אלו דברים לשבת פרשת במדבר תשע"א

משהו מטריד אותי.
הרבה דברים מטרידים אותי, - עניני עבודה ועניני משפחה וענינים אישיים אבל משהו גדול מטריד וזה לא תמיד היה כך.
כדי שהדברים יהיו ברורים אני צריך לספר את הסיפור, הסיפור שמופיע בתחילת הספר של מרדכי מרטין בובר שאנו עוסקים בו בתקופה האחרונה, "דרכו של אדם על פי תורת החסידות" .
והנה הספור -

"רבי שניאור זלמן הרב מלאדי, שנתפס למלכות מפני מלשינות שהלשין עליו אחד מגדולי המתנגדים, ישב בבית- האסורים בפטרבורג והיה מצפה לחקירה ודרישה. פעם אחת בא אצלו ראש בולשת לחדר כלאו. הרב שקוע היה במחשבותיו ותחילה לא הרגיש בו בנכנס, אבל הלה ראה את הדרת פניו של האסיר והשלווה הנסוכה עליהם, ולבו אמר לו לפני מי הוא עומד. השר פתח בשיחה, ומעניין לעניין שאל את הרב כמה שאלות שעלו על לבו, בשעה שקרא בכתבי הקודש. לבסוף אמר :  'הייתכן שהקדוש ברוך הוא, היודע הכל, שואל לאדם "איכה ?"' השיב לו הרב:' מאמין אתה שהתורה נצחית היא, ונאמרה לכל  אדם בכל עת ובכל דור ?' אמר לו השר: 'מאמין אני בכך.' 'אם כן' אמר הצדיק, הוא הדבר שהקב"ה קורא לכל אדם  שבכל זמן ועידן: " איכה, היכן אתה בעולמך ? כבר עברו וחלפו כך וכך ימים ושנים בקצבת חייך , ואתה עד היכן הגעת בעולמך ?" כך, למשל,  קורא הקב"ה: "ארבעים ושש שנים חיית עד היום, והיכן אתה עומד בדרכך ?"
מששמע השר את מנין שנותיו יוצא מפי הצדיק, התעורר והניח ידו על כתפו של הרב ואמר: 'בן חיל !' אבל לבו היה מפרפר בקרבו.'"

בהמשך בובר שואל: "סיפור זה מה הוא בא להשמיענו ?"
בשבוע שעבר הבאנו את סופו של הדיון של בובר אודות הסיפור הזה.
הסיפור הזה מצטרף לדברים שקראתי בספרו של א.י. השל "אלוהים מבקש את האדם". המחשבה שהשאלה  "איכה ?" היא שאלה אמיתית, שאלה שיש מי ששואל אותה.... כפי שהוא - או היא  - שאל או שאלה - את אדם הראשון. זו מחשבה מטרידה.
למרות מאמציי, אינני מוצא את האמירה החסידית איתה בקשתי לסיים הפעם את אלו דברים.
וזה מזכיר לי סיפור אחר שמופיע בספרון הנ"ל של בובר...אך טרם הגיע עיתו.

                 שבת שלום
                      ג'ף