אלו דברים לשבת ר"ח אייר - פרשות תזריע מצורע

"צריך עיון"

נוהגים לעתים *לסיים* דברי עיון  ב"צריך עיון".

אחרי שעיינתי עיון ראשוני ( לשנה זו ) בדברי הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ זצ"ל על הפרשה ב"חיי עולם", אני בוחר *לפתוח* את אלו דברים בהערה הנ"ל.

פרשות תזריע מצורע כל כולן הן בבחינת צריך עיון.

בניגוד לנוהג של הח"מ להביא דברים סתומים לרבות שאלות פתוחות מתוך דברי הרב, הפעם בחרתי להביא קטע דברים קצר, מפורש וברור.

תחת הכותרת "אין אדם רואה את נגעי עצמו" כותב הרב עדין:

"כשבודקים מהם הדברים עליהם אומרים חז"ל ( למשל תנחומא מצורע י ) שהם מביאים לנגע צרעת, מגיעים לרשימה שלמה: הם באים על גסות רוח, על גאווה, על קמצנות, על מוציא שם רע ועל עד רבה - המשותף לכולם הוא שהם דברים הנוגעים בדקויות. על הדברים הללו שייך שיעשו עליהם איזה סימן מלמעלה, שפלוני צריך תיקון."*

חודש טוב ושבת שלום

      ג'ף

*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, בעמ' 232 - 233

הצילום הוא של יהונתן גודמן

אלו דברים לשבת פרשת שמיני תשפ"ו

האם נכון לומר לגבי דברים שאינך מבין - שהם עמוקים ? 

פעם חשבתי שכן - היום, איני יודע .

דברים שבפרשת שמיני, על פי דברי הרב עדין  אבן־ישראל שטיינזלץ זצ"ל, ב"חיי עולם" על הפרשה, מעוררים קושי. 

הנה קטע קצר מדבריו:

" באופן כללי, חיפוש הצדקות למצוות על מנת שהן תהיינה באופן מהותי דבר שעשוי לתועלת  הגוף או אפילו הנפש, הוא בסופו של דבר ניסיון עקר. אין הכוונה שדבר כזה הוא בהכרח מופרך מעיקרו, ואין צורך משום כך להוכיח שבשר חזיר טוב יותר מבשר פרה, כדי לומר שהקב"ה ידע כמה זה טוב ובכל זאת אסר לנו - אבל  זה אומר שהצדקה מן הסוג הזה לעולם לא תוכל להיות השיקול המרכזי בתוך הדברים. מוטב פעם אחת לסמוך על הקב"ה, ולא לנסות לתת הסברים."*

דברי הרב בהמשך שם אך מעמיקים, להבנתי, את הקושי^. 

צריך עיון.

שבת שלום

    ג'ף

*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, בעמ' 220

^ למי שהספר אינו בהישג ידה ראי בנספח להלן וכן באלו דברים לשבת פרשת שמיני מאשתקד : https://eludevarim.blogspot.com/2025/04/blog-post_24.html

הצילום הוא של יעל גודמן

                                                                     נספח

"כשניגשים אל התורה לא צריך לבקש חשבונות רבים, וגם לא תמיד מוצאים 'דברים טובים'. טוב משום כך להיזכר מפעם לפעם בסיפור הבא: מישהו בא לרבי מקוצק והקשה לו על בורא העולם, והוא ענה לו תשובה, שטוב לזכור בכל פעם ששומעים הסברים טובים: 'א-לוהים כזה שכל טיפה סרוחה יכולה להבין אותו, לא שווה שיעבדו אותו'".

הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, בעמ' 225

אלו דברים לשביעי של פסח תשפ"ו

על "קריעת ים־סוף", כותב הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ זצ"ל בפרק האחרון על פסח בספרו "חיי שנה."

הדברים הם רחבים ועמוקים, ואת עיקרם הבאנו באלו דברים לשביעי של פסח לפני עשור. הפעם, בלי נדר,  נעיין בהם קמעא קמעא...

"המושגים 'ים' ו'יבשה' מבטאים את שני המצבים הכוללים של המציאות. הים נקרא בלשון הזהר ' עלמא דאתכסא' ( העולם המכוסה, הנסתר) והיבשה נקראת ' עלמא דאתגליא' (העולם הנגלה). היבשה היא המציאות  שמעל פני השטח, מציאות גלויה לעין, שהחיים שבה נמצאים על פניה. לעומתה, הים הוא מציאות שמכסה על ההתרחשויות ועל החיים הקיימים בה - הים הוא המסתורין הגדול, שאין הדברים קורים על פניו, אלא בתוכו."*

חג שמח

  ג'ף

 *הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ , "'חיי שנה' מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית", מתוך המאמר "קריעת ים־סוף" ,הוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ומשכ"ל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 200

הצילום הוא של יעל גודמן

אלו דברים על הפרק האחרון בספרו של אפלפלד "סיפור חיים"

 בפרק האחרון, פרק מס' 30 בספרו של אפלפלד "סיפור חיים" מספר  אהרן אפלפלד את קורות "מועדון 'החיים החדשים' אשר הוקם בשנת 1950  על־ידי ניצולי שואה מגליציה ומבוקובינה."

באחת הפסקאות כותב אפלפלד:

"באותן השנים פגשתי במועדון כמה אנשים נפלאים, אנשים מן השורה, שלא נטלו חלק בוויכוחים ולא חיפשו כבוד ולא תבעו דבר לעצמם. הם ישו ליד השולחנות  ומעיניהם קרנה אהבת אדם פשוטה. הם בילו שעות בבתי חולים ובבתי מחסה למיניהם, אבל היה להם גם זמן לבוא אל המועדון, להביא נרות נשמה או תקרובת לשמחה. קטסטרופה גדולה, שבדרך כלל חומסת את התמימות ואת היושר, לא פגעה בהם ויותר מכך: הוסיפה אור לאור שהיה בהם."

בפסקה אחרת, בהמשך שם, כותב אפלפלד:

"כבר אז למדתי שאנשים אינם משתנים. אפילו מלחמות איומות אינן משנות אותם. אדם מתחפר באמונותיו ובהרגליו הישנים ולא בנקל יצא משם, ויותר מכך: כל החולשות, התאוות למיניהן, הרמאויות למיניהן, החתירות, העורמות אינן נעלמות אחר קטסטרופות ולעיתים, בושה לומר זאת, הן מתעצמות. המאבק על תפקיד סגן יושב ראש המועדון ב־1953 הוא עדות לכך.  על התפקיד התחרו שני סוחרים אמידים. הם לא בחלו באמצעים ואפילו שיחדו. לשווא זעקו אנשים: 'לא נאה, זכרו מאין באנו ובאילו מידות אנו מחויבים.' היצרים תמיד חזקים יותר מן הערכים והאמונות. לא קל לקבל אמת פשוטה זו."

מועדים לשמחה

    ג'ף

אלו דברים לשבת חוה"מ פסח תשפ"ו

"לכל הפחות תכיר בכך" אמר מרלין הקוסם למלך ארתור,

"שיש בעייתיות בהוצאת דברים מהקשרם."

ובכל זאת - 

בפסקה מס' 8 בקובץ "פעם כתבתי, עכשיו ובימים האחרים, 

כך עוברת התהילה

כך עוברים התהילים"

כותב יהודה עמיחי:

"...הפער בין שמות

הרחובות ובין הגרים בהם הולך וגדל

והתקווה מתרחקת מן המקווים."

בפסקה 23 בקובץ "ירושלים ירושלים

                           למה ירושלים ?

כותב עמיחי:

"למה ירושלים למה לאפריס עם הכיכרות

    והשדרות ושערי הכבוד למלך הכבוד

עם הגשרים הרחבים מעל לעולם הצר."

בשלוש השורות "הסוגרות" את הספר כולו - 

את "פתוח סגור פתוח"  - בשיר האחרון שבספר 

"פצצת הזמן היהודית"

כותב עמיחי:

"אבן עדות על כל הדברים שהיו מעולם

ועל כל הדברים שיהיו לעולם, אבן אמן ואהבה,

אמן, אמן וכן יהי רצון."*

לסיום, קטע דברים על פסח מתוך "הגדה של חופש" שחובר  על ידי יעקב ורשבסקי :

"פסח זו מילה שמתארת את הדילוג של הקב"ה, ש'פסח' על בתי אבותינו במצרים. יש מציאות מסוימת שבה אפשר פשוט לדלג. בזמן היצירה ממצרים הקב"ה לא הסתכל עלינו בזכוכית מגדלת, אחרת לא היינו יוצאים משם. כשאני רוצה מעבדות לחירות, אני לא יכול להרשות לעצמי להתעכב על הפרטים הקטנים. הפרפקציוניזם מקשה על היציאה ממצרים, ועל היכולת להשתנות מדבר להיפוכו. במצבים כאלה אני צריך להיות במקום הלא מדויק. הרבה מהדיוקים קשורים במוחין דקטנות, ובליל הסדר ה' דילג ופסח עליהם. הוא בכלל לא חיפש אותם."^

מועדים לשמחה ושבת שלום

     ג'ף

* מובאות  השירה לעיל הן מיהודה עמיחי, פתוח סגור פתוח, הוצאת שוקן, עמ' 24, 152, 178, הטקסטים במקור מנוקדים

^ יעקב ורשסבסקי, הגדה של חופש, ההוצאה היא הוצאה עצמית כפי הנראה, כל הזכויות שמורות למחבר, עמ' 100

אלו דברים לפסח תשפ"ו

                                                                                                             "וצריך להיעשות בן חורין באמת"

                                                                                                                              - ישראל אלירז *

כותב הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל בספרו "חיי שנה":

"כדי להגיע לגאולה, לא רק להעדר גולה בלבד, לא די לעם ישראל בכך שייצא מ'מדבר העמים', עליו לחזור ולקנות לעצמו את מהותו העצמית, את אופיו, את רוחו, את דרכי המחשבה והחיים שלו  - כדי שיוכל להיות עם של בני חורין.

על כן מדגישים בליל הסדר את הנקודה המהותית: עבדים היינו ועתה בני חורין. ויש להעמיק ולשנן, בטקס ובהגדה, שאין די ביצירה מהעבדות, יש צורך גם להיות עצמיים, להיות בני חורין."^

חג  פסח כשר שמח ושקט

         ג'ף

* ישראל אלירז, "לפני הדלת, מעבר לקיץ", הוצאת הקיבוץ המאוחד, שיר מס' 57, עמ' 69

^ הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ , "'חיי שנה' מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית",מתוך המאמר "מעבדות לחרות", הוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ומשכ"ל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 187 - 188

אלו דברים לט' ניסן תשפ"ו

 

"תארו לעצמכם יהודי והיהודי יושב על כסא 

והכסא בעולם. את בדידותו הגדולה של היהודי.

לכמה חלל נזקק אדם עם כסא וכמה חלל ניתן

לו."

יואל הופמן, Curriculum Vitae, כתר ספרים (2005) בע"מ, פסקה 41, הטקסט המקורי מנוקד.