אלו דברים לשבת פרשת לך לך תשפ"ו

בהמשך לדברים של השל שהובאו באלו דברים בשבוע שעבר*, כותב השל:

"למעני טרחתי. אסור להונות את עצמו. עמדתי לברר את הסוגיא. שאיפה אחת בקרבי: שלא להינתק משורשי המחשבה  שבכל הדורות.

יש ספק שהוא בגדר עמלק, ויש ספק שהוא לשם בירור האמונה. כסיל חושב שהספק הוא סוף המחשבה, שאת הספק זוכים מן ההפקר. לאמיתו של דבר לא הרי סתם ספקן ומקשן כהרי ספקן מתוך חכמה.

יש ספקן ברשות התורה, ויש ספקן העומד מחוץ לרשות התורה. האמוראים נשאו ונתנו במאמרים שבמשנה, ודומני שאדם שכוונתו לשם תורה, ראוי שיטפל ויבדוק את משמעותו של העיקר 'תורה מן השמים'.

האמונה היא ראייה מרחוק, ראיית נקודה של אמת. כל העמדת פנים בגידה היא. הרבה פנים בהגדרת האמונה מבחינה הגיונית וגם נפשית. קנה מידה עליון לכוח האמונה: 'אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה' ( שמות לג, טו ).

הקדוש ברוך הוא חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. האין מקום לבינה באמונה ? 'גדולה בינה לפני הקדוש ברוך יותר מן התורה, שאפילו אדם קורא תודה נביאים כתובים...וכל סדרי בראשית ואין בו בינה, אין תורתו שווה כלום'.^

כלום ניסוחי עיקרים בבחינת חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אין לך רשות להרהר בהם ? כלום לא נתנה תורה דעת לחכמים לחפש דרכים וגישות, ולהעמיק חקר ביסודות האמונה ? האם דין העיקרים כדין מטבע של ברכה, שכל חידוש בו סילוף, או כדין תפילה שצריכים לחדש בה דבר ?

דור דור וחיפושיו, דור דור והשגותיו."*^

   שבת שלום

       ג'ף

* https://eludevarim.blogspot.com/2025/10/blog-post_20.html

^  אותיות דרבי עקיבא, אות ב [ בכתבי יד: סדרי מדרשות] ה"ש 2 על אתר

*^ א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 906

                                                 

אלו דברים לו' מרחשוון תשפ"ו 281025

 

"מן העיר זירימה שָׁבים הנוסעים עם זכרונות ברורים להפליא: כושי עיוור שצועק בתוך המון, מטורף מציץ מעל גג על גורד־שחקים, נערה מטיילת עם ברדלס קשור ברצועה."

איטאלו קאלווינו, הערים הסמויות מעין, תרגום גאיו שילוני, הוצאת ספרית פועלים בע"מ, עמ' 22 ( מתוך "הפרק" ערים ואותות.2. )

האיור:

Plate 12: A Cheetah(?) and a Wild Sheep c.1575/1590s Joris Hoefnagel

Courtesy National Gallery of Art, Washington

הציור הוא ברשות הרבים ( public domain )

אלו דברים ל....מרחשוון תשפ"ו ( טרם פורסם בפייס )

כותב יהודה עמיחי :

"בכפר־בלום, בין הרי גולן והרי הגליל,

  אמר לי ידידי: ההרים האלה היו פעם שפת הים, 

  אנחנו עומדים על קרקעית הים שהיה.

  וּלְמָה זה מחייב אותנו ? להיות שקטים

  ושקופים יותר להיות מופנמים כקונכיות המאובנות

  ולהיות קלים וצפים כאצות."

יהודה עמיחי, מתוך קטע מס' 14 ב"טיול ישראלי/ האחרות היא הכל האחרות היא אהבה" בקובץ "פתוח סגור פתוח", הוצאת שוקן, עמ' 74

הצילום הוא של יעל גודמן

אלו דברים לשבת פרשת נח תשפ"ו

היום 748 ימים  לחטיפת מרבית החללים שטרם הושבו

יש אלטרנטיבה ואין הכוונה לאלטרנטיבה פוליטית.

יש אלטרנטיבות. נח הוא אחת מהן.

התיבה היא אחת מהן.

אפלפלד הוא אחת מהן.

גבריאל גרסיה מרקס גם הוא.

רשימת הסופרים והיוצרים היא אינסופית כמעט.

קורט ווניגט.

ג'וסף הלר. ג'וסף ברודצקי. דרור בורשטיין יבדל"א.

בסיומו של אלו דברים לשמחת תורה השנה נכתב:

... התמודדות עם "יצירה גדולה" בין עם מדובר בפרוזה או בשירה או בשילוב של השניים, היא לעולם מסע, מסע של הקורא מול הטקסט ומול הרעיונות ש"מאחורי" הטקסט.

הרעיון שעיקרו של תלמוד תורה במובן הרחב של הביטוי נעוץ ב" עצם התייצבות הקורא מול הטקסט", חב אני לידידי מו"ר א. ו שכך אמר לי לפני שנים.

בפרק א לספר "אבי ואמי" מתאר אפלפלד במילים מפורשות, אך גם במילים רומזות את מסע חייו, את מסע כתיבתו:

"במסעות הכתיבה שלי אני חוזר תמיד אל בית הורי בעיר ואל בית הסבים בהרי הקרפטים ואל המקומות ששָהיתי בהם יחד עם הורי. אמרתי חוזר ואני מבקש לתקן. אני נמצא תמיד בבית הורי ובבית הסבים, אף שכבר שנים אינם קיימים. אלה מקומות הקבע שלי, מראות תמיד שלי, שאני חוזר אליהם כדי להחיות אותם, אך יש ימים שהצורך להיות בקרבתם דחוף יותר: משום העייפות, הדכדוך ודלדול הרגש."^

בהמשך, בלי נדר, נעקוב עוד אחר מסעו של אפלפלד.

מסע אחר ואיש אחר מתאר אברהם יהושע השל בתחילת הספר השלישי ל"תורה מן השמים באספקלריה של הדורות". וכך כותב השל שם:

"זה הרבה שנים שניסיתי לטפל בבעיה עיקרית זו: הנבואה. עדים לך: מספרי שיצא לאור בשנת 1936 עד ספרי 'אלוהים מחפש את האדם' שיצא לאור בשנת 1955, וספרי 'הנביאים' שיצא לאור בשנת 1962, חקרתי בבעיה זו...

כיצד להסביר, כיצד לתרגם את הזיקה לתורת משה למושגים המתקבלים על דעתם של בני אדם ? כיצד להשיב לאדם המסרב להאמין, ומה שיותר חשוב : כיצד להראות למי שלבו סתום לכל עניין הנבואה שיש כאן עניין העומד ברומו של עולם ?

העניין החמור ביותר הוא לא ספיקות באמונה, אלא העדר כל ספיקות, כאילו עניין האמונה פג טעמו, מופרך מעיקרו, עניין שעוסקים בו רק בני אדם שלא ראו מאורות המדע מימיהם."*

ממסעות לעולמות

בפתח דבר לספרו "חיי עולם", כותב הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל:

"ספר התורה מכיל בתוכו עולמות רבים. הנושאים שבהם הוא עוסק, הלשון שבה הוא כתוב, כל הדרכים המרובות כל כך להבין אותו ולפרשו - כל אלה הם עולמות הכרוכים ועומדים זה בצד זה וזה בתוך זה. ואולם מכלל גווני המשמעות הרבים שיש לתורה עולה שהתורה היא, בעצם, 'ספר תולדות האדם'. זהו ספר  המספר לאדם הלומד אותו - לכל אדם, אך בייחוד לעם ישראל וליחיד מישראל - לא רק מה שהיה ומה שצריך להיות, אלא גם מה משמעות מהלך חייו שלו. ספר התורה משמש מעין אספקלריא מופלאה שבה אנחנו מסוגלים, מצד אחד, לראות עד קצות המציאות, אבל מן הצד השני אנו יכולים, בצורה מופלאה, גם לראות  את דמותנו שלנו, הן את הדמות האישית בכלל והן את דיוקן נפשנו כאן ועכשיו."*^

מציאות חיינו אינה פשוטה

דמותנו האישית ודיוקן נפשנו הן לפעמים פשוטים  ולפעמים חידתיים

"בית הורי ובית הסבים",  כותב אפלפלד שם, " לכאורה עומדים כמו שהשארתי אותם, ולא כן הדבר: השנים השילו מהם את הזמני ואת העודף והשאירו את הילד שחוזר ותמה על כל שהתרחש סביבו ובו אז והיום"^

לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת כל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים החללים לקבורה נאותה על פי רצון משפחותיהם

שבת שלום 

  

    ג'ף

^אהרן אפלפלד, אבי ואמי, כנרת, זמורה־ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ, עמ' 5

*א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 906

*^ הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' יט

האיור :

Noah's Ark with Animals c. 1936 Mina Lowry

 Courtesy National Gallery of Art, Washington

הציור הוא ברשות הרבים ( public domain )

אלו דברים לכ"ה תשרי תשפ"ו ( פורסם בפייס ב 171025 )

 אלו דברים לכ"ה תשרי תשפ"ו ( פורסם בפייס ב 171025 )

 "מי שהוא ידיד היקום , היקום ידידו. מי ייתן,' נאנח מר פלומר,'שאוכל גם אני להיות כך ! הוא מחליט לנסות לחקות אנשים כאלה. כל מאמציו, מעתה ואילך, יהיו מכוונים להשגת הרמוניה הן עם המין האנושי, זולתו, והן עם הערפילית הרחוקה ביותר שבמערכת הגלקסיות. כדי להתחיל, כיוון שלזולתו יש בעיות רבות מדי, ינסה מר פלומר לשפר את יחסיו עם היקום."

איטאלו קאלווינו, "מר פָּלוֹמָר", מאיטלקית: גאיו שילוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ - ספרית פועלים, עמ'  145; בתרגום לאנגלית כתוב במשמע: "כיוון שלמר פלומר יש בעיות רבות מדי עם זולתו". יבוא הכתוב השלישי  - המקור באיטלקית -  ויכריע בין הגרסאות השונות.

אלו דברים לשבת פרשת בראשית תשפ"ו

 היום 741 ימים  לחטיפת מרבית החללים שטרם הושבו

אביבה גוטליב זורנברג פותחת את הפירוש שלה לספר בראשית ולפרשת בראשית בדברים של לב שסטוב.

אביא הדברים במקור באנגלית ואחרי כן תרגום לעברית:

"'We live,' writes Lev Shestov, ' surrounded by an endless multitude of mysteries. But no matter how enigmatic may be the mysteries which surround being, what is most enigmatic and disturbing is that mystery in general exists and that we are somehow definitely and forever cut off from the sources  and beginnings of life.'"*

״אנחנו חיים,״ כותב לב שסטוב, ״מוקפים במערבולת אינסופית של מסתורין. אך יהיה המסתורין שסובב את ההוויה חידתי ככל שיהיה — החידתיות והטלטלה הגדולה מכולן הן בעצם העובדה שמסתורין בכלל קיים, ושאנו, באיזה אופן שהוא, מנותקים לעד ולתמיד מן המקורות וההתחלות של החיים.״ ( תרגום chatgpt שעבר ביקורת של הח"מ  ).

דרור בונדי פותח את המהדורה החדשה של "תורה מן השמים באספקלריה הדורות" של אברהם יהושע השל בדברים הבאים:

"'ספר תורה מצאתי' ( מלכים -ב כב, ה) - כך אני מרגיש בהניחי לפניכם היום את האוצר הזה. תורה שרובה הייתה מונחת בקרן זווית, ומיעוטה אף גנוזה מעין כול, שבה  לארון ספרי הקודש, כל מי שירצה יבוא וייטול.

אברהם יהושע השל ( 1907 - 1972 ), בן־נביאים שחי ופעל בלב העולם המודרני, ביקש לגלות ביצירה זו את סוד 'תורה מן השמים' כפי שהוא משתקף ' באספקלריה של הדורות'. ברוב רובם של כתביו ביקש להביא את רוח היהדות לקהל האמריקני הרחב, לתקן עולם במלכות שדי; ביצירה עברית זו ביקש להביא את תורת ה' לעמו ישראל.

תורה מן השמים באספקלריה של הדורות אינו רק הנושא של היצירה, כאילו היה נושאה של יצירה אקדמית או פילוסופית. זהו גם האופן שבו היצירה כתובה: מתוך קשב כפול - לשמים ולאספקלריה של הדורות.. בעלי השמועה לנגד עיניו של השל: בעלי השמועה שבכל הדורות, ובראשם רבי ישמעאל ורבי עקיבא; ובעל השמועה שבכל הדורות, אהיה אשר אהיה'."^

לסיום רשות הדיבור להשל:

"אין אתה תופס את עניין תורה מן השמים אל אם כן [אתה] מרגיש את *השמים שבתורה*. והשאלה אם החומש נכתב כולו בארבעים שנה או בשמונים שנה, שאלת שעה היא על בעיית הנצח.. ספר התורה הוא *פלא שנעשה קבע*. מאורע שנעשה הרגל. כל הכופר בפלא אין לו חלק בעולם הזה, ועל אחת כמה וכמה שאין לו שיג ושיח בדברים של מעלה." ( ההדגשות במקור )*^

"כל הכופר בפלא אין לו חלק *בעולם הזה*..." ( ההדגשה של הח"מ )

לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת כל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים החללים לקבורה נאותה על פי רצון משפחותיהם

שבת שלום

    ג'ף

*Avivah Gottlieb Zornberg, GENESIS, The Beginning of Desire, The Jewish Publication Society, p.3

^   א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך א, עמ' 1

*^ א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 993 - 994

אלו דברים לכ"ג תשרי תשפ"ו

 אלו דברים לכ"ג תשרי תשפ"ו

"בימים של שתיקה כללית, להתייצב לצד שתיקת הרבים ולהסתגל אליה בוודאי חטא הוא. בימים שכולם מדברים יותר מדי, מה שחשוב הוא לא רק לומר מה נכון, מה שבלאו־הכי ילך לאיבוד בתוך שטף המילים, אלא לומר זאת על בסיס הנחות שיביאו לידי מסקנות שיְשַווּ לנאמר את הערך המרבי."

איטאלו קאלווינו, "מר פָּלוֹמָר", מאיטלקית: גאיו שילוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ - ספרית פועלים, עמ' 130 ( בפרק: "על הצורך לנשוך את הלשון )

אלו דברים לשבת פרשת בראשית תשפ"ו - טיוטה

בהמשך לאלו דברים לשמחת תורה

במבוא ל"תורה מן השמיים באספקלריה של הדורות" ( להלן: תמ"ה ) תחת הכותרת "שתי שיטות במחשבה" כותב השל :

העובדה, שעל פרשת דרכיה של ההיסטוריה הישראלית נפגשו שני 'אבות העולם' שהיו למסוללי נתיבות באמונות ודעות, רבת חשיבות היא. פגישה של אדירי מחשבה מנוגדים בתכלית המתווכחים בדברים העומדים ברומו של עולם עלולה היתה לגלות בעיות שבאמונה שמנהג חכמים לכסות עליהן.

דור דור ודורשיו. חידה חידה וביאוריה; וכל העמוקה מחברתה ביאוריה מרובים ממנה. אף התורה נקנית בשתי דרכים: בדרך הסברא ובדרך החזון. דרכו של רבי ישמעאל הפשט. דרכו של רבי עקיבא המסתורין. וברור שהם לא יצרו את משנותיהם יש מאין. הפרשי דרכים הללו מעשה דורות הם, ולא נתגלו פתאום בדורם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא. מקורם בגישות שונות לתורת ישראל, שנשתלשלו במהלך התקופות. אוצרות מחשבה היו צבורים באומה, ומפיהם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא אנו שומעים קולות ובנות קול של דורות שקדמו להם. אלא שבבית מדרשותיהם נתגבשו הדעות והגיעו לידי צורה שכמותן לא ידעו בדורות הקודמים. הם שיצרו את הצינורות שלתוכם נכנס שפע כוחות וזרמים קדומים. ובדבריהם כדי פרנסת דורות."*

שבת שלום

   ג'ף

*א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך א עמ' 57 - 58

אלו דברים לשמחת תורה תשפ"ו

היום 738 ימים למלחמה בתקווה שזהו היום האחרון למלחמה האחרונה

בכוונתי בשנה החדשה הבאה עלינו לטובה*  - לעיין יחד אתכם, בספרו של השל "תורה מן השמים באספקלריה של הדורות".

הכרך הראשון של הספר יצא בתשכ"ב ( 1961 - 1962 ), הכרך השני בתשכ"ה ( 1964 - 1965 )  והכרך השלישי יצא אחר מותו של השל בשנת 1990. השל נפטר ב 1972.

מהדורה חדשה ומתוקנת של שלושת הכרכים בעריכת ד"ר דרור בונדי יצאה בשנת 2021.

בבית האחרון של שירו של בוב דילן על עקידת יצחק^, דילן שם בפי יזם שמתבקש על ידי מהמר נודד משועמם "לארגן  את מלחמת העולם הבאה" - את המשפט הבא:

"I never engaged in this kind of thing before
But yes, I think it can be very easily done...."

"מעולם לא עשיתי את זה קודם 

אבל כן אני חושב שאפשר בקלות לעשות זאת"

מעולם לא ניסיתי להציג בפני קהל קוראים את הספר הנ"ל ובניגוד לאותו היזם איני חושב שזו משימה קלה. איחלו לי בהצלחה.

ביקשתי משלושה "ספקים" של AI סיכום תמציתי של הספר: מperplexity, מchatgpt ומ microsoft co pilot. הנה לפנינו הסיכום של מיקרוסופט קופיילוט:

"הספר תורה מן השמים באספקלריה של הדורות מאת אברהם יהושע השל הוא חיבור עיוני מעמיק על דרכי המחשבה של חז"ל. הוא מציג שני בתי מדרש מרכזיים – בית שמאי ובית הלל – כשתי גישות תיאולוגיות שונות להבנת התורה. השל בוחן את מושג "תורה מן השמים" לא כעיקרון דוגמטי אלא כשיח מתפתח לאורך הדורות. הוא מדגיש את המתח בין סמכות אלוהית לבין פרשנות אנושית. הספר מחולק לשלושה חלקים: הראשון עוסק במבנה ההגותי של חז"ל, השני במחלוקות על מקור התורה, והשלישי – שלא הושלם – נועד להבהיר את משמעותה הכוללת של היצירה. השל מבקש להציג את חז"ל לא כמעבירים פסיביים של מסורת אלא כיוצרים בעלי תודעה דתית עמוקה. זהו ניסיון לנסח יהדות חיה, מוסרית ודיאלוגית."

לפני סיום הקדמה זו  ( או לפני סיום חלק זה של ההקדמה ) אביא קטע קצר מדברי השל מתוך פרק ג. בכרך השלישי, שכותרתו "קוטביות". דרור בונדי תיאר את הפרק הזה כ"אבן הפינה של כל היצירה"

"כמה מעלות לישרות המחשבה, לפשטות התפיסה. ברם אין אדם תופס את עניין תורה מן השמים אלא כסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. וסולם המוצב ישר ופשוט מי יעלה בו ? הקפדן נוטה להאמין שמחשבתו מתאימה למציאות, ושוכח שמחשבה לגבי המציאות כננס לגבי ענק. החוזה יודע שאין האמת מתבטאת אלא שברים שברים באספקלריה של דימויים ומשלים. כלום אפשר לראות את הנסתר בלי צעיף ? או להציץ מעבר לתחומים בלי דימויים ?"*^

לסיום "הערת עורך" - עם השנים, למדתי בעקבות עיון ביצירות שונות שיש להבחין הבחן היטב בין דברי היוצר ביצירה לבין דבריהם של הפרשנים השונים (ולעתים המשונים ) על היצירה. למדתי גם שפרשנות היא לעתים כלי עזר חיוני על מנת "להבין" יצירה. בכל מקרה התמודדות עם "יצירה גדולה" בין עם מדובר בפרוזה או בשירה או בשילוב של השניים, היא לעולם מסע, מסע של הקורא מול הטקסט ומול הרעיונות ש"מאחורי" הטקסט.

נאחל לעצמנו bon voyage.

לעילוי נשמת סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים,

לרפואת כל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון

להשבת החטופים לחיק משפחותיהם בקרוב ממש

חג שמח

ג'ף

* בלי נדר

^Highway 61 Revisited

*^ א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 972

הצילום הוא של יעל גודמן

אלו דברים לשבת חוה"מ סוכות תשפ"ו

היום 734 יום למלחמה.

יצאתי מהבית בסוכות.

יצאתי גם מדרך חשיבה שהורגלתי אליה מילדות, "דרך חשיבה מערבית".

בסוכה עיינתי ב"מחשבת הזן" באמצעות עיון בשני ספרים של יואל הופמן: "ברנהרט" ו"אפרים".

יצאתי מדרך חשיבה אחת אך לדרך החשיבה האחרת עוד לא הגעתי.

תיוך עבורי את הדרך ממערב למזרח, דרור בורשטיין, במאמר שלו שמצאתי ברשת שנקרא: "'אין זה משנה איפה חותכים': מבוא לקריאה זו־בודהיסטית בכתבי יואל הופמן".

מעבר ליכולתי הוא להביא בפניכם בלשוני, אפילו מקצת מן הדברים שקראתי במסע הנ"ל, מסע שכמובן לא תם. מאחר ופטור בלא כלום אי אפשר וכדי לסבר במקצת את האוזן  - אביא קטע דברים קצר  מסיכום  המאמר של בורשטיין:

"אחת הדמויות בברנהרט אומרת שאפשר להפנט כוכבים, רק 'צריך לדעת להסתכל מרחוק'. משפט זה מתמצת את מבטו הייחודי של יואל הופמן, מבט שבא לידי ביטוי בכל ספריו, על אף שינויים שחלו בכתיבתו במרוצת השנים. הישגו של הופמן הוא שהיכולת הזאת להביט למרחוק אינה מבטלת אצלו את היכולת להביט גם קרוב מאוד, ממש למרחק נגיעה. כמו שבברנהרט מישהו אומר לאמו של קובאץ': laatlak, כלומר 'אני רואה אותָך'. לראות אישה פנים אל פנים, אבל גם 'לדעת להסתכל מרחוק' ולהפנט כוכבים - דומני כי זהו סיכום לא רע לכתיבתו של יואל הופמן."*

והדברים כמובן צריכים עוד עיון.

הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ באחד הפרקים על סוכות בספרו "חיי שנה" כותב תחת כותרת המשנה - "חיים של קיבעון":

"העקירה מן הקביעות, הזיכרון והמעשה הסמלי של החזרה אל המדבר, מעוררים את השאלה: מה רע בחיים של קביעות ? האם יש מעלה בגלות ובנדודים, המחייבת אותנו להיזכר ולהיצמד אליה ?

נראה, כי לא עצם חיי הקבע הם הנושא הצריך בדיקה וזווית ראיה אחרת, אלא צדדים שונים של מחשבה והרגשה המתלווים לחיים אלה. עם היושב על אדמתו במשך זמן מסוים, מרגיש לא רק קשר ובעלות עליה, אלא גם בטחון שהדברים יימשכו כפי שהם, עד עולם. משבנה אדם בית של קבע, משזרע שדות ונטע כרמים, הוא מתחיל לחוש שישיבתו במקום זה היא נצחית, ושאי אפשר לעקור אותו ממנה. הקביעות מביאה, אפוא, להרגשה של שאננות, בטחון מופרז וחוסר דאגה. תחושות אלו, מונעות את האדם מלראות סכנות ואיומים מבחוץ או מבפנים. לעומת זאת, יושבי הסוכות במדבר יודעים שהם נמצאים במקומם רק לפי שעה. גם אם ישיבתם בסוכות היא לזמן ממושך היא עודנה מפוקפקת ובלתי יציבה. יכולתם לקדם פורענות, מבוססת דווקא על מציאותו של ספק, על מדה מסוימת של חשש שהמצב הקיים אינו בהכרח המצב הנצחי. סטטוס קוו יכול להיות טענה או הוכחה בכל דיון, אבל אינו מקנה כל ודאות באשר להמשך קיום זה במציאות."^

 לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת כל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים לחיק משפחותיהם

שבת שלום ומועדים לשמחה

          ג'ף

* קישור למאמר של דרור בורשטיין: 

https://www.academia.edu/31897093/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%96%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F 

^ הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ , "'חיי שנה' מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית", מתוך המאמר "החזרה אל סוכות המדבר",הוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ומשכ"ל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 92 - 93

הצילום להלן הוא של יעל גודמן

אלו דברים לסוכות תשפ"ו

היום 731 ימים  למלחמה

הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל:

"מן הימים הנוראים עוברים אנו לחג הסוכות. זהו מעבר מן המוגבל והמוגדר, אל עולם של יציאה מגדרים וגבולות. הימים הנוראים, מבחינת הדין והמשפט ומבחינת הסליחה והכפרה, מצויים בתחום של גבולות ושיעורים. בחג הסוכות נפתחים הגבולות. חג הסוכות נקרא 'זמן שמחתנו', ומהותו כמו הרגשת השמחה, שמטבעה אין לה גבולות, וענינה הוא הפריצה והיציאה מן הגבולות והגדרים."

הפיסקה לעיל היא הפיסקה הראשונה והפותחת בסדרה של מאמרים של הרב עדין על סוכות בספרו חיי עולם.

במאמר אחר באותה סדרה שואל הרב עדין, בין היתר: "כיצד אפשר לקבוע מועד לשמחה ?"

בסיום אותו מאמר אומר הרב עדין:

" ימי חג הסוכות הם ...כעין מרשם של שמחה. על ידי הענווה של העמדת עצמו במקום הראוי לו, האדם לומד להעריך את מתנות החיים, את היש והברכה. ככל שהוא מאמין פחות ב'מגיע לי', ככל שהוא מרגיש יותר את מצב הראשית, המחסור והגלות, יכול הוא להעריך יותר את הטובה ולהגיע ממנה לשמחה." 

אגב "מצב הראשית" ולאור האופי האוניברסלי של החג, אסיים עם דברים של ג'ון לנון כפי שהופיעו בפוסט שראיתי לפני כמה דקות :

 לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת כל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים לחיק משפחותיהם

חג שמח

   ג'ף

המובאות לעיל הן מ - הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ , "'חיי שנה' מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית", מתוך המאמרים  "בכסה ליום חגנו" ו "זמן שמחתנו",  המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ומשכ"ל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 89, 98, 103

הצילום להלן הוא של יעל גודמן