אלו דברים לשבת פרשת תרומה תשע"ז

ה"סופ"ש" מאיים על השבת. מי שמאחל ביום ששי - "סופ"ש נעים" חלף "שבת שלום", מעלים, במכוון או שלא במכוון, את השבת.
אני נגד מלחמות, ובכלל זה, מלחמות תרבות. יחד עם זאת צריכים להיות ערים למגמות ולתהליכים, הן במישור האישי הן במישור החברתי. אדם מוותר לעצמו בנקודה קטנה ושולית...אם הוא אינו ערני לסכנות שבדרך, לרבות הסכנות שאורבות בתוככי עצמו,  כעבור זמן מה מתברר שהוא נרדם בשמירה, ואו שהסוסים כבר ברחו מן האורווה, או שנגנבו או - משהו אחר יותר חמור.



התמונה בשער ספרו של שלום רוזנברג היא של תחריט של פרנסיסקו גויה - "תרדמת התבונה יוצרת מפלצות".



המשל כאן הוא חריף מדי. אני לא חושב שמי ש"חוגג" "סופ"ש" חלף השבת מקביל ל"מפלצות". יחד עם זאת - אני כן חושב שחברה ויותר נכון האנשים שהם הם אותה חברה, חייבים להיות ערים למגמות שמתרחשות בה. העלייה של טראמפ - לא היתה פתאומית. מדובר בהבשלה של תהליך שהתרחש, "מתחת לפני השטח" במשך שנים.
סטיות ועוולות של "החברה", של הממסד השלטוני, של האליטות החברתיות, של אדם לחברו, הן עתיקות יומין. אין בהן שום חדש, ואין הן מייחדות את דורנו. הייחוד היחיד שיש כאן הוא שכעת תורנו. התור של מי שקורא את אלו דברים כעת, מי שחולק יחד איתי את הזמן הקצוב, השהייה הקצובה הזאת על פני כדור הארץ. נשמת הרגע.
מהי משמעותה של השבת לאדם המודרני ? מיהו אדם ?
אלה שאלות, ישר מבית מדרשו של אברהם יהושע השל.
"מי אני רואה כשאני רואה אדם ?" שאל השל חזור ושאול.
"זוהי שאלת יסוד", אמר השל לקהל של סטודנטים בקליפורניה בשיחה שקיים איתם ב1968. "השאלה הזאת עומדת ביסוד כל השאלות החברתיות, כגון בהחלטה שלי להצטרף או להצטרף לצעדה  למען שוויון זכויות", הפציר השל בקהל שומעיו .  השל טען שמלחמת ויאטנאם - מעוררת שאלה דתית. שנים לא הבנתי למה ? עד ששמעתי אותה השיחה - שבה הוא פירש - מי שהחליט להפציץ את הויאטקונג  בנאפאלם  - לא ראה באויב הזה - בני אדם. מי שהחליט להפציץ ערים שלמות בצפון ויאט נאם בהתעלם מהקרבנות האזרחיים של התקיפות - לא ראה בתושבי הערים הללו  - בני אדם. הגנראלים האמריקאים אגב ראו גם בתושבי דרום ויאט נאם - "אנשים נחותים" לעומת "האדם המערבי הלבן".


שבת שלום
    ג'ף