בפתח דבר לספר "חיי שנה" אומר הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ:
"עצם המלה שנה היא דו משמעית, והיא כוללת בתוכה שני מובנים , שהם כמעט סותרים זה את זה. מצד אחד משמעות שנה היא הדבר שחוזר ובא, שנשנה פעם אחר פעם - שהרי זהו מחזור זמן שבעיקרו, בכל הנראה לעין הוא מחזור קבוע: יום ולילה, קיץ וחורף, שהם חוזרים ונשנים בכל שנה. מאידך, השנה משמעה גם שינוי, כאשר ימים וחודשים מצמיחים הוויות חדשות, התנסויות חדשות - שינויים ביחס לזמן שהיה."
בהמשך, אומר הרב:
"על מנת שימי חיינו לא יישארו רק דרך מאובקת חסרת נקודות ציון בעלות משמעות, עיסה שאנחנו שקועים בתוכה בלי יכולת להיחלץ, הרי כדי לבנות ציוני דרך, שלטים, פנסים בדרך - זוכינו במועדים וחגים, בימי זיכרון ובימים של ייחוד. ואף על פי שהם חלק ממחזור השנה, הם גם פתחים שמאפשרים לנו לצאת מן הקיפאון והקיבעון של שיגרת החיים, ולתת לנו הזדמנות לא רק לחגוג ולהתאבל, אלא גם להתחדש ולהשתנות."
כשהפכתי כעת את הדף בספר, בלי משים, ראיתי שהתת כותרת לפרק הראשון העוסק ב"שנה חדשה", היא "הקיצו מתרדמתכם" (בדומה לכותרת שנתתי לרשומה זו).
וזה מזכיר לי סיפור ששמעתי מפיה של אשתי, טוטי, ששמעה אותו בהשתלמות שהיתה בה השבוע -
מנחה העוסק בין היתר, בדרכים "מדעיות" להגיע אל האושר, בילה כמה ימים באחוזה בטבע, במדיטציה אינטנסיבית , ובעוד כאלו עיסוקים למען שיפור ושפצור הרגשתו הפיזית והנפשית. כששב מבילוי זה, בחו"ל לדירתו בקומה עשירית בגוש דן, התעורר בבוקרו של יום, הביט דרך החלון, וחש כי צבעי הנוף שנשקף מן החלון, חדים יותר ועזים יותר מבעבר. הכחול כחול יותר, הירוק ירוק יותר ....וואלה אמר לעצמו, האם זו ההארה המיוחלת, פועל יוצא של שנים של מאמץ מכוון אל האושר ? מתת אל פתאומית. למחרת שוב התעורר והביט דרך החלון, שוב היו הצבעים עזים יותר וחדים יותר, הכחול כחול יותר וכו'. התלבט האדם אם לשתף את אשתו בחוויה המרעישה ואמר אמתין. ביום השלישי, חזר על עצמה התופעה...הצבעים עזים מבעבר - אך הפעם הקדימה אותו אשתו, "תאמר דן" אמרה לו : אתה לא שם לב לאיזה שינוי בנוף ?
"וואו" אמר לעצמו דן, הניחנה אשתי גם היא בחושים על טבעיים שחשה היא מה בנפשי ?
"אתה לא שם לב" אמרה, "שבהעדרך בחוצלארץ עשיתי מה שלא עשינו במשך שנים ודאגתי לניקוי החלונות....
שבת שלום וראש השנה מועיל
