אלו דברים לשבת פרשת תרומה תשפ"ו

קטע דברים מתוך דברי הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ זצ"ל על הפרשה:

"ההבדל בין [ה]מתנות [התרומה] הוא בשאלה כמה אדם מוכן לתת, וכנראה שהשלמות של המשכן דורשת את כל סוגי הדברים. היא דורשת את העִזים, והיא דורשת את הכסף הגדול; היא דורשת דברים שצריך לחפש אותם במטמונים ושצריך לחזר אחריהם בכל העולם, והיא דורשת עצי שיטים שכל אחד יכול לאסוף ליד הבית. אין לאנשים מידה אחת שאפשר למדוד באותו אופן. המבנה של המשכן מבוסס על כך שהכלל השלם של עם ישראל בונה אותו, וכל אחד יכול לתת את חלקו, מהחומרים הכי פשוטים עד ליקרים ביותר. אי אפשר לתבוע מאף אחד, מפני שאי אפשר לדעת מה החלק שיש לו בבניין, וזה מה שיוצר את ה'ושכנתי בתוכם' בצורתו הנכונה ביותר."*

שבת שלום

   ג'ף

*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 169

אלו דברים לשבת פרשת תרומה תשפ"ו ט

"עת לעשות לה', הפרו תורתך."

מה פירוש הדברים ?

האם יש לאמירה זו משמעות עבור מי מאתנו היום ?

"משנכנס אדר מרבים בשמחה".

מה פירוש הדברים ?

מה  הם אומרים  עבורנו כיום ?

האם אפשר בכלל לדבר בימינו על כלל, כלל ישראל ? כלל אזרחי המדינה ?

אני משוכנע בחוסר התועלת - ואולי נכון יותר לומר חוסר התוחלת של 99% מן הדברים המתפרסמים במסגרת השיח הציבורי במדיה, באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות.

כיצד אם כן, יתקיים שיח ציבורי אמיתי - החלפת דעות, שכנוע, בירור עמדות ?

כל מי שעיניו בראשו ואוזניו כרויות למה שמתרחש יודע שהשאלה הזו מציבה בפנינו בעיה קשה, ופתרונה - לי לפחות - אינו ברור.

אם למי מן הקוראות והקוראים יש הצעה לפתרון - אשמח לשמוע.

שבת שלום

   ג'ף

אלו דברים לכ"ו שבט תשפ"ו

 ( המשך מאל"ד לכ"ד שבט )

"Habakkuk's vision remains unknown to us. Its content is not put into words. It clearly was a vision of redemption at the end of days. There is an answer to Habakkuk's question. It is an answer, not in terms of thought, but in terms of events. God's answer will happen, but it cannot be spelled out in words. The answer will surely come; 'if it seem slow, wait for it.' True, the interim is hard to bear; the righteous one is horrified by what he sees. To this the great answer is given: 'The righteous shall live by his faith.' It is an answer, again not in terms of thought, but in terms of existence. Prophetic faith is trust in Him, in Whose presence stillness is a form of understanding.

The Lord is in His holy temple;

Let all the earth keep silence before him !

Habakkuk 2:20

A.J, Heschel, The Prophets, JPS, p. 143

תרגום:

החזון של חבקוק נותר עלום עבורנו. תוכנו אינו ממולל. בבירור היה זה חזון גאולה של אחרית הימים. ישנו מענה לשאלה של חבקוק. מדובר במענה לא במונחים של מחשבה אלא במונחים של אירועים. מענה ה' יתרחש, אבל הוא אינו ניתן לביטוי במילים. המענה בוא יבוא; 'אפ יתמהמה חכה לו'. אמת, קשה לשאת את זמן הביניים; המדיק נחרד ממראה עיניו. לזה ניתנת התשובה הגדולה: 'צדיק באמונתו יחיה'. זהו מענה, שוב לא במונחים של מחשבה אלא במונחים של קיום. אמונה נבואית משמע אמונה בקב"ה, במי שבנוכחותו דממה היא סוג של הבנה.

וַה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ: 

 הַס מִפָּנָיו, כָּל הָאָרֶץ. 

חבקוק ב: כ

מראה המקום של הטקסט של השל  לעיל באנגלית

אלו דברים לכ"ד שבט תשפ"ו

 המשך לאל"ד מכ"ג שבט

"There is darkness in the world and anguish in the heart. Should one abandon God and burn incense to net and seine ? Should one abandon mercy ?

In his anguish Habakkuk decides to wait for another encounter with God.

השל מביא כאן בתרגומו את פסוק א לפרק ב  - ראו נא להלן בעברית

Two things he wishes to know: God's worגs and his own answer, for the first is meaningless without the second. This is the insight Habbakkuk receives: 

 כאן מביא השל דברים מתוך  פסוקים ב-ד לפרק ב( בתרגומו לאנגלית ), ראו להלן בעברית

תרגום:

חשיכה יש בעולם ויגון בלב. האם על האדם לזנוח את הקב"ה, האם עליו להקטיר קטורת למכמורתו ולרשתו ? האם על האדם לזנוח את הרחמים ?

ביגונו מחליט חבקוק להמתין למפגש נוסף עם הקב"ה.

עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה,

וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר; 

וַאֲצַפֶּה, לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי,

וּמָה אָשִׁיב, עַל תּוֹכַחְתִּי.

חבקוק ב: א

שני דברים מבקש חבקוק לדעת: את דבר ה' ואת תשובתו - מענהו שלו, כיוון שהראשון הוא חסר משמעות ללא השני. זוהי התובנה מקבל חבקוק:

כְּתֹב חָזוֹן,

וּבָאֵר עַל הַלֻּחוֹת

לְמַעַן יָרוּץ, קוֹרֵא בוֹ.

כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד,

וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב;

אִם יִתְמַהְמָהּ, חַכֵּה לוֹ

כִּי בֹא יָבֹא, לֹא יְאַחֵר.

הִנֵּה עֻפְּלָה, לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ; 

וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.

חבקוק ב: ב-ד

המשך בלנ"ד בימים הקרובים

על "איגוף מימין" - מדור חדש בבלוג "אלו דברים"

  על "איגוף מימין"  - מדור חדש בבלוג "אלו דברים"

א. לפני כמה חודשים עלה בי הרעיון לרכז  "תחת קורת גג אחד" פוסטים שמכילים יסודות חיוניים מה "גרעין הנדרש" ל"מדינה 'יהודית ודמוקרטית'"  - עם דגש על דמוקרטית .

ב. גנזתי הרעיון.

ג. הבוקר החלטתי להוציאו מהבוידם.

ד. "קורת הגג" כיניתי בשם "איגוף מימין". השם הזה דורש הסבר ועת ההסבר יגיע בךנ"ד מתי שהוא. לעת עתה אומר שמקורו בימיי בגולני ובשמ"פ ( שירות מילואים פעיל" ביחידת חי"ר, לפני שנים רבות, לפני אירועי  השבעה באוקטובר.

ה. "יסודות חיוניים מה'גרעין הנדרש' ל'מדינה יהודית ודמוקרטית' : כל אחד מן המילים ב"תיבה" הנ"ל ממשפט הפתיחה של הפוסט הזה דורש הסבר. זמנם של הסברים אלו גם כן בלנ"ד יגיעו. יתכן וחלק מההסברים יהיו " תוך כדי הליכה". נראה.

ו. על אף שהתחלתי לרכז פוסטים כאמור לפני כמה חודשים  - הם לא פורסמו. היום אני מתחיל בפרסום. הפרסום יהיה ככלל בבלוג "אלו דברים",  ברשימות תפוצה ( למעוניינים ) במייל ובווטאספ, ולעתים בדף הפייסבוק של הח"מ.

ז. הפוסט  הראשון במדור "איגוף מימין" הוא הפוסט על לאונרד כהן שאפשר לראות בהמשך לפוסט הזה.

ח. "בהצלחה שתהיה לנו".

ג'ף

אלו דברים לכ"ג שבט תשפ"ו

 "אני זוכר את עצמי שוכב בשוחה ובוהה בחלוקי נחל, כותב צ'ארלס סימיק באחד מרשימותיו, "כשמפציצים גרמניים טסים מעל ראשנו. היה זה לפני זמן רב. אני לא זוכר את פניה של אימי ולא את פניהם של אלו שהיו איתנו שם, אבל את חלוקי הנחל הפשוטים בתכלית עודני רואה.

'אין זה 'איך' ישנם דברים בעולם שהוא מיסטי, אלא עצם קיומו של העולם', אומר ויטגנשטיין. זה בדיוק מה שהרגשתי. הזמן עצר מלכת. התבוננתי בעצמי מתבונן בחלוקי הנחל  ורועד מפחד. ואז הזמן המשיך הלאה והחווייה הסתיימה".

"I remember lying in a ditch and staring at some pebbles while German bombers were flying over our heads. That was long ago. I don’t remember the face of my mother nor the faces of the people who were there with us, but I still see those perfectly ordinary pebbles.

‘It is not ‘how’ things are in the world that is mystical, but that it exists’, says Wittgenstein. I felt precisely that. Time had stopped. I was watching myself watching the pebbles and trembling with fear. Then time moved on and the experience was over.”

Charles Simic, “Reading Philosophy at Night”, in “The Life of Images”,  Harper Collins Publishers, p.8. התרגום לעיל שלי - ג’ף

אלו דברים לשבת פרשת משפטים תשפ"ו

הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל על פרשת השבוע: 

"...כאשר בוחנים את פרשת משפטים, רואים שרובה עוסקת בדברים ....[ש] הם אינם דינים שעולים מתוך מציאות החיים במדבר. כשבני ישראל נדדו במדבר, וחיו וניזונו מן המן, רבים מדיני פרשת משפטים לא היו רלוונטיים. המציאות הכלכלית שמצויה בבסיס הדינים בפרשה מקבלת משמעות רק לאחר מכן, כאשר בני ישראל נכנסו לתוך הארץ. ההקשר אם כן, הוא באופן בולט הקשר של עם שיושב על האדמה שלו, ויש לו חיים רגילים; יש לו עבדים ושפחות, וכך גם שדה וכרם. במובן זה, מתחדדת העובדה שפרשת משפטים מצויה בלי שייכות באמצע רצף הדברים. מדוע אם כן, באים דינים אלה במקום מרכזי כזה - מיד לאחר מעמד הר סיני ?

התשובה לדבר נתונה כבר בתוך השאלה, ובעצם - זהו מסר פשוט: אחרי המעמד הנכבד של הר סיני, לפני שמובאים דיני הקורבנות, ולפני שמובאים דיני המקדש, ואפילו לפני שידברו על 'שמע ישראל' - הדבר החשוב ביותר הוא העניינים הכי פרטיים וארציים: מה לעשות עם העבד או החמור."

שואל הרב עדין שוב בהמשך : "למה...יש חשיבות כל כך גדולה לפרשה זאת ?" ותשובתו :

צד מסוים של הדבר הוא, שהחיים שלנו, לטוב ולרע אינם מתרחשים בבית המקדש, ואינם סובבים סביב הקטורת או הקורבנות; אנחנו חיים בבית ובשוק, בשדה ובכרם, יחד עם כל הפרטים בקטנים והבעיות הקטנות ששייכים לכך - ולכן אלו הדברים בהם עוסקת הפרשה....הפרשה לא מתארת מציאות פסטורלית ושלווה, אלא מציאות חיים עם כל מיני צרות ובעיות: גניבות, חבלות, חיכוכים ועימותים שונים. אלה הם החיים שלנו כבני אדם; מטבעם הם באים כרוכים בכל־מיני  טרדות ובעיות, ומשום כך - גופי התורה מתייחסים דווקא לצדדים אלו של החיים."

"בפרשת משפטים, אחרי המעמד הנכבד של הר סיני, אחרי שמסתכלים למעלה ורואים את הקולות, את הלפידים ואת העשן - מופיעה ההתגלות האמיתית, הנוגעת באמת המרומם מכל. בתוך פרשת משפטים, המעמד הנכבד נמצא בתוך כל הפרטים שמסתעפים ממנה עד לדורות האחרונים, ואפילו עד ליום הזה."*

וכמובן שהדברים צריכים עוד עיון, בשאר הדברים  בספר "חיי עולם", לרבות שאר הדברים על הפרשה שם וכן בדברים שמחוץ לספר, הנוגעים למציאות חיינו - במדינת ישראל במאה העשרים ואחת.

שבת שלום

    ג'ף     

*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 158 - 160, 163

האיור : רחובה של עיר במדינת ישראל, יציר chatGPT, הטעויות באיות השלטים  - הם חלק מן הסיפור ולכן השארתי אותן