אלו דברים לשבת פרשת וישב תשע"ב

"Went to my doctor yesterday

He said I seem to be o.k"

 - Paul Simon

הרופא שלי אמר לי שאסור לי לכתוב שלוש רשימות "מתריסות" ברצף. שמחתי על העצה.

אני אמנם צוחק :) אך, באמת, היה זה רופא נפשי, הציפור הקטנה שבי, שלחשה לי : "די". למרות החומרה שבאירועים, למרות המתקפה על הדמוקרטיה, למרות האלימות נגד חיילי צ.ה.ל, למרות הטמטום - מי אמר שחייבים להגיב ברצינות יתרה או בחומרת סבר. ואולי ההיפך ? אולי צריך לשמוע את זעקתו של רבי נחמן : "מצווה גדולה להיות בשמחה " ולהבין - אולי צריך , כמו שאומרים באנגלית : to let go  ויש אומרים : let go baby.

אגב האם שמתם לב שאם כותבים אנגלית בדפוס עברי זה יוצא באידיש.

ךקא עם נשנט ?

בכל מקרה, ובהמשך ישיר , רציתי לספר כאן ספור קצר של רבי נחמן, ברוח הדברים הללו.

אינני זוכר היכן ראיתי לראשונה את הסיפור הזה, אך מצאתי אותו בגרסה, קצת שונה ממה שזכרתי, בספר חדש שנקרא "אין מקום רחוק" קובץ של עצות וסיפורים של רבי נחמן בהוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד.

שם הספור נקרא "מראה"

" מעשה במלך שבנה ארמון וציווה לשני אנשים שיציירו ויקשטו  את קירותיו. את החצי יעשה האחד ואת החצי האחר יעשה חברו. קבע להם המלך זמן לסיום מלאכתם והלכו האנשים לדרכם.

האחד טרח ויגע ולמד את המלאכה היטב וצייר את חלקו בציור נפלא ואילו האחר לא שם אל לבו את גזרת המלך ולא עסק במלאכה כלל.  כאשר התקרב זמן סיום המלאכה, החל להתחרט על כך שכילה את זמנו בהבל וריק וניסה לחפש עצה לנפשו כיצד להשלים את המשימה, שהרי בימים מועטים אי אפשר לעשות את המלאכה, ועלה בדעתו לצבוע את חלקו בצבע חלק ושקוף כמראה. תלה האיש וילון בין שני חלקי הארמון וחיכה ליום המבחן.

בהגיע המלך אל הארמון פנה אל החצי הראשון וראה כי חלק זה כמבוקש מצויר בציורים נאים ונפלאים. כאשר הסתכל המלך על חציו השני של הארמון ראה את הווילון התלוי ומאחוריו חושך ואין רואים מאומה. עמד השני והסיט את הווילון, השמש נכנסה, הכתה בכתלים והשתקפו כל הציורים הנפלאים מקיר הראשון על קירות חברו. ראה המלך כי בחלק השני מופיע כל שראה בחלקו הראשון.

כאשר הכניס המלך את כליו ורהיטיו לארמון , השתקפו גם הם בחלק שממול, חשב המלך לעצמו, שכל שירצה להכניס בעתיד ייראה גם בחלק האחר, והוטב הדבר בעיני המלך"

אלי ויזל בספרו "הנשמה החסידית", מזכיר לנו באחרית דבר לספר כי "סיפור חסידי יש לספר, לא ללמוד, יש לחיות אותו , לא לנתח."

אז נסיים בשיר !

                                       שבת שלום

                                            ג'ף