רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום חמישי, 25 בפברואר 2016

אלו דברים לשבת פרשת כי תישא תשע"ו



אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא.
ואלו הן:
כיבוד אב ואם
וגמילות חסדים
והשכמת בית המדרש שחרית וערבית
והכנסת אורחים
וביקור חולים
והכנסת כלה
ולווית המת
ועיון תפילה
והבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו
ותלמוד תורה כנגד כולם

                                    מסכת שבת קכז.

שבת שלום
    ג'ף

יום חמישי, 18 בפברואר 2016

אלו דברים לשבת פרשת תצווה תשע"ו


" היה זמן שקראו רק ספרים חכמים
  שמסייעים לשאת את הכאב ואת האסון
  ואין זה, אחרי הכל, כמו להציץ באלף
  יצירות שמקורן הישיר הוא מרפאת הפסיכיאטר.

  והרי העולם הוא אחר משנדמה לנו
  וגם אנו אחרים מאשר במלמולי הבלינו.
  הבריות שומרות, אפוא, על הגינות שתקנית
  וזוכות, בשל כך, לכבוד מצד הקרובים והשכנים.

  זו תועלת השירה, שהיא מזכירה לנו
  כמה קשה להישאר אותו איש,
  כי ביתנו פתוח, מפתח אין בדלת
  ואורחים בלתי נראים נכנסים ויוצאים."
 
                . מתוך "ארס פואטיקה ?" לצ'סלוב מילוש*.

שבת שלום
   ג'ף
               





* תרגם דוד וינפלד, פורסם בקובץ " אור יום" בהוצאת אבן חושן בעמ' 94
               


יום חמישי, 11 בפברואר 2016

אלו דברים לשבת פרשת תרומה תשע"ו



"וידבר ה' אל משה לאמר:
דבר אל בני ישראל
ויקחו לי תרומה
מאת כל איש אשר ידבנו לבו
תקחו את תרומתי

וזאת התרומה
אשר תקחו מאתם
זהב
וכסף
ונחשת
ותכלת
וארגמן
ותולעת שני
ושש
ועזים
ועורות אילים מאודמים
ועורות תחשים
ועצי שטים
שמן למאור
בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים
אבני שוהם
ואבני מלואים לאפוד ולחושן

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

ככל אשר אני מראה אותך את
תבנית  המשכן ואת  תבנית  כל  כליו
וכן תעשו"


לאחרונה אני מבלה לא מעט בפייסבוק. אני מרגיש שבמקום הזה יש מן הברכה ומן הקללה גם יחד. בנקודה זו דומה הפייסבוק למציאות. החיים והמוות ( במובן מטהפורי) סובבים אותנו תמיד וכל רגע ורגע (אליבא דמו"ר השל) עומדים אנו בפני הבחירה לבחור באחד מהם, בחיים או במוות.

ביקשתי להעיר כאן איזו הערה לגבי המצב המשברי של העולם. בעיות קשות ניצבות בפני העולם החופשי ומיליארדר ליצן נחשב בעיני רבים בארה"ב כמועמד מתאים לכהן בתפקיד נשיא המדינה שם.  אז נזכרתי באמירה של מו"ר י ליבוביץ על יהדות בעתות משבר.


"אין עתות משבר ביהדות. יש עתות משבר לעם היהודי, כשם שיש עתות משבר לכל העמים ולכל החברות, ויש עתות משבר בחייו של האדם כאדם, משברים הקשורים במציאותו הביולוגית ובמציאותו החברתית. אבל ביהדות, כמערך של האמונה ושל קיום תורה ומצוות, אין משבר, משום שעצם החוויה הדתית היא המשבר של האדם."

ראו: http://www.leibowitz.co.il/leibarticles.asp?id=61

בכל אופן, ואגב הפייס, אביא כאן דברים של דוד  גרוסמן שראיתי בפוסט של רחל אליאור, ולאחרונה אני נוהג לשתף אותם מידי יום; דברים שלא חייבים להסכים איתם אבל נכון לעניות דעתי שלכל הפחות הם יציקו לנו...
דויד גרוסמן:"זה דבר מדהים בעיני, שאת דרך המלחמה והאלימות אנחנו מנסים כבר מאה שנה – ולא מתייאשים. ניסינו פעם ורבע את דרך השלום, היא נכשלה והפכה בשבילנו לסיבה שלעולם לא יהיה שלום בינינו לבינם. אנחנו צריכים שלום, לא כי זה טוב לערבים, אלא כי זה טוב נורא לנו. כי זה הדבר היחיד שייתן לחיים שלנו כאן משמעות וביטחון קיומי ששום נשק לבדו לא יכול לתת".
"מאוד קל להרים ידיים. מאוד קל להיות ימני בארץ. אתה נספג לתוך תחושת הצדק שלך, והעוול והרשע של הצד השני. יש לנו גם ראש ממשלה שהוא ממש אשף בבלבול ובחישה ביחד של הסכנות הממשיות עם ההדים של הטראומות ההיסטוריות עד כדי כך שהכול נראה אותו דבר. אנחנו עדיין עכשיו נמצאים בתוך השואה. זה לא נכון. נורא קל לתת לפחד להנהיג אותנו, ולקבוע את מדיניותנו והשקפת חיינו.
גרוסמן צופה עתיד עגום אם ימשך הקיפאון המדיני. "אנחנו רואים בכוח את חזות הכול. צבא לא יכול להיות האמצעי היחיד שבו אני מדבר ומקיים מגע עם השכנים שלי."
שבת שלום
    ג'ף

יום חמישי, 4 בפברואר 2016

אלו דברים לשבת פרשת משפטים תשע"ו


אחד מתלמידיו של השל מספר כי השל היה נוהג לצטט אמרה חסידית לפיה ישנן שלוש דרגות באבל. הדרגה הנמוכה ביותר היא - בדמעות, למעלה ממנה - בשתיקה. הדרגה הגבוהה ביותר - היא בשיר.

חיפשתי שיר אחר. ומצאתי אותו אך עקב עניינים של זכויות יוצרים אי אפשר לראות אותו ביו טוב בארץ. השיר שלהלן הוא מבחינתי גם כן בחירה טובה למה שאני מבקש לומר כאן, לעת עתה, מתוך כאב ומידה של זעם; בלבול ומידה של מבוכה לנוכח "המצב".

הדברים מוקדשים לזכרה של הדר כהן ז"ל הי"ד בהצדעה, בכאב ובתקווה שהיא תהיה הקרבן האחרון בסכסוך הדמים בו אנחנו נתונים.

שבת שלום
   ג'ף








אלו דברים לשבת פרשת משפטים תשע"ו (טיוטה)


שני רעיונות עיקריים היו לי לאלו דברים השבוע.  שניהם קשורים להשל. האחד להתמקד (שוב אולי) בדברים של המי השילוח על נקודות ההשקפה השונות באופן קוטבי של יהודה כנגד יוסף. השני היה להציג כאן סכימה מסוימת שמלווה אותי כבר כמה זמן בקשר להגותו של השל. החלטתי אבל לדחות את ההצגה והפיתוח של שני הרעיונות הנ"ל כדי לומר דבר אחר.
אל לנו לעבור על הרציחות שתוקפות אותנו בחודשים האחרונים לסדר היום. אמנם אסור לתת לטרור לשבש לנו את החיים. זה יהיה ניצחון לטרור. אבל מהצד השני חייבים לומר די. אין להשלים אם מצב של לנצח נאכל חרב. השל מביא מפי הקוצקר:

על משקל האמירה הזאת אני רוצה לומר שצריכים בעת ובעונה אחת לעצור הכל ולהקים קול זעקה : די.
די לשפיכות הדמים. די לשפיכות הדמים. בד בבד צריך להמשיך בשגרת החיים. השל סבר שהקוטביות היא מרכיב יסוד בחיים; שאפשר לאחוז בדבר והיפוכו בהדי הדדי; שלא צריך להירתע מסתירות, מקושיות. הוא העיד על עצמו שהוא אופטימיסט בניגוד למיטב שיפוטו.*

רשימה זו מוקדשת לזכרה של הדר כהן הי"ד.

שבת שלום
     ג'ף


* יש הגורסים שהעניין פשוט. נחדל  מהכיבוש והכל יבוא על מקומו בשלום, שזהו כיוון הפתרון.