"...כל היוצא מ[ירושלים] כאילו נופל בגיהנם"
ש"י עגנון, תמול שלשם
הרב ד"ר דניאל אפשטיין העיר באחת משיחותיו ברשת שספר במדבר הוא ספר מסע. ראו במצ"ב.
כל אחד ואחת מאתנו נמצאים במסע.
המסע הוא אישי וקולקטיבי כאחד, במינונים כאלו ואחרים.
בפתיחה לספר שנקרא "על בדיה מוסרית" on moral fiction, כותב הסופר ואיש האקדמיה האמריקאי המנוח, ג'ון גרדנר את הדברים הבאים:
אקדים תרגום שלי לעברית למקור:
בספר רחב היקף כמו זה שלפנינו אדם צריך מטפורה מסדירה על מנת לתת ולו אשליה שהכל תקין.
A book as wide-ranging as this one needs a governing metaphor to give it at least an illusion that all is well.
מסופר שבימי קדם בכל שנה צייר [הדמות המיטולוגית] ת'ור עיגול סביב [העולם הדימיוני שיצר טולקין שנקרא ] הארץ התיכונה, ובכך השיג אחור את אויבי הסדר. כל שנה, הזדקן ת'ור והמעגל של אלים ואנשים הצטמצם. אל החכמה, וודן, יצא לעבר מלך הטרולים, תפס אותו בחוזקה ודרש לדעת ממנו כיצד יוכל הסדר לגבור על הכאוס.
'תן לי את העין השמאלית שלך', אמר מלך הטרולים, 'ואספר לך'.
בלי היסוס, ויתר וודן על עינו השמאלית ואמר: ' כעת תגלה לי '.
'הסוד הוא, אמר הטרול, 'הבט בשתי העיניים !'.
It was said in the old days that every year Thor made a circle arounf Middle-earth, beating back the enemies of order/ Thor got older every year, and the circle occupied by gods and men grew smaller. The wisdom god, Woden, went out to the king of the trolls, got him in an armlock, and demanded to know of him how order might triumph over chaos.
'Give me your left eye,' said the king of the trolls, 'and I'll tell you.'
Without hesitation, Woden gave up his left eye. 'Now tell me.'
The troll said, 'The secret is Watch with both eyes !'
עינו השמאלית של וודן היתה התקווה הבטוחה האחרונה של אלים ואנשים בממלכת האור שלהם המוקפת חושך מכל הצדדים. כל שנותר לנו הוא פטישו של ת'ור, שמייצג - לא כח בוטה אל אומנות, או למצער אם נתייחס לשני הפנים של הפטיש, אומנות וביקורת האומנות. ת'ור אינו מושיע. כמו אלים אחרים, נסוג הוא מזוית הראייה הישירה שלנו. נותר לנו רק כלי הנשק שלו, זרוק ליד הגדר בשיחים, ככל שנצליח להבין כיצד להשתמש בו. הספר הזה הוא ניסיון לפתח סדרה של הוראות, ניתוח של מה השתבש בשנים האחרונות באומנויות השונות - בעיקר בספרו כיוון שזהו תחום התמחותי - וכן להבין מה השתבש בתחום של ביקורת האומנות.
Woden's left eye was the last sure hope of gods and men in their kingdom of hope surrounded on all sides by darkness. All we have left is Thor's hammer, which represents not brute force but art, or, counting both hammerheads, art and criticism. Thor is no help. Like other gods, he has withdrawn from our immediate view. We have only his weapon, abandoned beside a fencepost in high weeds, if we can figure out how to use it. This book is an attempt to develop a set of instructions, an analysis of what has gone wrong in recent years with the various arts - especially fiction, since that is the art on which I'm best informed - and what has gone wrong with criticism.
שבת שלום
ג'ף
<iframe width="560" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/07FuFi8fS9w?si=ApM-iAFkegm6y2SE" title="YouTube video player" frameborder="0" allow="accelerometer; autoplay; clipboard-write; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture; web-share" referrerpolicy="strict-origin-when-cross-origin" allowfullscreen></iframe>
