בערוב ימיו, עסק השל, בין השאר, בפרסום שני ספרים על תורתו של הרבי מקוצק. האחד הוא ספר באנגלית שנקרא A Passion for Truth "להט לאמת" אשר טרם תורגם לעברית. השני פורסם בשני כרכים ביידיש וחלק ממנו פורסם לאחרונה בעברית בתרגומם של איתיאל בארי ודניאל רייזר בשם "קוצק במאבק למען חיי אמת".
להשל היה מניע אישי חזק מאד לפרסם את שני הספרים הללו, מניע שקיבל ביטוי מובהק בהקדמה לספר שבאנגלית תחת הכותרת Why I had to write this book - מדוע היה עלי לכתוב את הספר הזה.
כותב שם השל כך:
"It was in my ninth year that the presence of Reb Menahem Mendl of Kotzk, known as the Kotzker, entered my life. Since then he has remained a steady companion and a haunting challenge. Although he often stunted me, he also urged me to confront perplexities that I might have preferred to evade.
Years later I realized that, in being guided by both the Baal Shem Tov and the Kotzker, I had allowed two forces to carry on a struggle within me. One was occasionally mightier than the other. But who was to prevail, which was to be my guide? Both spoke convincingly, and each proved right on one level yet questionable on another.
In a very strange way, I found my soul at home with the Baal Shem but driven by the Kotzker. Was it good to live with one’s heart torn between the joy of Mezbizh and the anxiety of Kotzk? ....Was this a life a man would choose to live? I had no choice: my heart was in Mezbizh, my mind in Kotzk."*
בתרגום חופשי שלי :
"היה זה כשהייתי בן 9 כאשר נוכחתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, הידוע כ"קוצקר", נכנסה לחיי. מאז היה הקוצקר עבורי לחבר קבוע ולאתגר מאיים. על אף שהקוצקר לעתים קרובות בלם אותי, הוא גם האיץ בי להתמודד עם שאלות שייתכן והייתי מעדיף לחמוק מהן.
שנים לאחר מכן , הבנתי שבכך שהונחיתי על ידי הבעל שם טוב והקוצקר גם יחד, הרשיתי לשני כוחות להתעמת זה עם זה בתוכי. לעתים גבר האחד על השני - אך ידו של מי תהיה על העליונה ? מי בסופו של דבר ינחני ?שניהם דיברו באופן משכנע ושניהם צדקו במישור אחד אך במישור אחר עמדתם היתה מפוקפקת.
באופן מוזר מאד מצאתי מרגוע לנשמתי אצל הבעל שם טוב אך הקוצקר לא הרפה ממני. ההיה זה טוב לחיות כשליבך קרוע בין השמחה של מז'יבוז' לבין החרדה הקיומית של קוצק ?... ההיה זה חיים שאדם היה בוחר בהם ? לא היתה לי ברירה: ליבי היה במז'יבוז', ה"מוח" שלי היה בקוצק."
אני מניח שהכתיבה של שני הספרים היתה לא רק מהמניע האישי. השל חשב, כמדומני, שהעולם זקוק לניעור מכיוון תורתו הרדיקלית של הקוצקר. השאלה שאני מעלה כאן - לעצמי ולששת קוראיי - היא האמנם ? האם אכן בפי הקוצקר מסר חיוני עבורנו היום ?
ברור שכדי להשיב על השאלה הזאת - צריך להכיר את הקוצקר , כל הפחות את הקוצקר בעיני רוחו של השל. ייתכן והרשימה הזאת היא הקדמה לעיסוק בכך.
בפתח דבר של דרור בונדי למהדורה שבעברית של "קוצק" הוא כותב:
"אלוהים מאמין באדם - זוהי בשורתו העמוקה של אברהם יהושע השל ....השל מפגיש אותנו עם אלוהים שאינו מרוחק ועסוק בעצמו ובדתו, אלא אכפתי, מאמין ואוהב אדם באשר הוא אדם. שכינתו ממלאת עולם ומלואו, קרובה לכל אשר יבקשוה, לכל אשר יפעלו באכפתיות כלפי האחר. בשורה זו ניכרת מכל שורה בהגותו של השל,...
ואולם, כגודל האהבה כך סכנת הקיטש, כעוצמת הקריאה להתחדשות רוחנית כך חולשת השקיעה לניו־אייג' בעלמא. מבחינה זו, יש חשיבות קריטית לספר שלפנינו...שכן דווקא בו נחשפים התהומות שהתמודד עמם לשם יצירת הגותו האופטימית. בספר זה מופיע לפנינו השל שלא הכרנו לפני כן, השל הכואב את השריטה הכרוכה בקיום האנושי, השל שתודעת היסוד שלו נוכח השואה היא כי שכינתו של אלוהים נעדרת מחייו של האדם המודרני, חילוני ודתי כאחד.
לאורו של הספר שלפנינו, מתחדדת ההבנה כי קריאתו של השל 'אלוהים חי ואכפתי!' היא זעקה ליקיצת אלוהים ואדם, לתחיית האמון שהופר, לכינון הקשר שנפרם. אמונתו של הלש באלוהים חיים אינה שכנוע בעובדה אלא אמון בתחייה. הוא עומד פקוח עיניים נוכח השואה, נקרא נוכח היעדרות אלוהים ואובדן הצלם שבאדם, אך דווקא משום כך אינו מוכן לוותר על ה'זוגיות' בזו, תקוותנו היחידה."^
המשך יבוא אינשאללה
שבת שלום
ג'ף
*A.J. Heschel, A Passion for Truth , Jewish Lights Publishing, p. xiv
^א. י. השל , קוצק במאבק למען חיי אמת, תרגום: דניאל רייזר ואיתיאל בארי, עורך: דרור בונדי, הוצאה : ספרי מגיד הוצאת קורן, עמ' ix -viii
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה