אלו דברים לשבת פרשת במדבר תשע"ו

אפשר אכן להיות אבודים ולא לדעת זאת. מסתבר שזהו סוג קשה יותר של תחושת איבוד מאשר לדעת שאתה אמנם אבוד.*

קטעי ( אלו) דברים (fragments ב"לעז"):

המשפט הפותח הנ"ל קפץ עלי, אחר שעיינתי בפוסט מאויר בפייסבוק של שירו של אלן גינסבורג על וולט ויטמן בסופרמרקט.
ראו ב http://www.signature-reads.com/2016/06/an-illustrated-guide-to-ginsbergs-delightful-poem-on-walt-whitman/

ראיתי השבוע בפייס, גם כן, אמירה מעניינת של עזריה אלון המנוח על מדבר ואנשים שאוהבים מדבר ואלה שלא (ראו להלן בסוף  אלו דברים).

בחיפושים אחרים במסגרת הכנת אלו דברים, הגעתי ל"אלו דברים" מאשתקד ומצאתי בו עניין גם כעת. ראו ב -
http://eludevarim.blogspot.co.il/2015/05/blog-post_21.html

כמן כן ראו דברי הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ על הפרשה ב"חיי עולם" (!) . להלן קטע קצר מהדברים:

"...מעשה בבחור חדש, שבא לאחת הישיבות בדורות עברו, ושמע את השיעורים של ראש הישיבה. ראש הישיבה היה לוקח איזה רש"י, והיה אומר:' אני לא מבין את רש"י !' והסביר למה הוא תמוה. אחר כך היה ניגש לתוספות ואומר שהוא לא מבין את התוספות, אחר כך ניגש לגמרא ואומר שהוא לא מבין את הגמרא, וכך הלאה, כדרך הלימוד. אחרי זמן, הבחור כותב הביתה: 'ברוך ה', אני כבר לא מבין עשרה דפי גמרא'. בזמן שבן אדם נכנס ללימוד, הוא חושב שהוא יודע הכל, או כמעט הכל, והוא צריך רק פה ושם להשלים איזה חור או שניים. כשהאדם נכנס יותר לתוך הסוגיה, אם הוא באמת נכנס ללימוד, הוא מגלה שהוא לא מבין לא רש"י, לא תוספות, לא גמרא, לא ראשונים, לא אחרונים, וככל שהוא נכנס יותר הוא מבין פחות. מדוע ? מפני שהוא מגלה יותר שאלות, יותר תמיהות, וזה הולך ומצטבר, הולך וגדל, עד שזה נעשה עניין גדול."

( חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים, עמ' 300).

רצוי וכדאי לעיין בדברי הרב על הפרשה במלואם שם.( עוד בנושא תמיהות ראו אלו דברים לשבת פרשת לך לך תשע"ג  בלינק להלן ^)

לסיום - השיר שהחל את המסע היום, בפרשיות ספר במדבר שילוו אותנו  בתקופה הקרובה




שבת שלום
     ג'ף





 ^ http://eludevarim.blogspot.co.il/2012/10/blog-post_24.html

*אמר לי  א.ו כשהתייעצתי איתו בשאלת ניסוח כאן ש"זהו ר' צדוק מפורש". ונזכרתי אכן ב"ר' צדוק" הזה שראיתים במסגרת הכנות לדבר תורה לפרשת קורח, וש"זהו" בעצם דברים מפורשים של ה"מי השילוח" על פרשת קורח...אבל לא נקדים המאוחר

מדבר זהו עסק פרטי / עזריה אלון

מדבר זהו עסק פרטי, כלומר: יש מדבר כללי השייך לכולנו מעין גדי ועד אילת,

אבל בתוכו יש לתושבי המדינה חלקים לא שווים. יש שקשר את כל חייו בחבל ארץ זה, ויש מי שכל זה אינו שייך לו כלל. בין הקצוות האלה פזורים יתר האנשים הנוטלים מן המדבר – כל אחד כפי כוחו והשגתו.

היחס למדבר זה הוא עניין אינדיבידואלי. לאחד – מישור אבק, שממה רבתי ללא קיוסק. לאחר – נוף חלומותיו.

וראו עוד ב- http://www.sayarut.org.il/hadracha/newsletter/dec2011/Kriaa_Midbar.pdf

ותודה לש.פ שסייע בידי למצוא שוב את הדברים ברשת. !