עוד לפני המלחמה, בימי המולת המחלוקת סביב "הרפורמה", עלה על דעתי שיש במאמר של אברהם יהושע השל, "נשאת ונתת ?" כדי להורות לנו דרך, כיוון כיצד ניתן אולי לצאת מתוך הבוקה ומבוקה ומבולקה.
בתוך המולת המלחמה, עודני מחזיק באותה דעה אף ביתר שאת בכפוף לסייג ששעת מלחמה אינה עת ללבטים ובירורים. עת מלחמה היא עת נחישות והכרעה.
עם זאת, אין פירושם של נחישות והכרעה פשטנות וטמטום. כאן צריך לזכור ( למי שמכירה ) וללמוד ( למי שלא מכירה ) את "עקרון הקוטביות של השל". אין כאן המקום והזמן להיכנס לכך. המעוניינים מופנים לעיין בפרק 33 לספרו "אלוהים מבקש את האדם".
בעת מלחמה כולנו צריכים להיות מגויסים למאמץ המלחמתי. עם זאת, כבכל מאמץ קבוצתי, ניהולו כרוך בחלוקת תפקידים. יש מי שתפקידו להסתער, ויש מי שתפקידו לפקד על ההסתערות, ויש מי שתפקידו להחליט לשלוח את הכוח לאן שבפועל מתחרשת ההיתקלות ועוד כהנה וכהנה, והדברים ידועים. הקיצר גם בימי מלחמה חובה שלפחות חלק מהאנשים "בכוח" יחשבו על מה יהיה "ביום שאחרי".
במסגרת הכנת הקרקע ל"אחרי המלחמה" ארצה להביא כאן ובטורים הבאים מובאות מ"נשאת ונתת?". הנה הראשונה שבהן*:
"ישראל באמונתו יחיה, וזו אין פירושה אמונת אנשים מלומדה. עשה תורתך קבע <אבות א טו>, אל תעש אמונתך קבע.
כלום אמת הדבר שאנו שומרים על הנוסח ? אנו שומרים על הקליפות, אבל לא את התוך; שומרים את השגרה, אבל לא את הרט, את הטעם, את 'החוש'.
המאמין מתגושש, מתלבט ונאבק, אבל אינו שם מסווה על המציאות. מכאן שכל עבודתו לחפש את חותמו של הבורא, את הגושפנקא של הקדושה, של הפועל בנפעל. המאמין מחפש לו דרך שבה מוליכין אותו. בלי זיקה לאלוהים חיינו כמים המוגרים במורד, כגל מים שנעקר מן הים ונשפך על פני האדמה.
המאמין לא יברא לו אל בצלמו של האדם, וגם לא יגדיר אותו במושגיו של האדם. האדם מחפש לו מקום בתוך רצון עליון. הקדוש ברוך הוא מקומו של אדם, ואין אדם מוצא את מקומו אלא בו. נע ונד אדם בארץ, ואין לו מנוחה עד שמוצא את מקומו. אמונה חיפוש היא, הכשרת הנפש לצימאון. 'צָמְאָה נַפְשִׁי, לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה, פְּנֵי אֱלֹהִים' [ תהילים מב,ג ]
נאבק האדם באלוהים בשני יצריו. פעמים עילאה גבר, פעמים תתאה גבר, כל דאלים גבר.<בתרגום: פעמים עליון גובר, פעמים תחתון גובר, כל החזק- גובר. מקור הביטוי הראשון בהלכות כשרות: אם, למשל, אוכל אסור קר נפל לתוך אוכל מותר חם - האם נאסר ? העם העליון (שנפל) גובר על התחתון (שבקערה) ? מקור הביטוי 'כל דאלים גבר' הוא במצבי ספק ממוניים - במקרים מיוחדים בית הדין אינו יכול להכריע ועל כן ' כל החזק- גובר'.>
אין המרה שיהא אדם עורך סך הכול ובא לידי מסקנה, דורש ומסכים לשמועה.
האמונה תחילתה געגועים וסופה דבקות. " ( וראו אלו דברים לחג סוכות תשפ"ד )
א.י. השל, "נשאת ונתת באמונה?" בקובץ "אלוהים מאמין באדם", בעריכת דרור בונדי, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר, עמ'91 - 92 .
שבת שלום
ג'ף
* השניה אם "סופרים" את המובאה שהובאה באלו דברים לסוכות השנה שמתחילה ב"האמונה תחילתה געגועים"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה