אלו דברים לט' ניסן תשפ"ו

 

"תארו לעצמכם יהודי והיהודי יושב על כסא 

והכסא בעולם. את בדידותו הגדולה של היהודי.

לכמה חלל נזקק אדם עם כסא וכמה חלל ניתן

לו."

יואל הופמן, Curriculum Vitae, כתר ספרים (2005) בע"מ, פסקה 41, הטקסט המקורי מנוקד.

אלו דברים לליל הסדר - מדרש אסף רוזן צבי

 המקורות מציגים מדרש חדש להגדה של פסח מאת ד"ר אסף רוזן-צבי, המפרש מחדש את פסוקי "ארמי אובד אבי" ברוח של הומניזם ומוסר. הטקסט מדגיש כי אברהם אבינו היה מהגר שביסס את מורשתו על חסד ומשפט, ערכים המחייבים יחס מכבד לגרים ולכל בני האדם. בניגוד לפרשנויות מסורתיות המתמקדות באויבים, המדרש רואה בקושי המצרי שיעור בחמלה ובצדק, תוך שלילת נקמה או עליונות. המחבר מדגיש כי מטרת התורה היא חיים, שלום ואחווה בין ישראל לאומות העולם. בסיום, הגאולה מתוארת לא רק כנס פיזי, אלא כביטוי של יראת שמים ואחריות מוסרית כלפי הזולת.

אלו דברים לשבת הגדול - פרשת צו תשפ"ו

את דברי הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ ב"חיי עולם" על פרשת צו  - הבנתי רק בחלקם. בחלקם הקטן.

הפרק מחולק ל 5  תת פרקים: הפיגול; שריפת הקורבן; קיצוץ הנוחיות; בעירה מתמדת ו"אחרון אחרון חביב": בעיות החיים.

את הדברים של הרב עדין על "בעיות החיים" הבנתי - בערך.

מדוע איני מביא הדברים כאן ?! אין לי תשובה טובה או מבוררת לשאלה הזאת. 

לעומת הדברים של הרב על פרשת צו, את דבריו - בפתיחה לספר "חיי עולם" - הבנתי לגמרי.

חשבתי בנסיבות הנוכחיות ( ביניהן: ) - מלחמה, פסח הקרב ובא, אי ההבנה דלעיל  -  נכון להיזכר שוב יחד בדברי הפתיחה "ההם":

"פעם היו כותבים בשערי מסכתות התלמוד מחמת
 הצנזורה, כתובת כזו: 'כל מה שכתוב כאן על גויים -
אין הכוונה לגויים של היום. אלא לגויים שהיו בעבר'.
גם בדורנו יש כתובת כזו בשערי הספרים. כתובת
בלתי נראית: ' כל מה שכתוב כאן על יהודים - אין
הכוונה ליהודים של היום; הכוונה ליהודים שהיו
בזמנים אחרים.' ולכן אפשר לשבת וללמוד חומש,
גמרא, ספרי מוסר או ספרי יראה - והכל בסדר גמור;
כל מה שנאמר הרי לא מתייחס אלינו או לדור שלנו.
אלא לאנשים אחרים, ואל זמנים אחרים.
  צריך למחות מאותם דפי הקדמה בלתי- נראים
את התפיסה הזו שהדברים מדברים על מישהו
 אחר. על ה'ה'ם, על ה'אלה'. על האחרים - העיקר
שלא עלינו. בין שמדובר בחומש, בין שמדובר בספרי
יראה ובין שמדובר בגמרא - הכתובת צריכה להיות
הפוכה: ' כל מה שנאמר כאן - מדבר רק עלי. הכל
נכתב בשבילי והכל מחייב אותי; קודם כל הדברים
מתייחסים אלי'.

                               (מתוך שיחה שבעל פה)"*

שבת שלום

    ג'ף

*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' ה ( לא מסומן )

אלו דברים ליום ד' בניסן תשפ"ו

צוצלת.

מהי צוצלת ? ומה עושה כאן המילה הזאת ?

בין הפותרים נכונה יוגרל פרס חסר ערך למעט ערך סנטימנטלי למאן דהו

האיור: צוצלת - יציר ה chatGPT

אלו דברים ליום ב' ניסן ערב שבת פרשת ויקרא תשפ"ו

 

נקודת החיבור בין קפקא לרבי נחמן היא אהרן אפלפלד.

אלו דברים לשבת פרשת ויקרא תשפ"ו

מתוך דברי הרב עדין אבן־שראל שטיינזלץ זצ"ל על הפרשה בספרו חיי עולם:

" מספר ויקרא יוצא שגם סתם אדם שגונב, גם הוא פוגע איכשהו בקדושה. אם אני מרמה מישהו, זה 'למעול מעל בה''. אדם יכול לומר: 'אני הוצאתי מהכיס של חבר שלי כסף שאינו שלי, נכון, אבל מה זה שייך לקב"ה ?' אבל התורה אומרת שהוא חילל את הקודש, ועל כך הוא צריך לכפר כלפי שמים.

מכל אלה עולה שהקדושה היא סוג של עידון, השתכללות, והתעלות כללית, ולאו דווקא בנקודה או בתחום אחד. קדושה כאן פירושה שיש דברים שלא עולה על הדעת לעשותם, ויש דברים שאפשר לומר אתה מבייש את עצמך ואת הקב"ה כשאתה עושה אותו."*

ואידך זיל גמור 

שבת שלום

   ג'ף

*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ'  207

אלו דברים לא ראש חודש ניסן תשפ"ו

 " הוא עומד, חזהו נפול, כתפיו בולטות, זרועותיו מדולדלות, רגליו מתרוממות אך בקושי, עיניו נעוצות בנקודה אחת. מסיק, הוא גורף פחם ביעה ותוחב אותו  לחור התנור המלא להבות. ילד שהתגנב ובא דרך עשרים חצרות בית־החרושת, מורט בסינרו. 'אבא', הוא אומר, 'הבאתי לך את המרק.'"

פ. קפקא, מחברות האוקטבו, תרגום שמעון זנדבנק, הוצאת עם עובד, עמ' 7

האיור: גורף פחם  - יציר chatGPT