האם נכון לומר לגבי דברים שאינך מבין - שהם עמוקים ?
יום חמישי, 9 באפריל 2026
אלו דברים לשבת פרשת שמיני תשפ"ו
יום שלישי, 7 באפריל 2026
אלו דברים לשביעי של פסח תשפ"ו
על "קריעת ים־סוף", כותב הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ זצ"ל בפרק האחרון על פסח בספרו "חיי שנה."
הדברים הם רחבים ועמוקים, ואת עיקרם הבאנו באלו דברים לשביעי של פסח לפני עשור. הפעם, בלי נדר, נעיין בהם קמעא קמעא...
"המושגים 'ים' ו'יבשה' מבטאים את שני המצבים הכוללים של המציאות. הים נקרא בלשון הזהר ' עלמא דאתכסא' ( העולם המכוסה, הנסתר) והיבשה נקראת ' עלמא דאתגליא' (העולם הנגלה). היבשה היא המציאות שמעל פני השטח, מציאות גלויה לעין, שהחיים שבה נמצאים על פניה. לעומתה, הים הוא מציאות שמכסה על ההתרחשויות ועל החיים הקיימים בה - הים הוא המסתורין הגדול, שאין הדברים קורים על פניו, אלא בתוכו."*
חג שמח
ג'ף
*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ , "'חיי שנה' מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית", מתוך המאמר "קריעת ים־סוף" ,הוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ומשכ"ל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 200
הצילום הוא של יעל גודמן
יום שישי, 3 באפריל 2026
אלו דברים על הפרק האחרון בספרו של אפלפלד "סיפור חיים"
בפרק האחרון, פרק מס' 30 בספרו של אפלפלד "סיפור חיים" מספר אהרן אפלפלד את קורות "מועדון 'החיים החדשים' אשר הוקם בשנת 1950 על־ידי ניצולי שואה מגליציה ומבוקובינה."
באחת הפסקאות כותב אפלפלד:
"באותן השנים פגשתי במועדון כמה אנשים נפלאים, אנשים מן השורה, שלא נטלו חלק בוויכוחים ולא חיפשו כבוד ולא תבעו דבר לעצמם. הם ישו ליד השולחנות ומעיניהם קרנה אהבת אדם פשוטה. הם בילו שעות בבתי חולים ובבתי מחסה למיניהם, אבל היה להם גם זמן לבוא אל המועדון, להביא נרות נשמה או תקרובת לשמחה. קטסטרופה גדולה, שבדרך כלל חומסת את התמימות ואת היושר, לא פגעה בהם ויותר מכך: הוסיפה אור לאור שהיה בהם."
בפסקה אחרת, בהמשך שם, כותב אפלפלד:
"כבר אז למדתי שאנשים אינם משתנים. אפילו מלחמות איומות אינן משנות אותם. אדם מתחפר באמונותיו ובהרגליו הישנים ולא בנקל יצא משם, ויותר מכך: כל החולשות, התאוות למיניהן, הרמאויות למיניהן, החתירות, העורמות אינן נעלמות אחר קטסטרופות ולעיתים, בושה לומר זאת, הן מתעצמות. המאבק על תפקיד סגן יושב ראש המועדון ב־1953 הוא עדות לכך. על התפקיד התחרו שני סוחרים אמידים. הם לא בחלו באמצעים ואפילו שיחדו. לשווא זעקו אנשים: 'לא נאה, זכרו מאין באנו ובאילו מידות אנו מחויבים.' היצרים תמיד חזקים יותר מן הערכים והאמונות. לא קל לקבל אמת פשוטה זו."
מועדים לשמחה
ג'ף
יום חמישי, 2 באפריל 2026
אלו דברים לשבת חוה"מ פסח תשפ"ו
"לכל הפחות תכיר בכך" אמר מרלין הקוסם למלך ארתור,
יום רביעי, 1 באפריל 2026
אלו דברים לפסח תשפ"ו
"וצריך להיעשות בן חורין באמת"
- ישראל אלירז *
כותב הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל בספרו "חיי שנה":
"כדי להגיע לגאולה, לא רק להעדר גולה בלבד, לא די לעם ישראל בכך שייצא מ'מדבר העמים', עליו לחזור ולקנות לעצמו את מהותו העצמית, את אופיו, את רוחו, את דרכי המחשבה והחיים שלו - כדי שיוכל להיות עם של בני חורין.
על כן מדגישים בליל הסדר את הנקודה המהותית: עבדים היינו ועתה בני חורין. ויש להעמיק ולשנן, בטקס ובהגדה, שאין די ביצירה מהעבדות, יש צורך גם להיות עצמיים, להיות בני חורין."^
חג פסח כשר שמח ושקט
ג'ף
* ישראל אלירז, "לפני הדלת, מעבר לקיץ", הוצאת הקיבוץ המאוחד, שיר מס' 57, עמ' 69
^ הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ , "'חיי שנה' מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית",מתוך המאמר "מעבדות לחרות", הוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ומשכ"ל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 187 - 188
יום חמישי, 26 במרץ 2026
אלו דברים לט' ניסן תשפ"ו
"תארו לעצמכם יהודי והיהודי יושב על כסא
והכסא בעולם. את בדידותו הגדולה של היהודי.
לכמה חלל נזקק אדם עם כסא וכמה חלל ניתן
לו."
אלו דברים לליל הסדר - מדרש אסף רוזן צבי
המקורות מציגים מדרש חדש להגדה של פסח מאת ד"ר אסף רוזן-צבי, המפרש מחדש את פסוקי "ארמי אובד אבי" ברוח של הומניזם ומוסר. הטקסט מדגיש כי אברהם אבינו היה מהגר שביסס את מורשתו על חסד ומשפט, ערכים המחייבים יחס מכבד לגרים ולכל בני האדם. בניגוד לפרשנויות מסורתיות המתמקדות באויבים, המדרש רואה בקושי המצרי שיעור בחמלה ובצדק, תוך שלילת נקמה או עליונות. המחבר מדגיש כי מטרת התורה היא חיים, שלום ואחווה בין ישראל לאומות העולם. בסיום, הגאולה מתוארת לא רק כנס פיזי, אלא כביטוי של יראת שמים ואחריות מוסרית כלפי הזולת.
