העירה בדברי הפתיחה שלה לאחד המושבים בכנס שחשיבותה של ההבחנה בין טוב לרע היא אחת מנקודת היסוד ב"השל" המופיעה ברבים מכתביו. נושא זה קשור גם לנושא "מותו של אלוהים" שבונדי הקדיש לכך מאמר ב"אקדמות" גיליון כ"ג אלול תשס"ט.
בעקבות הידיעה הנ"ל של הבוקר עיינתי בפרק על הקוצקר ואיוב ב"להט לאמת" ובפרק 36 ל"אלוהים מבקש" המוקדש לבעיית הרוע. הציטוט לקוח כאמור מאלוהים מבקש.
לעניין "הספר", בעיית הרוע ממוקם בתוך הנושא הכללי של הבעיות הקיומיות של ההוויה האנושית ( להבדיל מהנושא הכללי האחר - של "הבעיות הבוערות של התקופה", של כל דור ודור ) . ברור שיש לעתים ממשקים בין שני הנושאים אך לא זה העניין.
השל ב"להט לאמת" אומר :

At times we must believe in Him in spite of Him, to continue being a witness despite His hiding Himself.
A.J. Heschel, A Passion for Truth , Jewish Lights Publishing, p. 302

מכאן, ובהקשר הרחב של דברי השל בפרק הזה ובמיוחד בסופו תחת הכותרת "האחריות של האדם לאלוהים" - סוף הפרק מסתיים עם סיפורו של חברו של השל ש.ז שרגאי על הניצול שואה ברכבת בפולין אחר המלחמה שמניח תפילין לבסוף כי הוא ריחם על הקב"ה. ( ראו שם בעמ' 302 - 303 לספר שטרם תורגם לעברית ) 

המשך יבוא ב"נ
* טמקא זה כמובן ynet  - והשימוש במונח הזה כאן חלף השם באנגלית הוא חסר היגיון nonsensical  אני מודע לכך....

יום שבת, 7 באוקטובר 2017

רשימות על השל 0810 2017

שני "הציטוטים היומיים" של השל היום היו:

זו שבעברית:

שני הנושאים העיקריים של שיטת קוצק - כיצד להיפטר מן השקר וכיצד לא להיות מרוכז בעצמך - הם בעצם נושא אחד. 
שכן השקר הגדול ביותר מתבטא בכך שהאדם מרוכז כל הזמן בעצמו, כאילו אני הוא ההתחלה והסוף, הסיבה והתכלית של הקיום האנושי. השקר הגדול ביותר הוא להכחיש שאלוהים הוא הסיבה והוא התכלית, הוא הטעם והוא המשמעות של כל רגע ורגע.

א. י. השל , קוצק במאבק למען חיי אמת, תרגום: דניאל רייזר ואיתיאל בארי, עורך: דרור בונדי, הוצאה : ספרי מגיד הוצאת קורן, עמ' 99 - 100

זו שבאנגלית :

The thought we think is where we are, partly or entirely.

A J Heschel, Who is Man ? Stanford U Press, p. 7

הקשר שבין השניים די ברור, כך נדמה לי. יסודו ברעיון החסידי - שהאדם נמצא היכן שמחשבותיו נמצאים. - לעניין זה צריך או נכון או רצוי למצוא עוד כמה מקבילות בספרות החסידית. על כל פנים יש גם שוני בין שתי המובאות. הראשון נושא "מטען דתי" כבד ואילו השני הוא אוניברסלי. 
אמנם, כפי הנראה, יש מתאם בין האמיתות האוניברסליות לבין האמיתות "דתיות".

יום חמישי, 5 באוקטובר 2017

אלו דברים לשבת חוה"מ סוכות תשע"ח


"הוד מוסרי ותעוזה רוחנית"

במברק ששלח אברהם יהושע  השל לנשיא קנדי ביוני 1963 ערב כנס שיזם הנשיא לדון ב"בעיית המיעוט האפרו אמריקאי בארה"ב"*, כתב השל:

"אני מצפה למחר, לזכות להשתתף בכנס שנקבע לשעה ארבע אחה"צ. סביר להניח שבעיית השחורים בארה"ב, תהייה כמו מזג האויר, כולם מדברים עליה ואף אחד לא עושה כלום בנדון. דרוש נא ממנהיגים דתיים מעורבות אישית ולא רק הצהרות נכבדות. זכותנו להתפלל לקב"ה נפסלת ככל שאנחנו ממשיכים להשפיל את השחורים. הכנסיות ובתי הכנסת כשלו. עליהם לחזור בתשובה. דרוש ממנהגים דתיים לקרוא לחזרה בתשובה לאומית ולהקרבה אישית. קרא למנהיגים דתיים לתרום חודש משכרם לקרן לדיור ציבורי ולחינוך. אני מציע שאתה, כבוד הנשיא תכריז על מצב חירום מוסרי. תכנית מרשל לסייע לשחורים היא הכרחית. צו השעה קורא להוד מוסרי ולתעוזה רוחנית"

עד כמה הדברים הללו רלוונטיים, אם בכלל, למציאות הארצישראלית דהעידנא ?


שבת שלום ומועדים לשמחה
         ג'ף


* התרגום של המברק שתוכנו מופיע בהקדמה לקובץ מאמרי השל שערכה סוזנה השל ושפורסם באנגלית בשם Moral Grandeur and Spiritual Audacity - הוא שלי. השל,  כבני דורו, דיבר על ה"negro problem". שיניתי בתרגום בהתחשב בשינויי העתים מאז.



יום רביעי, 4 באוקטובר 2017

אלו דברים לסוכות תשע"ח

רציתי לשים כאן את השיר של דילן  - "צלצולי החירות" chimes of freedom, שיר אוניברסלי לכבוד החג האוניברסלי שלנו, סוכות. לא מצאתי את השיר ברשת  בביצוע של דילן. אז הנה שיר של ג'ואן באז מאלבום כפול ומכופל שנקרא chimes of freedom.  והמכיל שירי דילן בביצוע אומנים שונים בהוצאת אמנסטי אינטרנשיונל לציון 50 שנה לארגון.







חג שמח
  ג'ף