"הדת הופכת חטאה שעה שהיא מתחילה לדגול בבידולו של אלוהים ושוכחת שלמקדש אמתי אין כתלים. מאז ומעולם סבלה הדת מן הנטייה להפוך למטרה בפני עצמה, לבודד את הקודש, להפוך לקרתנית, לשקוע בה,עסקות עצמית ולבקש את טובת עצמה; כאילו אין משימתה האצלת טבע האדם אלא האדרת כוחם ויופיים של מוסדותיה או הרחבת גופי עיקרי האמונה. לא פעם עשתה הדת יותר לקידושן של דעות קדומות מאשר להתמודדות עם האמת; יותר לאיבון הקודש מאשר לקידוש החול. ברם משימתה של הדת היא להוות אתגר לייצוב ערכים."
יום רביעי, 9 בספטמבר 2026
אלו דברים לראש השנה תשפ"ז (2 )
אלד אחר עריכה נוספת
אני חושב לאחרונה הרבה על שירה.
ליתר דיוק, אני שואל את עצמי: למה היא חשובה? מה יש בשיר שמושך?
ראשית: אסקפיזם.
וכמה אנו צריכים את זה בימים אלו.
שנית: פיכחון.
וכמה אנו צריכים את זה בימים אלו.
שלישית: השילוב בין השניים.
לא מזיק להודות בכך שאיבדנו את דרכנו.
כקולקטיב איבדנו את דרכנו.
רבים בטוחים שלא כך. בטוחים במאת האחוזים בצדקתם.
אבל הביטו סביב וראו מי איתכם.
אם כולם מאותו השבט — אתם בבעיה.
וגם אנחנו.
שנה טובה
ג'ף
אלו דברים לראש השנה תשפ"ז
אני חושב לאחרונה הרבה על שירה.
יום חמישי, 3 בספטמבר 2026
אלו דברים לשבת פרשות ניצבים וילך תשפ"ו
"ישב ר' יצחק יעקב וקימץ עיניו כמי שתקפוהו מחשבותיו ובודקן איזו יפה ואיזו אינה יפה. לסוף פקח את עיניו והביט בו בר' יעקב יוסף. ראה את תמימותו ויראתו שעל פניו והכיר בו שמדריגתו למעלה מדיבוריו. אמר לו, אשריך רבי יעקב יוסף שהגעת למדריגה שכזו. את חטאי אני מזכיר, כשאני מקבל טובה מאדם מרבה אני להודות לו יותר משאני מודה לחי עולמים שעשאו שליח.
הרהר ר' אברהם יצחק אחר הדברים. לכאורה יפה אמר רבי יעקב יוסף, אבל איני סבור כך, אלא צריך אדם להכיר טובה לבעל טובתו ולשבחו ולהודות לו אפילו יותר מכדי טובתו, שמתוך שמודים לו מחזקים את ידו לעשות טובות עם אחרים ונמצאים מגבירים את אהבת ישראל, שמתוך שזה רואה שאהוב הוא על חבירו בשביל טובה קטנה שעשה לו מה הוא אומר, עמה אהובים ישראל, כמה מכירי טובה הם. בשביל טובה קטנה שעשיתי ליהודי הוא מראה לי אהבה גדולה, לסוף מוסיף אהבה. מתוך כך יהודים מתאהבים זה על זה. וכשישראל אוהבים זה את זה הקדוש ברוך הוא כביכול מוסיף אהבה על אהבתו ונמצאים כל ישראל אהובים לפני המקום, הרי בשביל הכרת טובה באה טובה לעולם, שאם ישראל אהובים לפני המקום אהובים הם בעיני האומות, וכשישראל אהובים בעיני האומות הקדוש ברוך הוא משכך כעסו מן האומות ומונע חרבם מדם ואינם עושים מלחמות ונמצא כל העולם כולו שרוי בשלום, הרי שהכרת טובה מביאה טובה ושלום לעולם."*
שבת שלום
ג'ף
* ש"י עגנון, ספר תכלית המעשים, בקובץ האש והעצים, הוצאת שוקן, תשכ"ב, עמ' קנא- קנב
יום חמישי, 27 באוגוסט 2026
אלו דברים לשבת פרשת כי תבא תשפ"ו - לעיון
"כל אותה השעה שסיפר ר' אברהם יצחק בשבח רבו עמד ר' יעקב יוסף ואמר תהלים. ספר תהלים היה עמו בכיסו ובכל עת שהטרידוהו יסורי הדעת היה מוציא את ספר תהלים וקורא במקום שפתח, ולא היה מדקדק אם מכוון הוא המזמור לענין שנצטער עליו, שהתבונן וראה שכל המזמורים שוים לפני הנשמה."
ש"י עגנון, האש והעצים, ספר תכלית המעשים, הוצאת שוקן, תשכ"ב, עמ' ריט
ישעיהו ליבוביץ:
"מן הסדרה העצומה הזאת, 'כי תבא', סדרת הברכות והקללות, הייעודים הנפלאים לעתיד והתוכחה האיומה מכל, אני רוצה לעמוד על שני פסוקים בלבד. שני הפסוקים, אשר בהם אני הקטן רואה מעין מפתח להבנת יסוד היסודות בעולם האמונה הישראלית על היחס בין ישראל ואלהיו - או שמא נעיז לומר, בין אלהי ישראל ועמו. אני קורא את שני הפסוקים האלה ככתבם וכלשונם. משה מדבר אל עם ישראל:
' את ה' האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמור חקיו ומצותיו ומלשמוע בקולו.
וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דבר-לך ולשמר כל- מצותיו'.
....
שני הפסוקים האלה לא זו בלבד שאינם דברים המקבילים זה לזה ואינם שני דברים אשר אחד מהם הוא סיבת השני, אלא הם דבר אחד. היחס בין ה' לעמו, או היחס בין העם לאלהיו אינם שני דברים זה כנגד זה, אלא הם אותו דבר עצמו. העובדה שהעם מקבל על עצמו את ה' לאלהים היא-היא העובדה שאלהים בחר בעם הזה. זהו המושג העמוק ביותר של בחירת ישראל: ה' בחר בעם ישראל, ובמה זה מתבטא ? בזה שעם ישראל בחר בה' לאלהיו.
לדבר הזה יש ביטוי באחת התעודות הגדולות ביותר, אולי הגדולה והנשגבה ביותר שיש לאמונה היהודית, באותה תפילה שהיא ( לפי הבנתי ) המרכזית שבכל התפילות, אף-על-פי שנוהגים לזלזל בה, משום שהיא שגורה כל-כך בפי המתפללים - ב'עלינו', הקטע המרכזי של תפילת ראש-השנה: 'עלינו לשבח לאדון הכל, לתת גדולה ליוצר בראשית'. על מה ? על מה שהוא גמל לנו? לא - על זה שאנחנו 'כורעים ומשתחווים ומודים' לפנו. אנחנו משבחים אותו על שאנחנו עובדים אותו, על שיש לנו הזכות לעבוד אותו.
בזה אנחנו נבדלים מגויי הארצות ואין חלקנו ככל הגויים: לא בזה שיש ליהודי שומר תורה ומצוות אריכות ימים יותר מאשר לאדם שאיננו שומר תורה ומצוות, ולא שיש לו יותר נחת בחיים; גם לא בזה שלעם ישראל יש גורל העולה ומשובח מבחינה אובייקטיבית לעומת גורלם של עמים אחרים - אלא בזה שעם ישראל עובד את ה'. ולכן גם בציפיה לעתיד - 'ועל כן נקווה לה' אלוהינו' וכו' - לא מדובר בעתידו של האדם היהודי , וגם לא בעתידו של העם היהודי, אלא מדובר שאנחנו מצפים שכל העולם יכיר באלוהים, כשם שעם ישראל ( על-כל-פנים עם ישראל האידיאלי, לא האקטואלי ) מכיר באלוהים. זהו המובן העמוק של המושג הגדול של בחירת עם ישראל. אין זה מענק שהוענק לנו, אלא זו המשימה הגדולה והקשה ביותר שהוטלה עלינו - שה' הוא אלוהינו באשר אנחנו מכירים בו כאלוהינו."*
שבת שלום
ג'ף
*י. ליבוביץ, "הערות לפרשיות השבוע", הוצאת אקדמון , עמ' 128 - 129 וראו את הטקסט במלואו שם
יום שישי, 21 באוגוסט 2026
אלו דברים לשבת פרשת כי תצא תשפ"ו ( גרסת הפייסבוק )
ייתכן שאחד המפתחות לספר המוזר והמופלא של קורט ווגנוט, בית מטבחיים 5, מצוי בקטע הדברים הבא מתוך הספר בו הדובר מציג למו"ל שלו, סם, את הספר:
"ועכשיו אני אומר לסם: 'סם - הנה הספר'.
הוא כל כך קצר ומפוטפט ומבולבל, סם מפני שאי אפשר לומר שום דבר אינטלגנטי על טֶבח. כולם אמורים להיות מתים, לא לומר שום דבר לעולם ולא לרצות שום דבר לעולם. על הכול להיות דומם מאוד אחרי טבח, וזה כך תמיד, מלבד הציפורים.
ומה אומרות הציפורים ? כל מה שיש לומר על טבח, דברים כמו 'ציץ־צוויץ ?'
אמרתי לבָנַי שבשום נסיבות אל להם לתת יד לטבח, ושידיעות על מעשי טבח באויביהם בל ימלאו אותם סיפוק או שמחה לאיד.
אמרתי להם גם לא לעבוד בחברה שמייצרת אמצעי הרג המוניים, ולהביע את רגשי תיעובם כלפי אנשים שסבורים שאנו זקוקים לאמצעים כאלה."*
שבת שלום
ג'ף
* קורט ווגנוט, בית מטבחיים 5, תרגום: יורם קניוק, כנרת,זמורה־ביתן, דביר מוציאים לאור בע"מ, עמ' 29 - 30
יום חמישי, 20 באוגוסט 2026
אלו דברים לשבת פרשת כי תצא תשפ"ו
הבוקר הדהדה בראשי שורה משיר של שיימוס היני :
whatever you say say nothing
נדמה לי שאין צורך בתרגום, ולגבי פירושים - נראה.
"הלכתי לעיין בדברים". מצאתי שבאלו דברים לשבת פרשת חוקת תשפ"ה
מופיע עיסוק נרחב בשיר יחד עם תרגום.*
בעיון הבוקר, שמתי לב שיש שוני בשורה הנ"ל כפי שהיא מופיעה
בכותרת השיר לבין הצורה שבה היא מופיעה בגוף השיר.
הכותרת היא : from Whatever You Say Say Nothing
בגוף השיר :
Where to be saved you only must save face
And whatever you say, you say nothing.^
מהכותרת משמע שהפנייה היא אל הדובר - הזהר - אל תאמר כלום ואם תאמר אל תאמר דברים משמעותיים
מגוף השיר משמע שהפנייה אינה אל הדובר/ת אלא זו הערה של מי שמתבונן מהצד ( ומאזין מהצד ) : לא משנה מה תאמר - הדברים שלך שווים לכלום.
האם ישנה משמעות כלשהי לדקויות הנ"ל ?
האם ישנה משמעות לדברים בוטים ?
כיצד עלינו להתייחס לארועי אתמול בנתב"ג ?
האם נכון לראות בהם משל ?
ואם כן מהו הנמשל ?
שבת שלום
ג'ף
לדברים על הפרשה ראו נא אלו דברים לשבת פרשת כי תצא מאשתקד
https://eludevarim.blogspot.com/2025/09/blog-post_4.html
וכן מוזמנים לעיין בדבריו של לייבויץ על הפאשה ב"הערות לפרשיות השבוע", הוצאת אקדמון, עמ' 125 - 127
* https://eludevarim.blogspot.com/2025/07/blog-post.html
^ לשיר במלואו ראו
https://allpoetry.com/poem/11014161-from-Whatever-You-Say-Say-Nothing-by-Seamus-Heaney