"סילוקה של המטאפיזיקה מהדת בהגותו של ליבוביץ בא לידי ביטוי בשני מישורים: הראשון, שלילת התיאולוגיה, והשני, שלילת קיומן של 'עובדות דתיות'. אחד התחומים הקלאסיים בהגות הדתית הכללית והיהודית הוא התיאולוגיה, היינו עיוסק מפורט ומדוקדק באל ובתאריו....ואולם כל היגד ביחס לאל מתחייב...להנחות שלפי ליבוביץהן חסרות מובן מבחינה הכרתית ולפיכך בלתי קבילות מבחינה דתית.
ליבוביץ, כויגנשטיין לפניו, היטיב להביןשהשימוש במילה 'אל' אינו מחייב הבנה מלאה של מה שהיא מייצגת.
באופן דומה מסלק ליבוביץ מהדת את התחום של 'עובדות גתיות', כגון בריאה, התגלות במעמד הר סיני, השגחה, וכיוצא בזה. העובדות נקבעות אך ורק על ידי מה שהתחולל במציאות ומה שניתן לאימות בכלי הכרתנו הסטנדרטיים, וכל אחת מהעובדות הנזכרות אינה פתוחה להכרה ואימות של הכרתנו.
העקרון המנחה פרשנותו זאת הוא זה:
אירועים היסטוריים...הם מצד עצמם אינדיפרינטיים מבחינת ההערכה הדתית. אין מאורע בהיסטוריה מקבל משמעות דתיתת אלא אם הוא מבטא תודעה דתית. ז.א: אם הוא תוצאה של התודעה הדתית - דעת ה' ועבודת ה' - של הנוטלים חלק במאורע זה. ( יהדות עמ' 92 )
ההתגלות בהר סיני אינה מציינת עוד אירוע שהתרחש בעבר, אלא היא אחד המודות שעיצבה הדת היהודית עצמה. ..משמעותו של מעמד הר סיני הוא הכרת הצו שנצטוינו. מושג 'ההתגלות' בשפה הדתית אינו מציין עובדה בכולם ואף לא נורמה כלשהי בתוך המערכת, הוא מציין שיפוט בדבר מעמדה של המערכת כולה...
לפי התפיסה המסוריתית ההתחייבות לשמירת התורה והמצוות נכזרה מהעובדה ההיסטורית של מעמד הר סיני שהתרחש זמן ובמקום מסוימים
עובדות הן קונטינגנטיות מבחינת הסטטוס הלוגי שלהלן. כל מה שאנו מניחים שהוא בגדר עובדה, עשוי להתברר כבדיה וכתדמית. התוקף של עובדה בתור עובדה, אינו יותר מאשר תוקף אפשרי, שבעיקרון עשוי להיות מופרך. לעומת זאת, הדיספוזיציה של המאמין שונה לחלוטין. המאמין מאמץ אץ אמונתו ללא תנאי, אין הוא מוכן להניח כלל ועיקר את האפשרות שאמונתו תופרך. לפיכך לא ייתכן שמהחויבות הדתית תתבסס על עובדה כלשהי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה