אלו דברים לשבת פרשת כי תצא תשפ"ו ( גרסת הפייסבוק )

 ייתכן שאחד המפתחות לספר המוזר והמופלא של קורט ווגנוט, בית מטבחיים 5, מצוי בקטע הדברים הבא מתוך הספר בו הדובר מציג למו"ל שלו, סם, את הספר:

"ועכשיו אני אומר לסם: 'סם  - הנה הספר'.

הוא כל כך קצר  ומפוטפט ומבולבל, סם מפני שאי אפשר לומר שום דבר אינטלגנטי על טֶבח. כולם אמורים להיות מתים, לא לומר שום דבר לעולם ולא לרצות שום דבר לעולם. על הכול להיות דומם מאוד אחרי טבח, וזה כך תמיד, מלבד הציפורים.

ומה אומרות הציפורים ?  כל מה שיש לומר על טבח, דברים כמו 'ציץ־צוויץ ?'

אמרתי לבָנַי שבשום נסיבות אל להם לתת יד לטבח, ושידיעות על מעשי טבח באויביהם בל ימלאו אותם סיפוק או שמחה לאיד.

אמרתי להם גם לא לעבוד בחברה שמייצרת  אמצעי הרג המוניים, ולהביע את רגשי תיעובם כלפי אנשים שסבורים שאנו זקוקים לאמצעים כאלה."*

שבת  שלום

    ג'ף

* קורט ווגנוט, בית מטבחיים 5, תרגום: יורם קניוק, כנרת,זמורה־ביתן, דביר מוציאים לאור בע"מ, עמ' 29 - 30

אלו דברים לשבת פרשת כי תצא תשפ"ו

הבוקר הדהדה בראשי שורה משיר של שיימוס היני :

whatever you say say nothing

נדמה לי שאין צורך בתרגום, ולגבי פירושים - נראה.

"הלכתי לעיין בדברים". מצאתי שבאלו דברים לשבת פרשת חוקת תשפ"ה

מופיע עיסוק נרחב בשיר יחד עם תרגום.*

בעיון הבוקר, שמתי לב שיש שוני בשורה הנ"ל כפי שהיא מופיעה

בכותרת השיר לבין הצורה שבה היא מופיעה בגוף השיר.

הכותרת היא : from Whatever You Say Say Nothing

בגוף השיר :

Where to be saved you only must save face

And whatever you say, you say nothing.^

מהכותרת משמע שהפנייה היא אל הדובר  - הזהר - אל תאמר כלום ואם תאמר אל תאמר דברים משמעותיים

מגוף השיר משמע שהפנייה אינה אל הדובר/ת אלא זו הערה של מי שמתבונן מהצד ( ומאזין מהצד ) : לא משנה מה תאמר - הדברים שלך שווים לכלום.

האם ישנה משמעות כלשהי לדקויות הנ"ל ?

האם ישנה משמעות לדברים בוטים ?

כיצד עלינו להתייחס לארועי אתמול בנתב"ג ?

האם נכון לראות בהם משל ?

ואם כן מהו הנמשל ?

שבת שלום

    ג'ף

לדברים על הפרשה ראו נא אלו דברים לשבת פרשת כי תצא מאשתקד

https://eludevarim.blogspot.com/2025/09/blog-post_4.html

וכן מוזמנים לעיין בדבריו של לייבויץ על הפאשה ב"הערות לפרשיות השבוע", הוצאת אקדמון, עמ' 125 - 127

* https://eludevarim.blogspot.com/2025/07/blog-post.html

^ לשיר במלואו ראו 

https://allpoetry.com/poem/11014161-from-Whatever-You-Say-Say-Nothing-by-Seamus-Heaney

אלו דברים לשבת פרשת ראה תשפ"ו

 

בארצות הברית קיימת משרה ציבורית הנקראת Poet Laureate ("המשורר הלאומי"). זוהי משרה לתקופה של שנה, במסגרת ספריית הקונגרס האמריקאית (The Library of Congress),

בנאום הפתיחה שלו, עם תחילת כהונתו בתפקיד בשנת 2010, ציטט המשורר W. S. Merwin דברים מתוך מכתב שכתב המשורר האנגלי William Blake לכומר אנגליקני, ביום 23 באוגוסט 1799 (ראו בנספח להלן):

“The tree which moves some to tears of joy is in the eyes of others only a green thing that stands in the way. Some see nature all ridicule and deformity… and some scarce see nature at all. But to the eyes of the man of imagination, nature is imagination itself.”

“העץ שמביא אחדים לידי דמעות של שמחה אינו, בעיני אחרים, אלא דבר ירוק העומד בדרך. יש הרואים בטבע רק לעג וכיעור, ויש שכמעט אינם רואים את הטבע כלל. אך בעיני אדם בעל דמיון, הטבע הוא הדמיון עצמו.”

הדברים לעיל של בלייק, הם לדברי מרווין תמצית ה”יחס החיוני” שבין השירה לבין החיים על כל צורותיהם ; הם ה”מקור והמחיה” (the source and the sustenance) של האומנויות כולן.

קישור לשיחה הזאת: https://youtu.be/6v9anwGTniI?si=jsHgv7BMayp5CxZz

שבת שלום

   ג'ף

נספח ( "המידע" להלן מה Chat GPT )

"הציטוט על העץ" מופיע במכתב שכתב ויליאם בלייק אל הכומר ד"ר ג'ון טרסלר ב־23 באוגוסט 1799. טרסלר מתח ביקורת על ציוריו של בלייק וטען שהם "דמיוניים מדי". בלייק השיב במכתב שהוא למעשה מניפסט על הדמיון.

הכומר ד"ר ג'ון טרסלר (Rev. Dr. John Trusler, 1735–1820) היה איש דת אנגליקני, סופר, מלקט ומוציא לאור פורה במיוחד. הוא נודע כאדם רב־תחומי, ולעיתים אף כאקסצנטרי.

בין עיסוקיו:

הוסמך לכומר ב־1759 ושירת בכמה קהילות של הכנסייה האנגליקנית. 

חיבר וערך עשרות ספרים במגוון עצום של נושאים: נימוסים והליכות, בריאות, חקלאות, משפט, גאוגרפיה, פילוסופיה, דרשות ועוד. 

הקים עסק מצליח של דפוס והוצאה לאור.

התפרסם בזכות יוזמה יוצאת דופן: הדפיס דרשות בכתב יד מדומה, כך שכמרים יוכלו פשוט לקרוא אותן או להעתיקן בלי להכין דרשה משלהם. המיזם הצליח מאוד.

אלו דברים לשבת פרשת ראה תשפ"ו ט

אגב "ראה" ( "התבוננות" )*

אגב מגילת העצמאות^ - 

בארצות הברית ישנה משרה ציבורית שנקראת the poet laureette ( בתרגום לעברית : " המשורר הלאומי " ).

זוהי משרה לשנה, במסגרת "הספריה הלאומית האמריקאית" וליתר דיוק הספריה של הקונגרס האמריקאי The Library of Congress

בדברי הפתיחה שלו בנאום שציין את תחילת כהונתו בתפקיד לשנת 2010 - 2011 ,  ציטט המשורר W S Merwin את הדברים הבאים מתוך מכתב  שכתב המשורר האנגלי William Blake לכומר אנגליקני ב23 לאוגוסט 1799 ( ראו בנספח להלן )

“The tree which moves some to tears of joy is in the eyes of others only a green thing that stands in the way. Some see nature all ridicule and deformity... and some scarce see nature at all. But to the eyes of the man of imagination, nature is imagination itself.”

העץ שמביא אחדים לידי דמעות של שמחה אינו, בעיני אחרים, אלא דבר ירוק העומד בדרך. יש הרואים בטבע רק לעג וכיעור, ויש שכמעט אינם רואים את הטבע כלל. אך בעיני איש הדמיון, הטבע הוא הדמיון עצמו.

מרווין מטעים כי בעיניו לדברים דלעיל ישנם חשיבות השווה לחשיבותם של הדברים שבמגילת העצמאות האמריקאית; הדברים לדידו נותנים ביטוי ל"יחס החיוני" שבין השירה לבין החיים על כל צורותם, הם ה"מקור והמחייה" the source and the sustenance לאומנויות כולן

* ראו אלו דברים משבוע שעבר

^ של ארצות הברית 

https://youtu.be/6v9anwGTniI?si=dkmgdwf61XEAfUVr

נספח ( יציר ה Chat GPT במענה לשאלה של הח"מ ) 

הציטוט מופיע במכתב שכתב ויליאם בלייק אל הכומר ד"ר ג'ון טרסלר ב־23 באוגוסט 1799. טרסלר מתח ביקורת על ציוריו של בלייק וטען שהם "דמיוניים מדי". בלייק השיב במכתב שהוא למעשה מניפסט על הדמיון.

מדובר באחד המשפטים "המכוננים" של בלייק. הוא אינו אומר שהדמיון "מוסיף" משהו למציאות, אלא שהראייה עצמה תלויה במי שמתבונן. לכן אותו עץ הוא, עבור אדם אחד, מכשול ירוק, ועבור אחר – התגלות. זו תפיסה הקרובה מאוד למה שבלייק כתב במקום אחר: "שוטה אינו רואה את אותו עץ שחכם רואה."

הכומר ד"ר ג'ון טרסלר (Rev. Dr. John Trusler, 1735–1820) היה איש דת אנגליקני, סופר, מלקט ומוציא לאור פורה במיוחד. הוא נודע כאדם רב־תחומי, ולעיתים אף כאקסצנטרי.

בין עיסוקיו:

הוסמך לכומר ב־1759 ושירת בכמה קהילות של הכנסייה האנגליקנית. 

חיבר וערך עשרות ספרים במגוון עצום של נושאים: נימוסים והליכות, בריאות, חקלאות, משפט, גאוגרפיה, פילוסופיה, דרשות ועוד. 

הקים עסק מצליח של דפוס והוצאה לאור.

התפרסם בזכות יוזמה יוצאת דופן: הדפיס דרשות בכתב יד מדומה, כך שכמרים יוכלו פשוט לקרוא אותן או להעתיקן בלי להכין דרשה משלהם. המיזם הצליח מאוד. 

אלו דברים לשבת פרשת עקב תשפ"ו ( גרסת פייסבוק )

 בסוף "הקדמת המחבר לתרגום העברי" של הטרילוגיה "אבות אבותינו" כותב איטאלו קאלווינו:

"ב'האביר שלא היה ולא נברא' אנו רואים שריון ריק המתנועע והממלא תפקידו בדייקנות ובלי להיתפס אף לרגע לפקפוקים. אני חושב שקל למצוא כאן הֵיקֶש עם צורה נוקשה של אוטומאטיזם ביורוקראטי, צבאי, טכנולוגי, יצרני, וכולי וכולי, אשר שום גורם אנושי אינו מקביל ליעילותה הפעלתנית. כנגד דמות זו של האביר, הנה דמות אחרת, נושא הכלים, דמות של מישהו שקיים מבלי לדעת שהוא קיים, והוא מתמזג, ללא־היכר, עם הכלל. אך אולי אני עובר את הגבול...על מה שאני כותב אינני רוצה להעמיס מספר רב מדי של מובנים מפורשים ומובהרים. אני רוצה רק להציג דמויות שאליהם ניתן יהיה להשוות מצבים שונים, היסטוריים וקיומיים, תוך קביעת הקבלות וניגודים.

דרכי זו היא של אדם שכרבים מבני־אירופה, בני דורי, החל, בימים האיומים ביותר של מלחמת העולם השנייה, להרהר באי־הצדק שבעולם, במעשי הדיכוי, באי־הסובלנות, ומאז הוא הוסיף לשאול את עצמו, ואינו מסתפק בתשובות שמצא פה ושם. אני חושב שעם רבים מקוראי הישראליים אצליח לפתח קשר טבעי ומיידי. רצוני כי ספרי זה יגיע אליהם יחד עם איחוליי שישראל תוכל למצוא את דרכי השלום עם יתר עמי המזרח התיכון, כיאה למקורותיה העמוקים של התרבות העברית ושל תולדות אומתכם.

                                                                                                                     איטאלו קאלווינו"*

שבת שלום

    ג'ף

*איטאלו קאלווינו, אבות אבותינו, הוצאת ספרית פועלים, תרגםמאיטלקית גאיו שילוני, עמ' 8 - 9

אלו דברים לשבת נחמו - פרשת ואתחנן

מוצאי ט' באב אינו זמן מתאים, לדידי, להכנת טור לשבת הקרובה.

מסיבות אישיות לחלוטין, תשישות וגרעון חמור בנוזל  שחור ( קפה ) בגוף.

ובכל זאת - תוך כדי ה"מועד" שעבר עלינו היום, עיינתי בספרו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל, "חיי עולם" על הפרשה. הדיון של הרב עדין שם נסוב על מהותה של עבודה זרה - והדברים, כדרכו מעוררים מחשבה. 

בחרתי להביא את הפסקה קצרה הבאה:

"קשה להיות יהודי , כי היהדות דורשת ממני להיות קיצוני ולהיות מתון, להיות שקט ולהיות פרוע, לרקוד ולקפוץ על רגל אחת ולעמוד על ארבע. זה המכלול של החיים. ואדם צריך להחזיק מעמד בתוכו, אף על פי שבכל פעם היצר הרע דופק על פתחו ואומר לו: אולי תבוא ונעמיד את הכל על דבר אחד ?"*

וראו אלו דברים לשבת נחמו לתשפ"א^ ובספר עצמו

שבת שלום

  ג'ף

* הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 402

^https://eludevarim.blogspot.com/2021/07/blog-post_22.html

אלו דברים לשבת חזון - פרשת דברים תשפ"ו

קוצק.

חורבן.

מה הקשר בין "קוצק" לחורבן ?

האם חורבן אפשרי ?

אנחנו "יודעים", לצערנו הרב, שכן ( חלק מאתנו. חלק מאתנו "ידעו" זאת לפני ה7/10; חלק אחרי וחלק עד היום לא "יודעים" זאת ).

כולנו מבקשים למנוע חורבן.

השאלה היא כיצד ?

כאן נכנס "קוצק" לתמונה.

מהו "קוצק".

נעיין קמעא בדברי הפתיחה של אברהם יהושע השל לספרו ( ביידיש ) בנושא ( בתרגום לשפת הקודש ).

הדברים כמובן רחוקים מלהיות ממצים אבל הם מצביעים על כיוון.

"כל ימיי רגשו בקרבי דבריו של הרבי מקוצק. אף על פי שלא תמיד הסכמתי עם דבריו, חשתי שוב ושוב בדחף הפנימי האדיר שבהם. לא קלה הייתה דרכי, אבל בחושבי על אודות הרבי מקוצק, הכול נהיה קשה יותר וקל יותר כאחד.

ר' [מנחם] מנדל [מקוצק] חשף בעיות שמייסרות אותנו , ביודעים או שלא ביודעים, עד עצם היום הזה. לעתים קרובות יתקשה בן דורונו לקבל את תשובותיו. אך מבטו - נוראי, ומטלטל את המצפון. מי שחי במחיצתו, ולוּ גם שעה אחת, לא יחוש עוד לעולם בטעמה של שביעות רצון עצמית."

שבת שלום

    ג'ף

א. י. השל , קוצק במאבק למען חיי אמת, תרגום: דניאל רייזר ואיתיאל בארי, עורך: דרור בונדי, הוצאה : ספרי מגיד הוצאת קורן, עמ' 3