אלו דברים לשבת ראש חודש וחנוכה - פרשת מקץ תשע"ו

What’s the matter with me
I don’t have much to say
Daylight sneakin’ through the window
And I’m still in this all-night café
Walkin’ to and fro beneath the moon
Out to where the trucks are rollin’ slow
To sit down on this bank of sand
And watch the river flow

Bob Dylan, in Watching the River Flow

מה עובר עלי 

אין לי הרבה מה לומר

אור היום מתגנב מבעד לחלון

ואני עדיין בתוך בית הקפה הלילי הזה

מסתובב הלוך ושוב תחת הירח

למקום בו המשאיות מתגלגלות לאיטן

לשבת על הגדה החולית הזאת

צופה במי הנהר הזורמים

בוב דילן ב"צופה במי הנהר הזורמים"*

מצד אחד, יש בעיות לא קטנות עם ציטוטים ורבות דובר על כך על ידי חכמים ממני, לרבות בעיית ה"הוצאה מהקשר" ובעיית "הידע המושאל". מצד שני, "מי הנהר זורמים" ולא ניתן להתעלם מכך שכולנו נוטלים חלק בזרימה הזאת, אם נרצה או לא נרצה. כפי שאמר השל, תוך שימוש בדימוי אחר :

Knowledge  - like the sky - is never private property.

A.J. Heschel, A Passion for Truth, Jewish Lights Publishing, p 136^

ראיתי ושמעתי השבוע - שבוע  של חנוכה - דברים על האור הגנוז. הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ דיבר על כך.  ראו ב

http://www.bac.org.il/Cycle-of-the-year/article/vyhay-avr-ktaa-mtvch-haspr-avrym-mat-harb-aadyn-abn-yshral-shtyynzltz.

גם תמר ביטון, ראש מדרשת באר דברה על כך, בטקס לציון עשרים וחמש שנה לעמותת עתיד במדבר. שני המוסדות ממוקמים בירוחם. ראו בגוגול.

על כל פנים, האור הגנוז, הוא מה שמחבר בין התהיות הפותחות בנושא הכללי של שימוש בציטוטים לציטוט עצמו, הפעם.

אומר הרב שג"ר במאמר שנקרא "מחלוקת וצמיחה" מתוך הספר "לוחות ושברי לוחות" ( הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד ומכון כתבי הרב שג"ר) בעמ'  391 - 392 :

"לפי שיטת האריז"ל, הקב"ה צמצם את עצמו כדי לאפשר לעולם להיות נברא, להיות נפרד ממנו. לפני הבריאה מילא האור האלוקי את ההוויה כולה, את החלל כולו. רבי נחמן ממשיך ומסביר את עניין המחלוקת בין החכמים.

ניתן להסביר את הדברים בעזרת תובנה השאובה מהפילוסופיה של לייבניץ. <הערת שוליים מס' 10: ראו א' וינריב מרציונליזם לאמפיריציזם: מגמות בפילוסופיה של המאה ה17 וה 18 תל אביב תשנ"א, יחידות 9-12, עמ' 164 -170.> בדרך כלל אנו תופסים  את החלל כמעין מכל שבתוכו נמצאים הדברים. אולם לייבניץ טוען טענה הפוכה: החלל הוא המרווח בין העצמים; המרחק ביניהם יוצר את החלל, ולכן החלל איננו כלי קיבול הקודם לדברים, אלא הרווח המכוּנן על ידם; לכן איננו יכולים לתאר לעצמנו חלל שאין בתוכו דבר. החלל הוא תוצאה  של העצמים שבתוכו. לו היה החלל פנוי באופן אבסולוטי, הוא לא היה קיים.

באופן דומה מסביר רבי נחמן את המחלוקת. בכך הוא הופך את המחלוקת לעניין מטאפיזי; היא זאת שבוראת את העולם. המחלוקת היא היוצרת את החלל הפנוי שבתוכו נברא העולם. הומוגניות מבחינה זו אינה חיובית, היות שהיא מצמצמת את המרחב. ככל שיש דעות שהן מגוונות וחולקות, כך גם מתרחב החלל, ויש מקום בעולם."

חג אורים שמח חודש טוב ושבת שלום
                 ג'ף

^ ראו גם

Wisdom is like the sky, belonging to no man, and true learning is the astronomy of the spirit.

A.J. Heschel, Children and Youth, in The Insecurity Of Freedom. FSG, p. 42

  BOB DYLAN- WATCHING THE RIVER FLOW from Keith Diaz on Vimeo.