האמנם צדק ראש הממשלה לפיד כשאמר בנאום פומבי, בעקבות דברי אברהם יהושע השל, שאנחנו בארץ כל יום רגלינו מתפללות ?
נדמה לי שלשאלה דלעיל יש שלוש תשובות:
א. כן
ב. לא
ג. זה תלוי
כן - מכיוון שבמובן מסויים העשייה של כולנו כאן מוכוונת במודע או שלא במודע , בכוונה או בלי כוונה - ליצירה של חברה איכותית. גם אם אני איש עסקים - שהדבר היחיד שמעניין אותי זה - הרווחים של החברה שלי והחופשה הקרובה בזנזיבר, ככל שאני גר כאן, מדבר עברית עושה עסקים ו"מרמה את מס הכנסה" בעברית בארץ ומנסה באנגלית כזו או אחרת למקסם גם רווחים בחו"ל - אני עוסק בעקיפין בבניית החברה הישראלית המתחדשת.
לא - כיוון שהשל היה אדם דתי. מאד. כשהשל אמר, בעקבות צעידה משותפת לצד רבים וטובים אחרים לצד מרטין לות'ר קינג בצעדה למען שיוויון זכויות לשחורים בדרום ארה"ב באמצע שנות הששים של המאה הקודמת - השל התכוון לזה. השל התפלל כל יום, ולא כמצוות אנשים מלומדה. השל קיים שיג ושיח אברהמי עם הקב"ה. השל היה ירא שמיים. כשהשל אמר רגליי התפללו, לא היה זו אמירה בעלמא. הוא חש במובן הכי מאד שתוכלו לדמיין - כי בצעדה ההיא הוא עובד את ה' במלוא מובן המילה.
זה תלוי - כיוון שנדמה לי שיש לפרש את דברי לפיד לא כתיאור מצב אלא כייחול לעצמנו. כאמירה שנועדה לא רק לטעת בנו השראה, אלא אמירה שאמורה לאתגר אותנו, לשאוף גבוה יותר, לדרוש יותר מעצמנו. ואם כך נראה הדברים - השאלה באם אמנם בעשייה היום יומית של כל אחד אחד ואחת מאתנו - רגלינו מתפללות - הדבר הזה תלוי בנו.
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה