א. ביום העצמאות השבוע הרגשתי לא טוב, רוחנית.
ב. ביום חמישי השבוע הרגשתי לא טוב, גופנית.
כיוונים שהעליתי על הכתב בגרסאות קודמות של אלו דברים בעקבות א. גנזתי. הם בוסר.
בעקבות ב. נשארתי בבית ובמחצית היום , כשקמתי מהמיטה, השלמתי את הקריאה בראיון שהופיע במוסף "שבת" של מקור ראשון של השבת שעברה, עם שלמה גיורא שוהם. בראיון הזה מצאתי הסבר מסוים ל א.
ראו
http://musaf-shabbat.com/2013/04/12/%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%9F-%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98/#more-12449
אני יודע הלינק הזה נראה קצת מוזר, מוזר מאד אפילו , אבל לפי מה שבדקתי הוא עובד. למי שלא ראה את הראיון, זה יביא אתכם אליו.
הרבה יותר קל לכתוב טור עם "בטן כואבת" (א) מאשר עם בטן כואבת (ב) .
בכל מקרה, לפני שתקף הווירוס התכוונתי להתמקד השבוע - בקטע מפסוק מפרשת השבוע. דברים מרכזיים יש לומר: " ואהבת לרעך כמוך". ביום העצמאות צפיתי בחלק מהסדרה שבערוץ 8 על הפרופסור ישעיהו ליבוביץ ז"ל שמדברים בו הרבה בזמן האחרון. מספר שם הרב צפניה דרורי יבדל"א בשיחה עם שניים מנכדיו של ליבוביץ על מפגש שנכח בו, שבו ליבוביץ הצהיר שהפסוק הזה אינו קיים בתורה. הדברים ידועים אמנם: כתוב,כפי שליבוביץ היה מטעים " ואהבת לרעך כמוך,
אני ה' ".
קיימת ספרות נרחבת בנושא הגותו של ליבוביץ , לרבות הרצאות מרתקות בנושא שניתן לצפות בהן ברשת. בראיון הנ"ל עם שוהם, הוא מצוטט כאומר :
"התלמידים שלי, הבורות שלהם בתחומי הרוח זה דבר שלא יאומן. המורשת של אותם ענקי הרוח – שהייתה לי הפריבילגיה להיות חשוף לתורה שלהם – היא נעלמת. וזה חבל. היום הנוער יודע דברים אחרים, שאני לא יודע. טכנולוגיה. 'כיפת ברזל' היא דבר מטריף, כל העולם משתאה. יש 'מעיל רוח' להגן על הטנקים. זה דבר אדיר. אבל מה עם הרוח עצמה, איפה הרוח? הרוח של היהדות."
בטרם אביא כאן (לצפייה מאוחרת יותר במועד שתבחרו) שיחה של פרופסור שלום רוזנברג על "ואהבת לרעך וגו'", אני רוצה להקדים כמה מילים שאומר פרופסור אסא כשר, באחת ההרצאות על שיטתו הפדגוגית של ליבוביץ (בהקשר לאמירות פוליטיות שונות שלו). הדברים "מתכתבים" לטעמי עם דברי שוהם בראיון ובציטוט הנ"ל
"לליבוביץ יש שיטה פדגוגית להגיד דברים, למשוך דברים עד הקצה, כדי לטלטל את הבריות, כדי שהם יחשבו, כדי שהם יזוזו. זאת היתה התפיסה הפדגוגית שלו. אני שמעתי אותו אומר את זה במפורש. לכן הוא השתמש בביטויים כאלו שהוא חשב שיטלטלו ויזעזעו ויגרמו לאנשים לשנות את דעותיהם. מה שקרה בפועל זה שהם שמעו את הביטויים האלה והפסיקו להקשיב לו מפני שהם היו באמת ביטויים מזעזעים."
ראו http://youtu.be/dR7JnRjT3Y8 בדקה ה 28:00
לצד הבורות, תוקף שוהם בראיון עימו את השאננות שבחברה הישראלית ( זה אחד הדברים שגרם לי להרגיש לא טוב ביום העצמאות). ליבוביץ ניסה לפגוע בשאננות הזאת ובדפוסי חשיבה מקובעים. עד כמה הוא הצליח בכך ? זאת לא השאלה. השאלה היא לאן אנחנו, תושבי הארץ הזאת היום, הולכים כולנו כחברה ? ואם ציינתי בתחילת הדברים שהדברים שלי בענין זה הם בוסר, אז לא נמשיך, כעת בכיוון הזה.
לסיום - שלום רוזנברג ושבת שלום !
