בהמשך לדברים שכתבתי כאן בשבוע שעבר על יצירת המופת של מרטין בובר על "דרכו של אדם על פי תורת החסידות" שאלתי את עצמי השבוע - באיזה אופן להביא את הדברים בפני ציבור הקוראים.
הציטוטים היומיים מהגותו של אברהם יהושע השל, המופיעים בבלוג האחות לבלוג הזה, עומדים על פי רוב , בזכות עצמם , כפנינים בלא הצדף.
"דרכו של אדם" מורכב מסיפורים ואמירות חסידיים מצד אחד ודברי פרשנות והגות של בובר אודותם או בהקשרם מהצד השני. שלא כציטוטים מתוך הגותו של השל, הבאת ציטוטים מתוך החיבור הזה שלא על פי סדר הדברים כפי שנאמרו על ידי בובר ובמנותק מהקשרם כרוך בקושי מסויים. מכיוון שהחיבור הזה איננו מצוי , בינתיים, בחנויות או בספריות או ברשת, אין מנוס מלהשלים עם הקושי הזה.
השאלה "היכן להתחיל ?" איננה בעיקרה שאלה פילוסופית אלא שאלה מעשית וככזו העיקר להתחיל ופחות משנה במה לפתוח. החלטתי אם כן, להתחיל את העיון בקטע מתוך פסקאות הסיום של הפרק הראשון שכותרתו, "חשבון - הנפש".
הקטע שבו נפתח , מתחיל בדברי הגות של בובר וממשיך בדרשה חסידית :
לסיום, כדרכנו בשבועות האחרונים, שתי אמירות חסידיות, הפעם של החוזה מלובלין; הראשונה ברוח הדברים הנ"ל:
"העצבות גרועה מן החטא. כאשר יצר- הרע מעורר את התאוות באדם אין כוונתו להניחו בחטאו, אלא להפילו על-ידי החטא לתוך עצבות."
והשניה :
שבת שלום
ג'ף
הערות:
1. הדברים מהשבוע שעבר - אלו דברים לשבת פרשת בהר - , לא עלו לבלוג עקב תקלה טכנית בבלוגר והופצו רק לרשימת התפוצה במייל;
2. המובאה של בובר, היא מתוך חיבורו "דרכו של אדם על-פי תורת החסידות", הוצאת מוסד ביאליק, הדפסה שניה,1964, בעמ' 12-13
3. הציטוטים מדברי החוזה מלובלין הם מתוך ספרו של פנחס שדה, "איש בחדר סגור לבו שבור ובחוץ יורדת אפלה", הוצאת שוקן עמ' 24:
הציטוטים היומיים מהגותו של אברהם יהושע השל, המופיעים בבלוג האחות לבלוג הזה, עומדים על פי רוב , בזכות עצמם , כפנינים בלא הצדף.
"דרכו של אדם" מורכב מסיפורים ואמירות חסידיים מצד אחד ודברי פרשנות והגות של בובר אודותם או בהקשרם מהצד השני. שלא כציטוטים מתוך הגותו של השל, הבאת ציטוטים מתוך החיבור הזה שלא על פי סדר הדברים כפי שנאמרו על ידי בובר ובמנותק מהקשרם כרוך בקושי מסויים. מכיוון שהחיבור הזה איננו מצוי , בינתיים, בחנויות או בספריות או ברשת, אין מנוס מלהשלים עם הקושי הזה.
השאלה "היכן להתחיל ?" איננה בעיקרה שאלה פילוסופית אלא שאלה מעשית וככזו העיקר להתחיל ופחות משנה במה לפתוח. החלטתי אם כן, להתחיל את העיון בקטע מתוך פסקאות הסיום של הפרק הראשון שכותרתו, "חשבון - הנפש".
הקטע שבו נפתח , מתחיל בדברי הגות של בובר וממשיך בדרשה חסידית :
"ההכרעה שבחשבון-הנפש היא תחילת דרכו של אדם, והיא תחילת דרכו של האדם בכל דור ודור, תחילת הדרך האנושית. אבל אין בה משום הכרעה אלא אם כן היא פותחת פתח אל ה ד ר ך. שהרי יש גם חשבון-הנפש שאינו נושא פירות, ואינו מביא אלא לידי עינוי הנפש, לייאוש ולהסתבכות יתר. ר' יצחק מאיר מגור, כשהיה דורש לפני חסידיו בפרשת הפגישה שבין יעקב ועשו והגיע לדברים שאמר יעקב לעבדו: ' כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר: למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך' - אמר להם: צאו וראו, מה גדול הדמיון שבין שאלותיו של עשו לדבריו של עקביא בן מהללאל, שהיה אומר: 'הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה, דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון'. ולפיכך הישמרו והיזהרו, שהמסתכל בשלושה דברים אלה צריך לבדוק את עצמו, אם לא עשו הוא השואל אותו, שהרי גם עשו עשוי לשאול אותו שלוש שאלות ולהביא עצבות על האדם.
יש שהשטן שואל ומחקה את שאלתו של הקדוש ברוך הוא. אין זו שאלת האמת, אלא דומה היא לה, וסימנך שאין היא נפסקת בדיבור 'איכה?'. אלא ממשיכה ואומרת: 'ממקום שהגעת לשם, שוב אין לך דרך'. יש חשבון-נפש הפוך, שאינו מחזיר את האדם בתשובה ואינו מראה לו את הדרך, אדרבה, הוא מראה לו ששערי תשובה נעולים, והוא דוחפו למקום שהתשובה כאילו נעדרת ואין לו לאדם שער להמשך חייו אלא בגאווה ובתעתועים, שהם מידות השטן ותורת -החיים שלו."
לסיום, כדרכנו בשבועות האחרונים, שתי אמירות חסידיות, הפעם של החוזה מלובלין; הראשונה ברוח הדברים הנ"ל:
"העצבות גרועה מן החטא. כאשר יצר- הרע מעורר את התאוות באדם אין כוונתו להניחו בחטאו, אלא להפילו על-ידי החטא לתוך עצבות."
והשניה :
"יהיה זמן שכל התורה הנגלית והנסתרת תהיה ביער."
שבת שלום
ג'ף
הערות:
1. הדברים מהשבוע שעבר - אלו דברים לשבת פרשת בהר - , לא עלו לבלוג עקב תקלה טכנית בבלוגר והופצו רק לרשימת התפוצה במייל;
2. המובאה של בובר, היא מתוך חיבורו "דרכו של אדם על-פי תורת החסידות", הוצאת מוסד ביאליק, הדפסה שניה,1964, בעמ' 12-13
3. הציטוטים מדברי החוזה מלובלין הם מתוך ספרו של פנחס שדה, "איש בחדר סגור לבו שבור ובחוץ יורדת אפלה", הוצאת שוקן עמ' 24:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה