13 עיקרים ב"השל"
בנוגע לתנ"ך (מתומצת )*
1.
עיקרים אינם העיקר [1]
2.
התנ"ך אינו ספר על הקב"ה אלא ספר על האדם [2]
3.
הייחודיות של התנ"ך – הדגשת הערך העצום של האדם [3]
4.
התורה שבידנו היא חלקית, אין היא מגלה את כל רצון ה' [4]
5.
בתקופות שונות התורה מתגלה באופנים שונים [5]
6.
שיטתו של רבי ישמעאל : "דברה תורה בלשון בני אדם" [6]
7.
אין להבין התורה באופן מילולי [7]
8. חיוניות יתרון
הנעשה על הנשמע [8]
9. המקרא מקדימה אותנו The Bible
is ahead of us [9]
10.
"אלוהים מבקש את האדם" זו תמציתה של התורה [10]
11.
מילים הן חשובות ביותר [11]
12.
השל ביקש שניגש אל התנ"ך מתוך עמדה של
פליאה [12]
13.
המקרא אינו אפוס על חיי גיבורים, כי אם
סיפורו של כל אדם באשר הוא אדם, בכל עת ובכל מקום. [13]
* טיוטה ראשונית לדיון
הערות ומראי מקומות ל "13 עיקרי השל " לתנ"ך
[1] "כשמדברים על אמונה צריכים להבדיל בין אמונה לעיקרי אמונה. רוב בני אדם אינם
מבדילים את ההבדל החשוב הזה. "
א.
י. השל בשיחה (הרביעית) עם פנחס פלאי ב"חמש שיחות עם אברהם יהושע השל" בעריכת פ פלאי, הוצאת אוניפרס, עמ' 70.
[2]The Bible is not a
book about God; it is a book about man.
A J Heschel, Who is Man ? Stanford U Press, p.119
[3] אך עליך להבין, שוב, ונחזור לבעיית המיוחדות. מה הוא המיוחד שנתן
לנו התנ"ך, אשר לא נמצאנו בשום מקום אחר ? הייתי
אומר, כי זוהי ההכרה המיוחדת בגדולת האדם, בפוטנציאליות העצומה של האדם כשותף
לאלוהים. רעיון זה , לדעתי, אינו בנמצא בשום מקום אחר.
א.י. השל,
הראיון לקרל שטרן, חמש שיחות, הוצאת מוסד א.י. השל, תרגום: ורדה לבני, עמ' 90
But you have to understand, again. to come back
to the problem of uniqueness. What has the Hebrew Bible given us in particular
that is not to be found anywhere else ? I would say the particular appreciation
of the greatness of man, of man's tremendous potentiality as a partner of God.
This idea to me , is not to be found anywhere else.
A.
J. Heschel, the Carl Stern Interview, in
MG&SA, FSG, p 398
[4] "אלוהים
נשגב לאין ערוך מבינת הנביאים, והחכמה האלוהית עמוקה מן החכמה המשוקעת בתורה
בצורתה הנוכחית.^
רבי חנינא בר יצחק אמר: ג' נובלות הן. נובלת מיתה שינה, נובלת
נבואה חלום, נובלת העולם הבא שבת. רבי אבין מוסיף עוד תרתין: נובלת אורה של מעלה
גלגל חמה, נובלת חכמה של מעלה תורה".*
א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס,
תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 207
בר"ר
יז , ה*
"' משה קיבל תורה' – אך לא את התורה כולה –
'מסיני'"
-
המהר"ל מפראג, דרך חיים, ורשה תקצ"ג ,
דף ח ע"ד ( אלוהים מבקש עמ' 207)
^God
is infinitely more sublime than what the prophets were able to comprehend, and
the heavenly wisdom is more profound than what the Torah contains in its
present form.
A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p 262
[5] "יש בספרות היהודית תאוריה המכילה אמת
אלגורית עמוקה, ועל פיה התורה, הנצחית ברוחה, לובשת צורות שונות בעידנים שונים.
התורה הייתה ידועה לאדם הראשון כאשר עוד היה בגן עדן, אם כי לא בצורתה הנוכחית.
מצוות העוסקות בעניינים כגון צדקה לעני ולגר, ליתום ולאלמנה היו חסרות משמעות בגן
עדן. באותו עידן הייתה התורה ידועה בצורתה הרוחנית. וכפי שהאדם לבש צורה גופנית
כאשר גורש מגן עדן, כך התורה לבשה צורה גופנית. לו נשאר האדם ב'כתנות האור' לאמור
בקיומו הרוחני, גם התורה הייתה נשארת בצורתה הרוחנית."
א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס,
תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 207 ( הערות השוליים בפסקה לעיל הושמטו(
"בצורתה הנוכחית התורה
עוסקת בסוגיות הנוגעות ליחסים החומריים בין אדם לחברו. בימות המשיח עתידה להתגלות
לנו מדרגה עליונה יותר של חכמת התורה. עכשיו יש לנו תורה, ובימות המשיח יהא לנו כתר
תורה. החכמה הפתוחה בפנינו בימינו, אם כן, הוא רק ראשיתו של תהליך ההתגלות."
א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס,
תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 208 ( הערת השוליים בפסקה לעיל הושמטה )
[6]
תורה מן השמיים באספקלריה של
הדורות וראו יישום הגישה הזאת ע"י
אסא כשר בפרק עשירי לספרו "יהדות ואלילות" "בגלוי, בסמוי,
בחצוי" עמ' 228 – 242
[7] הבנה הולמת של פסוק חייבת להתאים למשמעות שלה
התכוון בעל הפסוק. שאלתנו הראשונה היא אפוא לְמה התכוון הנביא בפסוק 'וידבר ה''?
כדי להבין את דברי הנביא המתארים את חוויותיו, עלינו לזכור כמה עקרונות הנוגעים
לטיבם: (1) למילים ולדברים משמעויות רבות; (2) לשונו של הנביא היא לשון המעטה; (3)
לשונו של הנביא היא לשון *הוד *והדר *ומסתורין; (4) יש להבחין בין מילים תיאוריות
[מתארות] לבין מילים אינדיקטיביות [מצביעות]; (5) יש להבין את דברי הנביאים
כמענה.
אין דרך טובה יותר לשגות בהבנת
ההתגלות מאשר להבין את הנאמר באופן מילולי, לדמות שאלוהים ניהל עם הנביאים
שיחות חוץ בטלפון. אך רובנו נכנעים לשיגיונות מעין אלה ושוכחים שאבי כל חטא בעניין
השאלות המוחלטות הוא חוסר המעוף הפרשני, שגורר קריאה שאינה חורגת מפשט הפסוק.
א.י.
השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 143- 144 המילים
לעיל בסוגריים מרובעים [הם שלי - ג'ף] ובנוסף שיניתי פה ושם בתרגום היכן
שמסומן כוכבית *וראו דברי אביבה גוטליב
זורנברג בנספח להלן.
Adequate understanding of a phrase depends upon its being
compatible with the meaning intended by the author of the phrase. Our question
then is: What did the prophet mean by the phrase, 'God spoke' ?To understand
the statements of the prophet about his experience we must keep in mind the
following principles about the nature of these statements: (1) things and words
have many meanings. (2) the prophet's statements are understatements. (3) the
language of the prophet is grandeur and mystery. (4) there is a distinction
between descriptive and indicative words. (5) the statements of the prophet
must be taken responsively.
The surest way of misunderstanding revelation is to take it
literally, to imagine that God spoke to the prophet on a long-distance
telephone. Yet most of us succumb to such fancy, forgetting that the cardinal
sin in thinking about ultimate issues is literal-mindedness.
A.J.Heschel,
God in Search of Man 178 -179
"כעדות להתגלות
המקרא עצמו הוא מדרש", אדם מבקש, עמ' 149
[8] אנו נעים במעגל. היינו מקבלים את
המקרא רק אילו הייתה לנו וודאות מלאה באשר
לנוכחותו של אלוהים במילותיו. ברם כדי לזהות את נוכחותו עלינו לדעת אותו. אך ידיעה
כזו ניתן ללמוד רק מן המקרא. השכל האנושי, המותנה על כורחו על ידי הפרספקטיבות שלו,
היחסים שלו והשאיפות שלו, אינו יכול לבשר לאנושות כולה את בשורת הנצח: 'זה א-לוהים
ואין אחר'. מכאן שעלינו לקבל את המקרא כדי לדעת את המקרא. עלינו לקבל את סמכותו הייחודית כדי לחוש את איכותו
הייחודית. זהו אפוא פרדוקס האמונה, שהוא פרדוקס הקיום.
א. י. השל, א-לוהים מבקש את האדם, מאגנס, ת' עזן מאיר- לוי, 200
We
are moving in a circle. We would accept the Bible only if we could be sure of
the presence of God in its words. Now, to identify His presence we must know
what He is, but such knowledge we can only derive from the Bible. No human
mind, conditioned as it is by its own perspectives, relations and aspirations,
is able on its own to proclaim for all men and all times: 'This is God and
nothing else.' Thus we must accept the Bible in order to know the Bible; we
must accept its unique authority in order to sense its unique quality. This, indeed, is the paradox of
faith, the paradox of existence.
A.
J. Heschel, God in Search
of Man, FSG, p 253
[9] חכמת המקרא, הוראתו
ועצתו אינן עומדות בסתירה להישגיה האחרונים של רוח האדם; אדרבה, הן מקדימות בהרבה
את גישתנו. רעיון שוויון האדם למשל היה למטבע השגור בכל פה. אך כמה רחוק רעיון זה
מלהיות תובנה שאין להתכחש לה או שכנוע פנימי עמוק שאין לעקרו. המקרא אינו מיושן;
הוא מקדים בדורות רבים את שאיפותנו.
א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי,
עמ' 192
The
wisdom, teaching and counsel of the Bible are not in conflict with the ultimate
attainments of the human mind, but, rather, well ahead of our attitudes. The
idea of the equality of man, for example, has become a commonplace in our
mouths, but how far is it from being an irresistible insight or an honest
ineradicable conviction ? The Bible is not behind the times; it is ages ahead
of our aspirations.
A.J.
Heschel, God in Search of Man, FSG, p 243
[11] "אולי החולשה הגדולה ביותר של הציביליזציה שלנו היא שאנו חיים
בתקופה שבה כולנו עסוקים בחיסול השפה, מילים, מילים הפכו להיות מאד זולים, הדבר
הזול ביותר היום הוא המילה."
א.י. השל, שיחת אוטאווה על משמעות השבת לאדם המודרני, ( חלק א' )
הדקה 8:00
"Maybe the
great weakness of our civilization today is that we live in a time when we are
all involved in liquidating language, words, words have become very cheap, the
cheapest thing is the word."
A. J. Heschel. the Ottawa talk on the meaning of the shabbat.
https://www.youtube.com/watch?v=JpIhkpsbTk4 8:00
[12] על פי חנוך בן פזי
בכנס השל זו הינה מטרתו של השל בספר "תורה מן השמיים באספקלריה של
הדורות"
[13] א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצ' מאגנס,
תרגום עזן מאיר-לוי, עמ' 189בשינויים שלי - ג'ף
נספח: זורנברג על דרכי יצירתה
מתוך
Can Torah Speak to
the Modern World? Dr Elliot Malament and Dr Avivah Zornberg in Conversation
Z: …to keep
ones' mind clear, free of preconceptions and in a way just to register. The
idea is that the unconscious registers, something deep down registers. And
if one can only have enough faith in
that. In my regard that's my religious life to some extent, having faith in
that deep acknowledgement that I 'm not
even aware of.
Q: Do
you think there is any kind of contradiction here between being totally open
and clear and the idea that you spend a lot of time reading all the
commentaries in the first place? In other words if you really want to be open
and clear, that should be shelved completely to the side. How do those two
strands work?
A: My
whole approach is NOT one of regarding the Biblical text as THE THING. I don't
think that the Biblical text is THE THING. I think EVERYTHING THAT I READ IS
THE THING including non Jewish sources in the end, that comes late in the
process. I don’t start with the non Jewish sources, that's association of a
kind but in the end the feeling is
what is waiting to emerge. The Biblical text starts it off but often it's
really the latter text that excites me. So I have to go through everything in
order to begin to trace these lines of connection.
Q:
What do you think of the way Jews read texts especially in Jewish education ?
Do you think that they're open to texts or do we spend too much time forming
children's minds and our minds in sort of this is the way to read this text?
A: I
can't generalize because they're all kinds of teachers and all kinds of
environments for learning. But one tendency that I have a reservation about is
the de-coding tendency. 'There's a problem in the text', 'What was Rashi's
question ?' Right it's Nechama Leibovitze's approach but of course she does it
very subtly. And it's been picked up sometimes in ways which are very brutal in
a way: 'What is the problem ?' and 'Here is the answer'. It seems to me that
texts are not a series of problems. Texts are - They offer one opportunities, directions in which to think.
And it's thinking that has to begin as a result of a text. And that's never
easy, never mechanical. Never a question of 'Here's how you do it.'
