החל מהדקה ה 7:35 בסרטון שלפניכם מפרטת אביבה גוטלייב זורנברג את עיקרי דרכה בלימוד התורה. הדברים נסובים על דברי משה רבינו בפרשת ואתחנן, פרשת השבוע : "רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך."
משה מדבר אל העם לפני מותו, עובר לכניסתם לארץ. במבט ראשון, ובקריאה ראשונה, אומרת זורנברג, המסר של משה ברור ומובן - זכרו את הנסים והנפלאות אשר עשה ה' לכם בהר סיני ובלכתם במדבר. במבט שני ובעיון - התמונה מסובכת קמעא, לדבריה. שכן דור שומעי לקחו של משה - איננו הדור שיצא ממצרים וניצב למרגלות הר סיני , וחזה בהתגלות. הדור הזה נפל זה מכבר , אחר ארבעים שנה במדבר. מי שניצב לפני משה ושומע את דבריו - זהו דור הצאצאים שלא ראה במו עיניו את הניסים הגדולים של יציאת מצרים ומעמד הר סיני. כיצד אם כן הוא מדבר איתם, ומזהיר כל אחד ואחת מהם להשמר - "פן תשכח את אשר ראו עיניך ".
כתשובה לתמיהה זו מביאה , זורנברג מדברי הגמרא, בירושלמי מסכת ברכות :
"הסובר תלמודו לא במהרה משכח"
"הסובר תלמודו" - ניגש לקריאה וללימוד התלמוד באינטנסיביות רוחנית ואינטלקטואלית גדולים, ורק מתוך אותה אינטנסיביות " לא במהרה משכח " והוא מסוגל להעביר לדור הבא, ואולי יש לומר לחולל או לאפשר לדור הבא לחולל את חווית הלימוד שעל פיה משה היה יכול לומר לדור שלא ראו בפועל שום דבר , את אשר אמר: "רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך."
כמו דור המדבר, כן כל הדורות הבאים אחריהם , כן אנחנו -
"אני מרצה ברחבי העולם", מעידה על עצמה זורנברג, "ואני מזהה צימאון גדול, לשמוע וללמוד תורה". הדרך היחידה להרוות צימאון זה אומרת זורנברג, איננה לספר לקהל השומעים : "מה היה ?" ו"מה נאמר כבר ?" הדרך להרוות הצימאון ולהעביר תורת חיים מדור לדור הוא ראשית : לחיות ולחוות את דברי התורה בעצמך, להפעיל עליהם הדמיון ולהשתדל לחוות את הדברים ברמה שאף על פי שלא היית ממש במקום אתה מסוגל לראות במה מדובר . לחוש בחזון הדברים.
יש כוונה לצרף תמליל באנגלית ובתרגום שלי בהמשך. מכאן ניתן ללחוץ על הקליפ ולשמוע את הדברים מפי אביבה זורנברג.
משה מדבר אל העם לפני מותו, עובר לכניסתם לארץ. במבט ראשון, ובקריאה ראשונה, אומרת זורנברג, המסר של משה ברור ומובן - זכרו את הנסים והנפלאות אשר עשה ה' לכם בהר סיני ובלכתם במדבר. במבט שני ובעיון - התמונה מסובכת קמעא, לדבריה. שכן דור שומעי לקחו של משה - איננו הדור שיצא ממצרים וניצב למרגלות הר סיני , וחזה בהתגלות. הדור הזה נפל זה מכבר , אחר ארבעים שנה במדבר. מי שניצב לפני משה ושומע את דבריו - זהו דור הצאצאים שלא ראה במו עיניו את הניסים הגדולים של יציאת מצרים ומעמד הר סיני. כיצד אם כן הוא מדבר איתם, ומזהיר כל אחד ואחת מהם להשמר - "פן תשכח את אשר ראו עיניך ".
כתשובה לתמיהה זו מביאה , זורנברג מדברי הגמרא, בירושלמי מסכת ברכות :
"הסובר תלמודו לא במהרה משכח"
"הסובר תלמודו" - ניגש לקריאה וללימוד התלמוד באינטנסיביות רוחנית ואינטלקטואלית גדולים, ורק מתוך אותה אינטנסיביות " לא במהרה משכח " והוא מסוגל להעביר לדור הבא, ואולי יש לומר לחולל או לאפשר לדור הבא לחולל את חווית הלימוד שעל פיה משה היה יכול לומר לדור שלא ראו בפועל שום דבר , את אשר אמר: "רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך."
כמו דור המדבר, כן כל הדורות הבאים אחריהם , כן אנחנו -
"אני מרצה ברחבי העולם", מעידה על עצמה זורנברג, "ואני מזהה צימאון גדול, לשמוע וללמוד תורה". הדרך היחידה להרוות צימאון זה אומרת זורנברג, איננה לספר לקהל השומעים : "מה היה ?" ו"מה נאמר כבר ?" הדרך להרוות הצימאון ולהעביר תורת חיים מדור לדור הוא ראשית : לחיות ולחוות את דברי התורה בעצמך, להפעיל עליהם הדמיון ולהשתדל לחוות את הדברים ברמה שאף על פי שלא היית ממש במקום אתה מסוגל לראות במה מדובר . לחוש בחזון הדברים.
יש כוונה לצרף תמליל באנגלית ובתרגום שלי בהמשך. מכאן ניתן ללחוץ על הקליפ ולשמוע את הדברים מפי אביבה זורנברג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה