הייתי צריך לדעת שאמצא ענין בספרה של חיותה דויטש על נחמה לייבוביץ "נחמה" (הוצאת ידיעות אחרונות- ספרי חמד). הספר מרתק. דמותה של נחמה מרתקת. מורשתה של נחמה חשובה.
הספר מלא סיפורים, אנטקדוטות , המאירים על חייה של נחמה ועל מפעל חייה. מגיע לחיותה דויטש הרבה ישר כח על עריכת הדברים.
הסיבה שחיפשתי את הספר, היתה ציטוט אחד מתוכו, ששמעתי עליו וששסקרן אותי. כשמצאתי בשבת שעברה, שבת נחמו, את הדברים במקומם בספר, הופתעתי מההקשר בו הם הופיעו. ההקשר הוא כזה שיש בו לעורר מחשבות בתחום ה"צר" של ערכי הנוער ותפקידי המחנכים, ובתחום ה"רחב" יותר של תפיסת המציאות בכלל, ותפיסת המציאות האנושית בפרט.
באחד הפרקים בספר, מספרת חיותה דויטש על מסכת התכתבויות בין הרב דר' רפאל פוזן ובין נחמה ל. הרב פוזן ניהל בסוף שנות השבעים - תחילת שנות השמונים כפר נוער לבנות ב"כפר אליהו" שליד גדרה. ( אם אינני טועה מדובר במוסד ששכן במיקומה הנוכחי של אולפנת הרב בהר"ן , למי שמכיר).
להלן הסיפור כפי שהוא מופיע בספר בעמ' 339 - 340:
"'חלק מהמדריכות שהגיעו אלינו מ'בית יעקב' לא פעם החמירו בגישתן כלפי הבנות,' כתב לה פוזן באחד הימים, 'ואני כמנהל הייתי הממתן. אירע שתלמידה מכתה י' שמדריכתה בכפר אליהו איימה עליה, שאם תלך לבני עקיבא תסולק מהכפר, פנתה אלי במכתב, ציינה שהציעו לה להדריך בסניף בני עקיבא שבמקום מגוריה וביקשה ממני להחליט בעניין. בתשובתי כתבתי לה שאם על פי תחושתה היא הולכת להציל נפשות, אני מעודד אותה להשתלב בהדרכה. ואולם אם אינה הולכת לסניף אלא כדי לפגוש בנים - מוטב לה להמנע מכך.'
פוזן ביקש - וקיבל את רשות תלמידתו לפרסם את חליפת המכתבים ביניהם, ושלח אותה לנחמה. תגובתה התקיפה של נחמה לא אחרה לבוא:
לא כל כך הסכמתי לתשובתך לשאלה הכנה והכואבת של ילדה היוצאת לחופש ורוצה להמשיך ולהדריך בבני עקיבא. אתה אמנם התרת לה, אבל בלב כבד ובהסתייגות. - (והלא) אין דבר טוב מזה ויש לעודד דבר כזה בכל תוקף. שהרי החברה מחוץ לתנועה שם אינה טובה במובן שלנו כלל וכלל, לא של נערות ולא של נערים. ואם מישהו מצטרף לבני עקיבא, או לעזרא, הרי זה נס גדול ויש לחזק ידיו !
ועכשיו, עוד דבר: כתבת שעליה לבדוק עצמה, אם היא עושה זאת למען 'יגדיל תורה ויאדיר' או למען הפגש עם בנים. ולפי זה יש להתיר או לאסור. ידידי הטוב, האמנם זו הדרך ? אם אתחיל אני עצמי לבדוק עצמי, בכמה אחוז נדחפתי ללמד, לנסוע לכל קצווי ארץ לתת שיעורים, לענות לאלפי אנשים תשובות לגיליונות - מפני שרציתי להרבות תורה בישראל ובכמה אחוזים היה הדחף מפני שרציתי להרוויח כסף, ובכמה אחוזים יש כאן אהבה עצמית לשמוע דברי שבח - ושומעים, מחברים, מתלמידים - כשהשיעור מצליח, ובכמה אחוזים (אולי?) מזמן שנפטר בעלי יש בזה רצון לברוח מן הבדידות, מן הבית הריק...מוטב לא לבדוק. והאם הדבר ניתן לבדיקה? נשאיר בדיקה זו למי שבוחן כליות ולב והוא ישפוט.
ואיך תוכל נערה זו לבדוק עצמה בכגון דא? וזה גם לא רצוי כלל!! מוטב שתחשוב שהיא עושה כאן דבר גדול, מצילה ילדים מן הרחוב, מן ההפקרות, ומקרבת אותם לאביהם שבשמים, בשעה שפסיכואנליטיקן ואפילו סתם פסיכולוג היה מגלה שהרצון להיפגש עם נערים הוא גורם חזק ביותר. אבל הלא טוב טוב שהיא לא תדע זאת ולא תחשוב על כך. בשום אופן לא הייתי אומרת לנערה המשולהבת ('השרופה') לתנועה, המוסרת מזמנה ל'פעולות' ולעיתון קיר ול'שבת האירגון' (במקום לשבת בבית לפני הטלויזיה) 'הלא יודעת אני שכל זה את עושה מפני שהנך רוצה להיות בחברת יעקב ודוד ומשה,ורוצה למצוא חן בעיני הבנים.'. בשום אופן לא !"*
שבת שלום
ג'ף
*ההדגשים הם במקור והושמטו הערות שוליים מהטקסט. "עזרא" - היא תנועת נוער מיסודה של פועלי אגודת ישראל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה