אלו דברים לשבת פרשת שמות תשע"ו

לכבוד השנה האזרחית החדשה ולכבוד שבת פרשת שמות אנו מתכבדים לארח כאן, בבלוג, "חבר מהפייסבוק".

"קו 58" שמו.

"אלו דברים" הפעם, מתואם עם "קו 58" אך הוא ביקש לשמור על פרטיותו ועל כן אישר למסור אך זאת: ששמו לקוח מקו האוטובוס שמחבר בין בירת הנגב לפנינת הנגב.

בנוסף אישר קו 58 ל"אלו דברים" להביא כאן את ברכתו לשנה האזרחית החדשה :

קו 58 מאחל לכל נוסעיו ולכל קוראיו שנה אזרחית חדשה טובה יותר מקודמתה.

שנת שלום ובטחון. שנת תמיהה ותימהון. 

שנת עשייה ושבתון.

שנת שינה ופיקחון. שנת הומור שתחילתה בהומור עצמי והמשכה בעין טובה.

 שנה של הרמוניה ואירוניה בשלש שורות. 

שנה של שמיים ושל מדבר.

הברכה הזאת שנרשמה בסמרטפון בשני בתים של שלוש שורות כל אחד, מופיעה בפייס בשני צמדים של שתי שורות.

השוני הבלתי מתוכנן הזה, הפער - סטיית התקן -  בין התכנון לביצוע, מזכירים לי דברים אחרים שהופיעו בפייסבוק, דברים של הרב דר' נתן לופז קרדוזו על התפילה.

אומר הרב קרדוזו, בין השאר:

" In some way [prayer] wants us to realize that feeling at home in our world is one of the greatest existential threats that confront us. To live is to possess the art of being a surprised guest in this  world, not a tenant."

"במובן מסוים התפילה רוצה מאתנו להכיר בכך שהתחושה שאנו בעלי הבית בעולם היא אחד האיומים הקיומיים הגדולים ביותר שעומדים בפנינו. לחיות משמע לשאת באומנות היותך אורח מופתע בעולם ולא דייר."

וראו http://blogs.timesofisrael.com/the-art-of-prayer/

בעקבות דברי  המשורר רוברט פרוסט על כך ששירה היא  מה שהולכת לאיבוד בתרגום, ער אני למגבלות התרגום  שלי הנ"ל . יקל עלינו, אולי, להבין את הדברים אם נזכר במה שאמר השל בתום צעדה שהשתתף בה יחד עם  מרטין לותר קינג ג'יוניר במסגרת המאבק לשווין זכויות בארה"ב בשנות הששים; השל אמר שהוא "נשא תפילה באמצעות רגליו".

וראו http://www.prayingwithmylegs.com/home.htm

מלכתחילה שקלנו להתייחס כאן לפסק הדין של בית המשפט העליון שניתן השבוע ב"פרשת הולילנד". לעת עתה נסתפק בהערה הלקונית "צריך עיון" ובתקווה להשלים החסר בהמשך.

לסיום, הנה שתי פסקאות מתוך השיחה  של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ,  על פרשת שמות מתוך ספרו "חיי עולם שיחות על פרשת השבוע"*:

"הטעם הפשוט להזכרת יציאת מצרים בכל יום, הוא לא רק כדי להיזכר בסיפור ההיסטורי, אלא מפני שמעגל החיים, ואפילו המעגל של כל יום ויום, הם תמיד בתבנית הזאת. מעגל הגלות והגאולה עומד בבסיס החיים שלנו. ומצד זה, סיפור יציאת מצרים הוא אכן סיפור בהיקף אחר משאר סיפורי התורה - הוא הסיפור המרכזי של המציאות."

"מציאותה של הגלות והאפשרות להגיע לגאולה קשורות, אם כן, שתיהן, בשאלה היסודית כיצד האדם רואה את מציאות החיים שלו. ברגע שאדם מגיע להכרה שהמציאות עצמה איננה כתיקונה, ושצריך לשנות את סדריה מעיקרם, הוא הגיע למקום בו הוא יכול להתחיל בתהליך של גאולה."

*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, "חיי עולם שיחות על פרשת השבוע", ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים , בעמ' 121 ובעמ' 125

Happy New Year

ושבת שלום

      ג'ף

אלו דברים לשבת פרשת ויחי תשע"ו

פיגועים וריקודים על הדם

חקירות והשתוממויות

אלו מבין ההתרחשויות שאפיינו את השבוע  החולף

טוב שיש שבת.

שיחות עם חברים עזרו לי להתגבר על הדיכאון

"צרת רבים חצי נחמה" כך אומרים.

השיחות השיבו לי את הראייה המאוזנת.

יש יותר אנשים טובים במדינה הזאת,

יותר אנשים מיושבים בדעתם, יותר מתנדבים

שמושיטים יד לזולת – הרבה יותר -

מאשר קיצוניים שונאים.

ובכל זאת – אנחנו בנים לנביאים,

רואים נאמנים שאמונים היו על תגובות קיצוניות

לכל עוול ועושק, מצד החזק כלפי החלש

בלשונו של משורר מן העת החדשה

(שלונסקי) :

"והיה משורר שקרא פעם 'דומו!'

 כי בלילה שמע בכי תינוק שנפחד

 ויאמר: 'אלוהים! עולמך זה כסדום הוא

 כל עוד מתייפח בו ילד אחד!'"*.

שקלתי להביא כאן מדבריו של אברהם יהושע השל

מתוך מאמר שלו שנקרא Race and Religion

שמופיע בקובץ : "אלוהים מאמין באדם"

לכבוד השבת הקרובה שהוא יום פטירתו לפני

כ 44 שנה. אבל היה שבוע קשה ונדמה לי

שאין טעם לעת הזאת להביא דברי תוכחה

בפני ציבור קוראיי שממילא חשים

כמוני באסה לאור המצב. בפרומו לאלו דברים

בפייסבוק הבאתי את הקליפ שבו רואים את

פיטר פול ומרי שרים את "blowing in the wind"

בפני כרבע מיליון אנשים שהתקבצו ב1963

בבירת ארה"ב כדי לתמוך בשוויון זכויות למיעוט

האפרו – אמריקאי בארה"ב. מראה המון העם

השירה והמוסיקה של אז מעוררים השראה

ונותנים תקווה.

דור דור ודורשיו.

שבת שלום

ג'ף

* א. שלונסקי בשיר 'באזני הילד' , שירים, ספר שלישי, הוצאת ספריית פועלים ומפעלי נייר חדרה, עמ' 261

"מסכת קפקא - הדף היומי" יא טבת תשע"ו

הוראת שעה - בחינת הקדמה

"שמנו לנו מטרה", קבעו עדת הזקנים, "לאור הנסיבות ולנוכח המצב, לקבוע עיתים לעיון ברשימותיו של פרנץ קפקא, אלו המופיעות במחברות האוקטבו. עד כה, הפרגמנטים במחברת הראשונה היו קצרים. הפעם הגענו לקטע ארוך, שמחייב להביא הדברים במקוטעין..."

"מסכת קפקא - הדף היומי"

"זקֵֵֵן, גופי עבה עד מאוד, בליבי מיחושים קלים, שכבתי על הספה לאחר ארוחת-הצהריים, רגלי האחת על הרִצפה, וקראתי ספר היסטוריה. המשרתת באה והודיעה, שתי אצבעות ידה על שפתיה הקפוצות, על בואו של אורח.
'מיהו?' שאלתי, נרגז על שבמקום קפה של אחר-הצהריים מוטל עלי לקבל פני אורח."
to be continued

- פרנץ קפקא, מחברות האוקטבו, המחברת הראשונה, תרגום שמעון זנדבק, הוצאת עם עובד, עמ' 8

BOB DYLAN- TOMORROW IS A LONG TIME from Keith Diaz on Vimeo.

על הדרך

בדרשה באפיקים בערב שבת הבר מצווה לראם, אביו אבי ורשבסקי דיבר על אחת הדמויות המרכזיות בפרשה  - פרשת ויצא - הדרך.
חשבתי שהדברים ראויים לאזכור ולשמירה (במובן של זכרון - גפי שגם למדתי מאבי ו) ולעיון נוסף בהמשך. וראו

אלו דברים לשבת פרשת ויגש תשע"ו

האם ניתן לראות ביעקב אבינו ובבניו לרבות יוסף ויהודה אנשים של "צער תמידי" ?
 על משקל man of constant sorrow להלן.



שתי השורות הראשונות של השיר:

I am a man of constant sorrow 
I've seen trouble all my day. 

אני איש של צער תמידי

חזיתי בצרות כל ימיי

ראו והשוו לדברי יעקב אבינו בפני פרעה: "מעט ורעים היו ימי שני חיי" ( בראשית מז, ט)

והדברים צריכים עוד עיון

שבת שלום

    ג'ף

איזה שיר ! איזה שיר ! איזה שיר !

אלו דברים לשבת ראש חודש וחנוכה - פרשת מקץ תשע"ו

What’s the matter with me
I don’t have much to say
Daylight sneakin’ through the window
And I’m still in this all-night café
Walkin’ to and fro beneath the moon
Out to where the trucks are rollin’ slow
To sit down on this bank of sand
And watch the river flow

Bob Dylan, in Watching the River Flow

מה עובר עלי 

אין לי הרבה מה לומר

אור היום מתגנב מבעד לחלון

ואני עדיין בתוך בית הקפה הלילי הזה

מסתובב הלוך ושוב תחת הירח

למקום בו המשאיות מתגלגלות לאיטן

לשבת על הגדה החולית הזאת

צופה במי הנהר הזורמים

בוב דילן ב"צופה במי הנהר הזורמים"*

מצד אחד, יש בעיות לא קטנות עם ציטוטים ורבות דובר על כך על ידי חכמים ממני, לרבות בעיית ה"הוצאה מהקשר" ובעיית "הידע המושאל". מצד שני, "מי הנהר זורמים" ולא ניתן להתעלם מכך שכולנו נוטלים חלק בזרימה הזאת, אם נרצה או לא נרצה. כפי שאמר השל, תוך שימוש בדימוי אחר :

Knowledge  - like the sky - is never private property.

A.J. Heschel, A Passion for Truth, Jewish Lights Publishing, p 136^

ראיתי ושמעתי השבוע - שבוע  של חנוכה - דברים על האור הגנוז. הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ דיבר על כך.  ראו ב

http://www.bac.org.il/Cycle-of-the-year/article/vyhay-avr-ktaa-mtvch-haspr-avrym-mat-harb-aadyn-abn-yshral-shtyynzltz.

גם תמר ביטון, ראש מדרשת באר דברה על כך, בטקס לציון עשרים וחמש שנה לעמותת עתיד במדבר. שני המוסדות ממוקמים בירוחם. ראו בגוגול.

על כל פנים, האור הגנוז, הוא מה שמחבר בין התהיות הפותחות בנושא הכללי של שימוש בציטוטים לציטוט עצמו, הפעם.

אומר הרב שג"ר במאמר שנקרא "מחלוקת וצמיחה" מתוך הספר "לוחות ושברי לוחות" ( הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד ומכון כתבי הרב שג"ר) בעמ'  391 - 392 :

"לפי שיטת האריז"ל, הקב"ה צמצם את עצמו כדי לאפשר לעולם להיות נברא, להיות נפרד ממנו. לפני הבריאה מילא האור האלוקי את ההוויה כולה, את החלל כולו. רבי נחמן ממשיך ומסביר את עניין המחלוקת בין החכמים.

ניתן להסביר את הדברים בעזרת תובנה השאובה מהפילוסופיה של לייבניץ. <הערת שוליים מס' 10: ראו א' וינריב מרציונליזם לאמפיריציזם: מגמות בפילוסופיה של המאה ה17 וה 18 תל אביב תשנ"א, יחידות 9-12, עמ' 164 -170.> בדרך כלל אנו תופסים  את החלל כמעין מכל שבתוכו נמצאים הדברים. אולם לייבניץ טוען טענה הפוכה: החלל הוא המרווח בין העצמים; המרחק ביניהם יוצר את החלל, ולכן החלל איננו כלי קיבול הקודם לדברים, אלא הרווח המכוּנן על ידם; לכן איננו יכולים לתאר לעצמנו חלל שאין בתוכו דבר. החלל הוא תוצאה  של העצמים שבתוכו. לו היה החלל פנוי באופן אבסולוטי, הוא לא היה קיים.

באופן דומה מסביר רבי נחמן את המחלוקת. בכך הוא הופך את המחלוקת לעניין מטאפיזי; היא זאת שבוראת את העולם. המחלוקת היא היוצרת את החלל הפנוי שבתוכו נברא העולם. הומוגניות מבחינה זו אינה חיובית, היות שהיא מצמצמת את המרחב. ככל שיש דעות שהן מגוונות וחולקות, כך גם מתרחב החלל, ויש מקום בעולם."

חג אורים שמח חודש טוב ושבת שלום
                 ג'ף

^ ראו גם

Wisdom is like the sky, belonging to no man, and true learning is the astronomy of the spirit.

A.J. Heschel, Children and Youth, in The Insecurity Of Freedom. FSG, p. 42

  BOB DYLAN- WATCHING THE RIVER FLOW from Keith Diaz on Vimeo.

הישראליות שלי, עוד ועוד

אלו דברים לשבת פרשת וישב תשע"ו

גדלתי על סרטים מצוירים. זאת האמת .
יש אומרים שצריך להודות  - לפעמים בפומבי - באמת. יש אומרים שלא.
תיקו.
על כל פנים זו היתה פתיחה לפתיחה.
בקשתי לפתוח אלו דברים ב
eureka.
זו אחת מהססמאות שנטבעו בי מהצפייה בסרטונים
היא מופיעה על המסך כשלדמות בסרטים
מתגלה גילוי - תובנה כלשהי -
בהקשר למציאותו המדומיינת ממילא.
על כל פנים, אני יושב בלילה
ורושם את ה"ציטוט היומי" של השל  - שלאחרונה
הצטרף אליו גם הרב שג"ר  - ופתאום אני מבין שפסקה מסויימת -
מתוך כתבי הרב שג"ר  - יש בה תגובה הולמת
לסרטון אחר; הסרטון המחליא שפורסם על ידי "באמונה" חברה לבנין.
ואני מבין שאני צריך לעבור מהבלוג "לה' הארץ" לבלוג "אלו דברים"
ולהביא כאן את הדברים. ( יש אפילו קשר לפרשת השבוע - ראו דברי רש"י
על שאיפתו של יעקב אבינו לישב בשלווה...)
אומר הרב שג"ר בשיעור  על תורה יד לליקוטי מוהר"ן לרבי נחמן מברסלב "העלאת היראה"
ב"שיעורים על ליקוטי מוהר"ן (חלק א) הוצאת מכון כתבי הרב שג"ר" בעמ' 164:

"השאיפה האנושית להגיע לביטחון לגבי החיים היא שגויה; יש צד של אי-ודאות בחיים שעלינו לדעת לקבל אותו. המחשבה של האדם הדתי שאם הוא יהיה בסדר, יקיים תורה ומצוות, אזי הוא מבוטח - איננה נכונה. עצם השאיפה לוודאות היא כבר פסולה; היא נובעת מתוך הרצון של האדם לשלוט בחייו ובעצמו, וזו אינה עמדה של אמונה. לכן מה שנכון הוא לשאול רק על הקונקרטיות של חיי - כאן ועכשיו. לא מה צופן לי העתיד, אלא האם יש ערך במה שאני עושה היום. על האדם לשאול - האם ישנו בחייו דבר שגם אם הוא לא יציל אותו מהמוות, הוא עדיין רוצה להמשיך ולאחוז בו."

עוד כמה מילים לסיום.
ידעתי שהשיר של דילן tommorow is a long time צריך להופיע כאן בסיום אלו דברים. חיפשתי גרסה ביו טוב ביודעי שקרוב לוודאי לא אמצא את הגרסה שאני אוהב בביצוע בוב דילן בעצמו. אכן לא מצאתי. ( מטעמי זכויות יוצרים לא ניתן לצפות בארץ ברשת ברבים מביצועי דילן עצמו). אבל מצאתי את הקליפ להלן. לא הכרתי עד כה את הביצוע הזה ועקב ריבוי הקאברים הגרועים לשירי דילן שנמצאים שם בחוץ כמעט ונמנעתי מלצפות בו. ללמדנו שלעולם צריך לשמור על ראש פתוח ולהיות נכון להפתעות חיוביות...




שבת שלום
    ג'ף