כשמצב קשה, זה לא נכון להעצים את הקושי. 

זה מה שחשבתי אך לאחרונה מעיון בפוסטים השונים שמעטרים את הפיד של הפייסבוק.  אחת המסקנות האפשריות היא שצריך לעוף משם. מסקנה אחרת  יכולה להיות לנסות לפתח נוגדנים לנגטיביות הפושה. מסקנה נוספת אולי - להרבות אהבה ו/או הדגשת החיובי שבחיינו.

אין לי, לעת עתה, תשובות טובות לרוח הרעה הנושבת במקומותינו מלבד להתנגד לכך.

 איך בדיוק ?! - זאת שאלה. אני מניח שיש כמה דרכים ( רמזתי לאחדים מהן לעיל ) לרבות שילוב ביניהן. 

 בידוע הוא שספר במדבר הוא, כדברי הרב דר דניאל אפשטיין ספר מסע. פרשת מסעי מפרטת את התחנות שבדרך. הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל בדבריו על הפרשה בספרו "חיי עולם" אומר:

"פרשת מסעי פותחת בתיאור מפורט אודות דרכם של בני ישראל מאז היציאה ממצרים: 'ויסעו ויחנו...ויסעו ויחנו', עוד ועוד - ארבעים ושנים מסעות. מהי משמעותה של אריכות הדברים הזו, מה ראתה התורה לספר לנו כל זאת ?

דבר אחד שעולה מרוב המפרשים הוא ש'אלה מסעיהם למוצאיהם', איננו קו ישר שהולך במסלול ברור, ויש בכך נפקא-מינה לדורות: דרכו של אדם לעולם איננה חלקה וישרה, כשם שגם בדרכם של ישראל ברור שהיו כמה סיבובים בדרך; הם הולכים צפונה, ואחר כך פונים שוב מזרחה, ודרומה ומערבה - המסלול מעוות את דרכיו ואת הליכותיו, הדרך איננה ברורה והכיוון איננו ידוע...

.....

גם אדם פרטי בסופו של דבר עובר את המסעות האלה והולך בדרך הזאת.' אלה מסעיהם למוצאיהם' - של כל בני האדם, אלא שאנחנו לא יודעים איך קוראים לתחנות. 'ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה' - מתי אדם עובר מהתחנה הזו לתחנה הזו ? אלה שתי תחנות עם שמות שיותר קל לראות את משמעותם - מתי אני נמצא בהר שפר ומתי אני נמצא בתחנה של חרדה ? מתי אני נמצא בתחנה של מטה ומתי אני נמצא בתחנה של מעלה? מתי אני נמצא על הר ומתי לא ? זהו 'נעו במעגלותיה לא תדע'."

הרב עדין אבן ישראל , "חיי עולם, שיחות על פרשת השבוע", הוצאת קורן ירושלים, ספרי מגיד, עמ' 377, 379

חודש טוב ושבת שלום

            ג'ף

אלו דברים לשבת פרשת מטות תשפ"ב

 כותב  הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל על פרשת השבוע בספרו "חיי עולם" :

"פרשת נדרים אומרת משהו  על הכוח של האדם ליצור, וגם לבטל את היצירה. בכוחו של האדם ליצור מהות אחרת של דברים, וביכולתו גם לעקור ולבטל אותה. היו כאלה שטענו שלכוח להקדיש ולנדור, יש קשר לקדושת ישראל העצמית, שנובעת מ'והייתם לי קדשים' (ויקרא כ,כו). אך בעצם, העניין של נדרים והקדשות איננו מיוחד לישראל, ונובע מבריאתו של האדם בצלם א-לוהים - שהרי גם גויים שייכים בכך (נזיר סב,א). האדם יכול להחיל קדושה על דברים מפני שלו בעצמו יש שייכות לקדושה. מכוח זה הוא יכול לעשות מה שלכאורה רק הקב"ה יכול לעשות.

כשהתורה אומרת ש'ככל היוצא מפיו יעשה', היא אומרת משהו גדול מאוד על מהותו של האדם. מעין מה שאומרים בגמרא (סנהדרין סה,ב), שאם הצדיקים היו רוצים , היו בוראים עולם. מסתבר שאפילו מי שאיננו צדיק, ושאינו יכול לברוא עולם, יכול לברוא מציאות במאמרו. יש בנו משהו, שיכול לקשור מהויות מתוך המציאות וליצור מהן מציאות אחרת. כשאני מוציא מנושא הנדרים את הפן ההלכתי, הרי שהוא עומד על שאלה מאוד בסיסית - מהו האדם ? בפרשת נדרים מדובר על האדם כבעל כוח לבנות ולהרוס. האדם יכול, בכוח הדיבור בלבד - לבנות עולם ולהחריב עולם, לבנות מציאות ולהרוס מציאות."

שבת שלום

    ג'ף

הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 373 - 374

בעקבות דברי רה"מ....

 האמנם צדק ראש הממשלה לפיד כשאמר בנאום פומבי, בעקבות דברי אברהם יהושע השל, שאנחנו בארץ כל יום רגלינו מתפללות ?

נדמה לי שלשאלה דלעיל יש שלוש תשובות:

א. כן

ב. לא 

ג. זה תלוי

כן - מכיוון שבמובן מסויים העשייה של כולנו כאן מוכוונת במודע או שלא במודע , בכוונה או בלי כוונה - ליצירה של חברה איכותית. גם אם אני איש עסקים - שהדבר היחיד שמעניין אותי זה - הרווחים של החברה שלי והחופשה הקרובה בזנזיבר, ככל שאני גר כאן, מדבר עברית עושה עסקים ו"מרמה את מס הכנסה" בעברית בארץ ומנסה באנגלית כזו או אחרת למקסם גם רווחים בחו"ל - אני עוסק בעקיפין בבניית החברה הישראלית המתחדשת.

לא - כיוון שהשל היה אדם דתי. מאד. כשהשל אמר, בעקבות צעידה משותפת לצד רבים וטובים אחרים לצד מרטין לות'ר קינג בצעדה למען שיוויון זכויות לשחורים בדרום ארה"ב באמצע שנות הששים של המאה הקודמת - השל התכוון לזה. השל התפלל כל יום, ולא כמצוות אנשים מלומדה. השל קיים שיג ושיח אברהמי עם הקב"ה. השל היה ירא שמיים. כשהשל אמר רגליי התפללו, לא היה זו אמירה בעלמא. הוא חש במובן הכי מאד שתוכלו לדמיין - כי בצעדה ההיא הוא עובד את ה' במלוא מובן המילה.

זה תלוי - כיוון שנדמה לי שיש לפרש את דברי לפיד לא כתיאור מצב אלא כייחול לעצמנו. כאמירה שנועדה לא רק לטעת בנו השראה, אלא אמירה שאמורה לאתגר אותנו, לשאוף גבוה יותר, לדרוש יותר מעצמנו. ואם כך נראה הדברים - השאלה באם אמנם בעשייה היום יומית של כל אחד אחד ואחת מאתנו - רגלינו מתפללות - הדבר הזה תלוי בנו.

שבת שלום

     ג'ף

אלו דברים לשבת פרשת פנחס תשפ"ב

באחד הלילות השבוע, נדדה שנתי וחיפשתי ספרים.

בראש ובראשונה חיפשתי את הספר "לילה" של אלי ויזל.

לא בכדי נדדה שנתי. 

הייתי צריך להכין את אלו דברים. השבת קוראים בבתי הכנסת את פרשת פנחס. כדרכי עיינתי בדברי הרב עדין ובדברי לייבוביץ על הפרשה. משום מה העדפתי לא להביא מדבריהם הפעם.

המשכתי לחפש ...

מצאתי דברים שדיברו אלי. אבל את הספרים של ויזל שחיפשתי לא מצאתי.

כדרכם של חיפושים, בדרך אתה מוצא לא מעט דברים שלא חיפשת.

וכך הגעתי ל"חופה במדבר" של אבא קובנר.

אחת הירושות מאבי ז"ל הוא עותק מתורגם לאנגלית של "חופה במדבר". 

עותק של הספר בעברית הגיע אלי  - אין לי מושג כיצד ומנין. על כל פנים, הספר בעברית "נפתח לי" בעמ' 159, בשיר "נח". תחילה חשבתי שאולי מדובר ב"נוח" אך ההקשר הבהיר לי שמדובר באותיות נ-ח קרי 58. כאחראי על "קו 58 הספרותי", לא יכולתי להתעלם מהסימן הזה. אבל היו אלה השורות הראשונות של השיר ש"תפסו" אותי:

"כבוד השופט ! משפטנו נמשך ורוחי מתקצר, 

מן הדין להודות, הסתבכת בענין דומשמעי

מצער, פלילי, כמעט

כמו הדקדוק העברי כמו

אותיות הגרון והכלל

כשהגרון מלא דברים קשים

יוצאים מן הכלל."*

מדובר בקטע מתוך השיר הראשון בשער התשיעי בספר: "במיצר המתלה / משא איש מוכה שמש".

אם אחפש קשר בין הדברים לבין פרשת השבוע אני מניח שאמצא.

קשר אחד שכזה, אכן מצאתי. בדברי ההקדמה של המתרגמת שירלי קאופמן למהדורה באנגלית של הספר היא  כותבת            ( בתרגום של הח"מ) :

"המאבק לשרוד הוא נצחי ואל־זמני. קובנר יודע זאת בכל חיבור מכתביו. עבר, הווה, עתיד מתנגשים בכל רגע של תודעה. אנו הורגים על מנת שלא ניהרג. אנו מתים על מנת שאחרים לא ימותו."^

שבת שלום

    ג'ף

*אבא קובנר, חופה במדבר , ספרית פועלים בע"מ, עמ'  159

^A Canopy in the Desert, University of Pittsburgh Press,p xxii

הודעות בחירות מטעם קו 58 ( מסמך בעבודה ו/או מעין מחסן )

מס' 8 070722

"בארץ כ"כ קטנה וצפופה, הסיכוי היחיד שנשרוד הוא שכולנו פשוט נצמח לגובה " הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ  ( פוסט של יואל שפיץ)

מס' 7 070722 ( ערב) 

"הפעם - בוחרים במוסיקה " בצרוף צילום של קונסרט הפתוח של כביתר בנאי בירוחם

מס' 6 070722 ( בוקר ) 

"למרות הדעות הרווחות - התכסחות בין 'שמאל' ל'ימין' ובין 'ימין ' ל'שמאל' אינה הדרך."

מס' 5 050722

שנאה מנצחת את עצמה

מס' 4 030722

"לכוון נמוך ? כמה שיותר נמוך ?"

מס' 3 030722

“The human brain is a complex organ with the wonderful power of enabling man to find reasons for continuing to believe whatever it is that he wants to believe.”

― Voltaire

פוסט של

pHILOSOPHY pOETRY AND aRT

מס' 2 030722

דמוניזציה = השטחה 

מס' 1 300622

למרות מה שיפמפמו לנו בחירות אינן מלחמה