רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום חמישי, 28 במרץ 2019

אלו דברים לשבת פרשת שמיני תשע"ט

בשבוע שעבר שהיתי בלוס אנגלס לרגל שמחה משפחתית.
עובר להמראה לאל איי הזדכיתי בנתב"ג על השיפוטיות שלי.
ראיתי מה שראיתי וגיליתי שמיכה גודמן צודק: יש שתי יהדויות. 
מ. גודמן אמר מה שאמר בשיחה על  ליבוביץ ועל השל, בהקשר למקום של כל אחד מההוגים הללו ביחס לחברה בה פעלו. ( ראו להלן ). גודמן מבקש לחדד את ההבדלים התרבותיים בין יהדות ארצות הברית לבין יהדות הארץ ובין השיטין אפשר לשמוע מפיו הטענה שיש לחברה הישראלית מה ללמוד מהחברה האמריקאית. 
זה נכון אך השאלה היא : מה בדיוק עלינו ללמוד מהם ?
שאלה זו אני משאיר לעת עתה פתוחה.
החוויות  שלי מאותה נסיעה הצמיחו כמה תובנות ונדמה לי שיש עוד כמה בדרך. רשימה זו היא חלק מתהליך העיכול שאני עובר בימים אלה , יחד עם לספר את סיפור קורות הדברים לחברים ולבני המשפחה.
חשבתי שאני מכיר די טוב את החברה האמריקאית. בתור אחד שגדל והתחנך שם עד כיתה ח' - אני באמת מכיר את מה שאני קורא "היסודות" של החברה האמריקאית.
יחד עם זאת, הרי "הזמנים משתנים" וכפי שהעירה חברה לעבודה במסיבת פרישה שנערכה לכבודה בשבוע שעבר: אי אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים. ( הרקליטוס )
בשובי לארץ, יחד עם משיכת המוצרים מהדיוטי פרי, חתמתי מחדש על השיפוטיות שלי.
אך כמאמר הנ"ל של הרקליטיס, חוששני שאין זו אותה השיפוטיות שהשארתי אותה כאן לפני ההמראה.
עוד משהו ששמתי לב אליו בשובי הוא שאחד ההבדלים בין להיות בבית ובין להיות בארץ זרה - היא שבבית אתה יודע כיצד להתמודד עם בני העוולה המקומיים. אני מתכוון לאותם נהגים הישראלים שעבורם כללי הזהירות שלימדו אותם בשיעורי הנהיגה - הם במקרה הטוב המלצות בלבד ובמקרה הפחות טוב פולקלור בלתי רלוונטי לחלוטין  ( מעבר בין נתיבים ללא איתות למשל ).
כפי שאמרתי כבר, הנסיעה הזאת הותירה בי רושם עז במובנים רבים שאני עוד מנסה לעכל. פירוט הדברים, לצד הצגת תובנות אפשריות שבעקבותיהם, אני משאיר על כן בדלית ברירה לרשימות עתידיות
אני רוצה לסיים בהמלצה על סרט. סרט שראיתי בטיסה חזרה, סרט שנוגע בנושא היחיד שדיברתי בו כאן במפורש  - בשיפוטיות - . שם הסרט הוא : "הספר הירוק" (הטריילר להלן).

שבת שלום
    ג'ף












יום חמישי, 21 במרץ 2019

אלו דברים לשבת פרשת צו תשע"ט

"הבעיה השניה היא אש התמיד; אדם לא יכול אמנם להיות כל הזמן בהתלהבות בדרגא עילאה, ולא יכול לשאת מאורעות גדולים מעבר לגבול מסוים, אבל לפחות כשהוא מקריב קורבן לה' - הוא צריך להישאר ולהישרף על המזבח. זאת פעולה מאוד לא דרמטית; ובכל זאת, אדם צריך לזכור שאש התמיד, שיכולה אמנם לבעור בשקט ובהסתר צריכה להמשיך ולבעור כל היום וכל הלילה -'אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה'."

להבנת הפסקה האחרונה לגבי אש התמיד, נביא מדברי כב' הרב הפסקת הקודמת לשתי פסקאות הסיכום הנ"ל, שם בעמ' 216:

"העניין הזה של 'אש התמיד תוקד על מזבח' שייך לתמצית העניין של הקורבנות; וכשם שהדבר שייך בקורבנות פיזיים כך הוא נכון גם ביחס לקורבנות שאינם פיזיים. אדם נמצא כל הזמן במצב של בעירה. לבעירה הזו אין כיבוי, אין לה סוף, והיא נמשכת יום אחרי יום, ועוד יותר מזה - לילה אחר לילה. בהלכה (שקלים ד, ד) הדבר נקרא 'קיץ המזבח' (דהיינו: הבאת עולות מכספי הציבור כאשר המזבח בטל): מהות המזבח היא בכך, שכל זמן תבער בו אש, שכל הזמן יהיה עליו קורבן; וגם אם אין  אדם פרטי שמביא קורבן, הרי עם ישראל, כציבור, מביא קורבן, כדי שלעולם המזבח לא יהיה בלי עולה."^

^הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ'  217

אלו דברים הפעם נרשמים בסלון ביתו של אחי בלוס אנג'לס ארה"ב, על גבי הסלולרי שלי. אני כאן לרגל שמחה משפחתית. לא הבאתי איתי עותק של "חיי עולם" אבל מצאתי את הדברים לעיל ברשת, בארכיון הבלוג.
כדרכם של אורחים במקומות שאינם מקומם הקבוע אתה מתבונן בסביבה החדשה כילד, כמעט, הכל חדש. יחד עם זה, בעידן היום, עוד יותר מן העבר, "התקצרו המרחקים בין מקומות שונים", לא רק בבחינת זמני הטיסה אלא גם מבחינה מהותית. הביטו בהצגה הפוליטית הניבטת מהמסכים בארץ והשוו למה שרואים מכאן על המסכים לענין ההצגה הפוליטית האמריקאית - הדמיון מעורר מחשבה. 
מה לכל זה ולתורת ישראל ? לפרשת השבוע ? השאלה תקפה הן למול עניני היום בארץ בעברית והן למול עניני היום בארה"ב באנגלית. כעולה מדברי הרב על פרשת השבוע שאיתם פתחנו, אני רוצה להציע שהתורה באה עלינו בדרישות מהתחום שחורג מגדר היום יום. התורה דורשת מאתנו להתעלות מעל לצרכים והאינטרסים שלנו בכלל, ולצרכים והאינטרסים היום יומיים בפרט. הדרישה  קשורה למה שהשל תיאר במילים הבאות : כדי להיות אדם אתה צריך להיות יותר מאדם. "על האדם לחתור לפסגה על מנת לשרוד על הקרקע" ( א.י. השל מיהו אדם ? אנג' הוצאת אוניברסיטת סטנפורד, עמ '118 התרגום של הח"מ)

שבת שלום
      ג'ף

יום רביעי, 13 במרץ 2019

אלו דברים לשבת פרשת זכור - פרשת ויקרא תשע"ט


Disillusioned words like bullets bark
As human gods aim for their mark
Made everything from toy guns that spark
To flesh-colored Christs that glow in the dark
It's easy to see without looking too far
That not much is really sacred

Bob Dylan, It's Alright Ma ( I'm Only Bleeding )
מלים מפוקחות כמו טילים שורקות
כאשר אלילים אנושיים מכוונים לעבר מטרתם
הכל מיוצר החל מאקדחי צעצוע רושפים 
וכלה בבובות ישו בצבע עור שזוהרות בחושך
קל להבחין בלי להרחיק ראות
שאין כאן קדושה ממשית במקום הזה

בוב דילן, "הכל טוב אמא (אני רק מדמם)"

באחד מפסקי הדין של בית המשפט העליון התגלתה מחלוקת בין השופטים בשאלה מה הדין כאשר רשות הגביה שלחה הודעות התראות רבות לחייב מסוים במשך שנים - אלא מה ? הודעות הגיעו לכתובת שגויה. שופט אחד פסק שהמחדל הזה מונח לפתחם של הרשויות - וכי כעת הן מנועות מלגבות את החוב. שני השופטים האחרים  - בדעת הרוב - פסקו כי בנסיבות הענין המחדל מונח לפתחו של החייב שהודיע בזמנו לרשויות על אותה הכתובת ונמנע לעדכנן כאשר עזבה.
אומרת שם השופות דפנה ברק ארז ( בדעת הרוב ):


"לעתים, הצגת השאלה קובעת גם את התשובה לה."

בפתחה של התקופה שבה אנחנו קוראים שבת בשבתו את ספר ויקרא ניגשתי מתוך מבוכה שאני רגיל בה בכל הקשור לקורבנות ל"חיי עולם" הקובץ של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ  על מנת למצוא כיוון של פשר לדברים.
הסתבר לי שהשאלה שאני שאלתי את עצמי למול הפרשה והשאלה שהרב עדין שאל את עצמו  - ואת תלמידיו - באותו הקשר היו שתי שאלות שונות. אני שאלתי לפשר הקרבנות בימינו. ואילו הרב עדין שאל: במה עוסקת הפרשה ? התשובה שלו  - לא היתה שהפרשה עוסקת בקרבנות אלא שפרשה עוסקת בשאלת הקדושה ומשמעותה.
פשר הקרבנות ופשר הקדושה הם באמת שתי שאלות שונות מאד.
ממילא התשובות שנקבל אחר לשתי השאלות שונות תכלית שינוי.
באשר לקדושה על פי ספר דברים על פי הרב עדין  - הדברים צריכים עוד עיון
באשר לקדושה דהעידנא - שתי השורות האחרונות מהבית של השיר של דילן שבפתיח אומרות בעצם הכל


It's easy to see without looking too far
That not much is really sacred

טרם עלה בידי למצוא את הנוסח הקולע בעברית לאותן שתי שורות. הצעות חלופיות מוזמנות בזה 



שבת שלום

יום חמישי, 7 במרץ 2019

אלו דברים לשבת פרשת פיקודי תשע"ט^


באלו דברים לפני תשע שנים שנים הבאתי דברים באנגלית פרי עטו של חוסה אורטגה כפי שהובאו על ידי אביבה גוטליב זורנברג בפרק על אסתר בספרה "תהום אל תהום סערות הנפש של גיבורי התנ"ך". מאז, פורסם הספר בתרגום ( של ענת שולץ ) לעברית  והנה אותם הדברים בעברית:

"וזו האמת הפשוטה - לחיות פירושו להרגיש אבוד - ומי שמקבל את האמת הזאת כבר החל למצוא את עצמו, לעמוד על קרקע יציבה. באופן אינסטינקטיבי, כפי שעושים הניצולים מספינה טרופה, הוא יביט סביב בחיפוש אחר דבר מה שיוכל לדבוק בו, ואותו מבט טרגי, חסר רחמים, מבט כן לחלוטין משום שמדובר בישועתו, יביא לכך שהוא יכניס סדר אל התוהו של חייו. אלה הם הרעיונות האמיתיים היחידים; רעיונותיהם של הניצולים מספינה טרופה."
וממשיכה שם, זורנברג:
"רעיונותיהם של הניצולים מספינה טרופה: בשפה אחרת , המהר"ל מנסח את חוכמתה של אסתר כהבנה שהאדם, בפני עצמו , חסר, לא שלם; האשליה המסוכנת, הרת המוות, מקורה בהתעלמות מן הסופיות, בנטייתו של האדם לדמיין כי הוא כול יכול. הרעיונות האמיתיים של הניצולים גורמים לנו שנכיר בפגיעותנו כברואים, נושאים בחובם את אפשרות ההפלגה אל מה שמעבר."*

שבת שלום

       ג'ף

*אביבה גוטליב זורנברג, "תהום אל תהום, סערות הנפש של גיבורי התנ"ך", הוצאת כנרת, זמורה ביתן דביר - מוציאים לאור בע"מ,127, הערות השוליים הושמטו