"הישראלים רגילים לתוויות ברורות, בעיקר בנושאים דתיים. התרגלנו לחשוב – ואולי אין זו חשיבה כלל? – דרך סטיגמות. כך אנו מבחינים בין "דתיים" ו"חילונים", "חרדים" ו"מסורתיים". סגולתו הראשונה של ספרו החדש של הרב שג"ר היא שהוא ממוטט את ההבחנות הברורות מדי, שאין להן על מה להתבסס.
כשספר דרשות של הרב שג"ר יוצא בהוצאה כ"רסלינג" ופונה לקהל שאינו בהכרח קהל הבית שלו, יש כאן בשורה שבכוחה לנפץ את התוויות. אל מול קהל הקוראים המשוער הזה מדבר רב, אורתודוקסי, ראש ישיבה, ומתוך דבריו אנו קולטים שיח אחר, רגישות אחרת, טון שונה ממה שציפינו לו מאיש הממסד הדתי, לכאורה. שיח, רגישות, טון, המגרים את הסקרנות להמשיך ולקרוא. אכן, בין רבבות הספרים המתפרסמים על נושאים יהודיים אפשר להרגיש כאן רטט של רעננות, של חדשנות, של תעוזה מחשבתית."
- רוני קליין במאמר ביקורת על הספר במדור השבת של "מקור ראשון"
https://musaf-shabbat.com/2014/12/12/%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A5-%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F/
לפני זמן מה קראתי דברים על הספר הזה...אני לא זוכר את הדברים במדוייק וטרם מצאתי את המקור להם. מדובר בדברים שהתייחסו לכך שבמאמרי הספר יש תמציות, או בעצם שאריות, מה שנשאר אחרי שניקית מן הדת או מן אמונה את ה גינונים החברתיים, השגרתיים, השקריים, המוסדיים, מצוות אנשים מלומדה וכהנה. בגרעין, בשארית יש איזה דבר מה....
אני נזכר בדברים על רקע התבטאויות בזמן האחרון, של "דתיים" ושל "לא דתיים", של פוליטיקאים מימין ושל פוליטיקאים משמאל.
אין יותר מדי דמויות מופת בעידן הנוכחי.
אנשים צריכים לדמויות מופת, דמויות מופת שאינם עגלי זהב.
"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" הורנו חז"ל.
באחד הפוסטים בפייס על "קו 58" השבוע נכתב: "קו 58 עוסק בשאלות ולא בתשובות" ( זהו ציטוט לא מדוייק מהזכרון ). השל לימד אותנו על חשיבותן של השאלות. אסא כשר יבדל"א מלמד אותנו על החשיבות לא להישאר תקוע בעולם השאלות. בפרק הראשון ב"ספר קטן על משמעות החיים":
"לא מעטים מן העוסקים במחשבה הקרויה 'פילוסופיה' סבורים כי לא התשובה עיקר, אלא השאלה. ברוח זו הם מתפעלים מסימן השאלה, מתרפקים עליו, משתבחים בו, אולם לטעמנו העיקר נעלם מעיניהם והוא, שכל שאלה אמיתית מזמינה מאמץ למצוא לה תשובה טובה. שאלה אמיתית, כמוה כבעיה אמיתית, ככל שאפשר להתפעל מהופעתה, לעולם אין היא אלא מחציתה של התמונה המלאה. מחצית אחת עשויה מן הבעיה, המחצית השניה חייבת להיות עשויה מפתרון. מה שמצטייר כבעיה שאפשר לעסוק בה, בלי לטרוח על פתרונה, אינה בעיה אמיתית."*
"שאלה אמיתית, כמוה כבעיה אמיתית, ככל שאפשר להתפעל מהופעתה, לעולם אין היא אלא מחציתה של התמונה המלאה. מחצית אחת עשויה מן הבעיה, המחצית השניה חייבת להיות עשויה מפתרון. "
לו יהי ונזכה לראות את התמונה המלאה.
שבת שלום
ג'ף
*אסא כשר, בקובץ "משמעות החיים", הוצאת הקיבוץ המאוחד ועמותת יהורז, עמ' 17
