השל גורם לי לתהיות בזמן האחרון. הגותו של השל ובעיקר עמדתו בשאלת מלחמת ויאטנאם למול המציאות דהעידנא בארץ הקודש, ארץ האוכלת יושביה בחום יולי אוגוסט, כבר במאי -יוני.
"רגיל זה טוב" אמר לי פעם חבר טוב אחר פציעת בנו בתאונת דרכים קשה, ב"ה הבחור השתקם זה מכבר. וחשבתי שמא גם, בתחום המחשבה "תהיות זה טוב".
אומרים ש assumption is the mother of all screwups הנחת הנחות מוטעות היא "אם כל הפאשלות". נראה שהנחות מוטעות - מה שמתכנה בתקשורת "הערכת חסר" היו ביסוד הפיאסקו שאנו עדים לה סביב המשט.
קראתי להתפטרות מפקד חיל הים בפורומים של ירוחם ועורררתי מהומה מסוימת. יש להבחין בין הפיאסקו הבינאלומית לבין הפאשלה הצבאית. שחיילים יישלחו לקרב בלתי מוכנים, בלי להבין בכלל שהם הולכים לקרב ולא לאיזו פעילות דיפלומטית - פטרול שכונתי על גבי ספינת יפי נפש - במקום כניסה לקן צרעות של מחבלים , זהו כשל פיקודי מהמדרגה הראשונה ללא קשר לשאלות שבזירה הבינלאומית סביב המשט.
הרמטכל ביקש להנחיל לאחרונה ערך של אמירת אמת בעמדו על סילוקם של מפקדים מוערכים שחטאו בענין זה, גם אם נסיבות החטא לא היו מן החמורות. לצד הערך של אמירת האמת קיים הערך של נשיאה עצמית באחריות , ערך לא פחות חשוב. גם כאן נדרשת דוגמה אישית .
אמנם אנחנו בעין הסערה ולא זה הזמן להפקת לקחים. אבל הזמן הזה יגיע בקרוב.
אחת המגבלות בהגותו של השל , מגבלה טבעית בנסיבות הזמן והמקום שבו פעל, היא שאין בהגותו די הטמעה של המציאות הישראלית החדשה והמורכבת לעומת מציאות הגלות; מציאות של חיים בעברית בארץ ישראל; מציאות של תקומה לאומית תוך צורך בהתגוננות מתמדת מפני אויב עיקש שמבקש את נפשנו.
לא דומה מאבק לשוויון של הכושים בארצות הברית למאבק הפלישתנאים לעצמאות באזורנו.
השל אמר פעם שיעדיף ללכת - להשלח - לאשוויץ במקום לוותר על יהדותו ועורר עליו מהומה מוצדקת בקרב מנהיגי ציבור יהודיים אחרים. אחר תש"ח התשובה היהודית - ישראלית לאיום קיומי היא לחימה - הפצצת אושוויץ - במקום הליכה כנועה לשם.
עם זאת, למרות המגבלות האלו, עמדתו של השל היא עמדה שצריך להטות לה אוזן קשבת גם אם לעיתים היא קשה וצורבת.
בדיוק כפי שנכון היה ונכון היום להקשיב להתרסתם של נביאי ישראל כלפי העוולות החברתיות. נביאי ישראל לא השלימו, כפי שלמדתנו השל, עם עוולות שהן מקובלות בכל חברה כפועל יוצא מאי השוויון הטבעי בחלוקת ההכנסות ; נביאי ישראל לא היו משלימים עם צרות המוחין של המתקראים "מורים בישראל" שמפרידים בין ילדות על פי ארץ מוצא ההורים; נביאי ישראל לא היו צריכים לועדות חקירה כדי להבין שיחס הממסד לניצולי השואה פגום ומחייב תיקון; נביאי ישראל לא היו משלימים עם מנהיג שעומד על בימת הכנסת ומכריז ש"אף אחד לא רוצה להתחבר לחלש"; נביאי ישראל התחברו ועוד איך במיוחד לחלש.
הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.
