אלו דברים לשבת פרשת פנחס תשפ"ב

באחד הלילות השבוע, נדדה שנתי וחיפשתי ספרים.

בראש ובראשונה חיפשתי את הספר "לילה" של אלי ויזל.

לא בכדי נדדה שנתי. 

הייתי צריך להכין את אלו דברים. השבת קוראים בבתי הכנסת את פרשת פנחס. כדרכי עיינתי בדברי הרב עדין ובדברי לייבוביץ על הפרשה. משום מה העדפתי לא להביא מדבריהם הפעם.

המשכתי לחפש ...

מצאתי דברים שדיברו אלי. אבל את הספרים של ויזל שחיפשתי לא מצאתי.

כדרכם של חיפושים, בדרך אתה מוצא לא מעט דברים שלא חיפשת.

וכך הגעתי ל"חופה במדבר" של אבא קובנר.

אחת הירושות מאבי ז"ל הוא עותק מתורגם לאנגלית של "חופה במדבר". 

עותק של הספר בעברית הגיע אלי  - אין לי מושג כיצד ומנין. על כל פנים, הספר בעברית "נפתח לי" בעמ' 159, בשיר "נח". תחילה חשבתי שאולי מדובר ב"נוח" אך ההקשר הבהיר לי שמדובר באותיות נ-ח קרי 58. כאחראי על "קו 58 הספרותי", לא יכולתי להתעלם מהסימן הזה. אבל היו אלה השורות הראשונות של השיר ש"תפסו" אותי:

"כבוד השופט ! משפטנו נמשך ורוחי מתקצר, 

מן הדין להודות, הסתבכת בענין דומשמעי

מצער, פלילי, כמעט

כמו הדקדוק העברי כמו

אותיות הגרון והכלל

כשהגרון מלא דברים קשים

יוצאים מן הכלל."*

מדובר בקטע מתוך השיר הראשון בשער התשיעי בספר: "במיצר המתלה / משא איש מוכה שמש".

אם אחפש קשר בין הדברים לבין פרשת השבוע אני מניח שאמצא.

קשר אחד שכזה, אכן מצאתי. בדברי ההקדמה של המתרגמת שירלי קאופמן למהדורה באנגלית של הספר היא  כותבת            ( בתרגום של הח"מ) :

"המאבק לשרוד הוא נצחי ואל־זמני. קובנר יודע זאת בכל חיבור מכתביו. עבר, הווה, עתיד מתנגשים בכל רגע של תודעה. אנו הורגים על מנת שלא ניהרג. אנו מתים על מנת שאחרים לא ימותו."^

שבת שלום

    ג'ף

*אבא קובנר, חופה במדבר , ספרית פועלים בע"מ, עמ'  159

^A Canopy in the Desert, University of Pittsburgh Press,p xxii