יום רביעי, 28 באוקטובר 2009
יום שישי, 23 באוקטובר 2009
יום רביעי, 14 באוקטובר 2009
יום שלישי, 6 באוקטובר 2009
על "היהודי הישראלי המצוי" ועל "שמחה" לפי ארז ביטון
לא נשאל מיהו אליבא לדן מרגלית נכלל בגדר "היהודי הישראלי המצוי" רק נתמהה : האם זו אותה קבוצת התיחסות ששופטי בית המשפט העליון כינו, בזמנו "הציבור הנאור" ?
ארז ביטון בראיון ליהודה נוראיל ב"שבע לילות " בידיעות אחרונות מה 2.10.09 לרגל צאת ספרו החדש , "תמביסרת - ציפור מורוקאית" אומר, בין היתר :
"המזרחים מעולם לא התמודדו עם השאלה, מה הם יכולים להציע למדינת ישראל במובן התרבותי. יהודי ארצות האיסלאם יכולים להציע, לפחות כרעיון, את שמחת התחייה במקום זוועות השואה. נכון, קשה למזרחים , שעברו הרבה סבל, להציע שמחה. אבל זה אלמנט חשוב דווקא בתוך החוויה הישראלית המכוננת והשוטפת של השואה. ואת זה אף אחד לא רצה. ניסיתי לנסח סינתיזה ים - תיכונית עם אלמנטים מערביים. לצערי הנסיון לא התקבל."
מועדים לשמחה !
ארז ביטון בראיון ליהודה נוראיל ב"שבע לילות " בידיעות אחרונות מה 2.10.09 לרגל צאת ספרו החדש , "תמביסרת - ציפור מורוקאית" אומר, בין היתר :
"המזרחים מעולם לא התמודדו עם השאלה, מה הם יכולים להציע למדינת ישראל במובן התרבותי. יהודי ארצות האיסלאם יכולים להציע, לפחות כרעיון, את שמחת התחייה במקום זוועות השואה. נכון, קשה למזרחים , שעברו הרבה סבל, להציע שמחה. אבל זה אלמנט חשוב דווקא בתוך החוויה הישראלית המכוננת והשוטפת של השואה. ואת זה אף אחד לא רצה. ניסיתי לנסח סינתיזה ים - תיכונית עם אלמנטים מערביים. לצערי הנסיון לא התקבל."
מועדים לשמחה !
יום שני, 5 באוקטובר 2009
"כנסיית הישראלי הקדוש"
במובנים מסוימים הבלוג "אלו דברים" כולו (ויותר) - הוא תגובה לדברים של דן מרגלית שהובאו בקטע הקודם.
לפני שנים רבות, כשהייתי בתיכון, אבי ז"ל שאל אותי משהו בנוגע לחברה הישראלית, שהיתה עבורנו אז,
כעולים חדשים- יהודים אמריקאים שנחתו לתוך לב ליבה של חברה ישראלית אשכנזית חילונית -
ייצור חדש ולא מוכר ועניתי לו :
"Most Israelis belong to "the Church of the Holy Israeli
רוב הישראלים משתייכים ל"כנסיית הישראלי הקדוש".
אמריקה - הנוצרית - מבוצבצת בכנסייות מכנסיות שונות ומשונות וכל אחת מהן מוצאת לה
את ה"קדוש" שלה לעטר את השם שאותה קהילה או מנהיגה בחר עבורה. בתודעה שלי אז,
עוד נשאתי את התבנית הלשונית והתרבותית הזו - וכך במענה לשאלת אבי
- יצא ה"איפיון" הנ"ל.
המשך יבוא, בלית ברירה.
לפני שנים רבות, כשהייתי בתיכון, אבי ז"ל שאל אותי משהו בנוגע לחברה הישראלית, שהיתה עבורנו אז,
כעולים חדשים- יהודים אמריקאים שנחתו לתוך לב ליבה של חברה ישראלית אשכנזית חילונית -
ייצור חדש ולא מוכר ועניתי לו :
"Most Israelis belong to "the Church of the Holy Israeli
רוב הישראלים משתייכים ל"כנסיית הישראלי הקדוש".
אמריקה - הנוצרית - מבוצבצת בכנסייות מכנסיות שונות ומשונות וכל אחת מהן מוצאת לה
את ה"קדוש" שלה לעטר את השם שאותה קהילה או מנהיגה בחר עבורה. בתודעה שלי אז,
עוד נשאתי את התבנית הלשונית והתרבותית הזו - וכך במענה לשאלת אבי
- יצא ה"איפיון" הנ"ל.
המשך יבוא, בלית ברירה.
יום ראשון, 4 באוקטובר 2009
"ליהודי הישראלי המצוי לא כל כך חשוב להיות יהודי"
דן מרגלית בראיון ליפעת ארליך ב"מקור ראשון" ב2.10.09:
"ליהודי הישראלי המצוי לא כל כך חשוב להיות יהודי. הוא מתלבט בין שתי מגמות, ששתיהן חיוניות למדינה. בין הגלובליזציה לבין יהדותו. ברור לי שאנחנו חייבים להיות עמוק בתוך הגלובליזציה, במדע , באקדמיה, בידעת האנגלית, אבל היא גם זו שמקצצת לנו בנטיעות, פוגעת בשורשים. זו בעיה עצומה שפוקדת את כל העולם. אבל בישראל זה עניין גורלי."
"ליהודי הישראלי המצוי לא כל כך חשוב להיות יהודי. הוא מתלבט בין שתי מגמות, ששתיהן חיוניות למדינה. בין הגלובליזציה לבין יהדותו. ברור לי שאנחנו חייבים להיות עמוק בתוך הגלובליזציה, במדע , באקדמיה, בידעת האנגלית, אבל היא גם זו שמקצצת לנו בנטיעות, פוגעת בשורשים. זו בעיה עצומה שפוקדת את כל העולם. אבל בישראל זה עניין גורלי."
יום שישי, 2 באוקטובר 2009
הירשם ל-
רשומות (Atom)
