"לא התקדמתי, אינני יכול לסגת "
- שמואל מנשה
"I did not advance , I cannot retreat"
- Samuel Menashe
המילים האלו עושות לי צמרמורת.
אין טעם לנסות להסביר מדוע.
איני יכול.
הנסיבות הביאו לכך שהשבוע עלי לקשר בין משורר אמריקאי יהודי בשם שמואל מנשה (2011-1925 ) לבין אברהם אבינו ופרשת לך לך.
כשאני חושב על אברהם אבינו אחרי כשעה וחצי של שיטוט באינטרנט - שיטוט שמתחיל ב ynet ובחדשות הרעות המרצדות בצד ימין של הדף; עבור דרך שיר של דילן על חדשות רעות; דרך בלוגר אמריקאי שלא הכרתי שיש לו משיכה גם לדילן וגם להשל (וזה לא אני)וכלה במשורר הזה שצפיתי בו משוחח על שירתו, כשנה לפני מותו באחת הספריות הציבוריות שבניו יורק - אני חושב על סבלנות.
הסבלנות של אברהם לנוכח כל מה שעבר עליו מתחילת המסע עם אביו, עם אשתו העקרה ועם אחיינו מאור כשדים, השנים בחרן והדרך לארץ כנען בעקבות הציווי שבתחילת הפרשה של השבוע וכלה בכל אותם הניסיונות שנתנסה בהם במהלך חייו.
"אותו הפסל", כותב שמואל מנשה בשיר
שנקרא At a Standstill. להלן התרגום שלי של השיר ובהמשך המקור באנגלית
במבוי סתום
אותו הפסל, אותה תבנית
של בדידותי
מוצא את מקומו
במטבח הזה
בו איני אוכל
בו עומדת האמבטיה
על רגלי חתול -
לא התקדמתי
לא אוכל לסגת
At a Standstill
That statue, that cast
Of my solitude
Has found its niche
In this kitchen
Where I do not eat
Where the bathtub stands
Upon cat feet—
I did not advance
I cannot retreat
ראו http://www.newyorker.com/online/blogs/movies/2011/08/in-memoriam-samuel-menashe-1.html
תוכלו לצפות בשיחה של שמואל מנשה בפוסט להלן בבלוג.
לעת עתה נפסיק כאן.
לילה טוב
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה