אלו דברים לשבת חזון - פרשת דברים תשפ"ה

היום 665 ימים  למלחמה

 "...ייחודו של עם ישראל איננו במאורעות ההיסטוריים. ההיסטוריה האנושית כולה - תולדות עם ישראל ותולדות כל יתר אומות-העולם - או שהיא בבחינת עולם כמנהגו נוהג, או שהיא כולה עניין של הנחייה אלוהית. ואם יש ייחוד לעם ישראל, הוא איננו בכיבוש הארץ ולא בהתנחלות בה ולא בהורשת עמים אחרים מפניו, אלא במה שמוטל עליו לעשות בארץ הזאת: בחיובים שמוטלים עליו ושאינם מוטלים על עמים אחרים, אשר גם מפניהם  הורישה ההשגחה העליונה עמים והנחילה להם את ארצם. לכן יש משמעות עמוקה לכך שהדברים [שבהפטרה ] נקראים בשבת חזון, לפני תשעה באב."

י. ליבוביץ, הערות לפרשיות השבוע, הוצאת אקדמון,  על פרשת דברים עמ' 112.

לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת ינון גנון בן אילנית אבוטבול גנון, יהודה אהרן  בן מרים אסתר, נועם צבי אליעזר בן אפרת, וכל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים לחיק משפחותיהם.

שבת שלום

    ג'ף

אלו דברים לשבת ראש חודש מנחם אב פרשת מטות מסעי תשפ"ה

היום 658 ימים  למלחמה

הרב אברהם יהושע השל על חשיבותה של  ההבחנה בין טוב לרע

 "כושר ההבחנה היא פעולה ראשונית של האינטליגנצייה. אנו מבחינים בין שחור ללבן, בין יפה למכוער, בין נעים ללא נעים, בין רווח להפסד, בין טוב לרע, אמיתי לכוזב. גורל האנושות תלוי  בהכרתנו בכך שההבחנה בין טוב לרע, בין אמיתי לכוזב, עליונה על כל שאר ההבחנות. כל עוד נעדרת הכרה זו, נעדיף את הנעים בברית  עם הרע על פני הלא נעים בברית עם הטוב. הנחלת הבכורה של הבחנה זו לאנושות  - זהו לבו של המסר המקראי."

א.י. השל, אלוהים מבקש את האדם, הוצאת מאגנס, תרגום עזן מאיר-לוי, עמ 294

במקור:

"The power to make distinctions is a primary operation of intelligence. We distinguish between white and black, beautiful and ugly, pleasant and unpleasant, gain and loss, good and evil, right and wrong. The fate of mankind depends upon the realization that the distinction  between good and evil, right and wrong, is superior to all other distinctions. As long as such realization is lacking, pleasantness in alliance with evil will be preferred to unpleasntness in alliance with good. To teach humanity the primacy of that distinction is of the essence of the Biblical message."

A.J. Heschel, God in Search of Man, FSG, p. 372

 לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת ינון גנון בן אילנית אבוטבול גנון, יהודה אהרן  בן מרים אסתר, נועם צבי אליעזר בן אפרת, וכל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים לחיק משפחותיהם

חודש טוב ושבת שלום

ג'ף

אלו דברים לשבת ראש חודש אב פרשת מטות - מסעי תשפ"ה

 

היום 658 ימים  למלחמה

"Without needing to be theoretically instructed, consciousness quickly realizes that it is the site of variously contending discourses."

Seamus Heaney, Crediting Poetry, The Nobel  Prize Lecture (1995)

ללא צורך בהוראה בעניינים תאורטיים, מגלה התודעה  מהר מאד שהיא אתר לשיחות  מגוונות ומתנגשות.

- שיימוס היני, בנאומו לקבלת פרס נובל בספרות לשנת 1995 

המלחמה נמשכת ובמקום לחזק את אחדות השורות יש מי שמתעקשים להמשיך לפורר אותה.

(עם זאת, אחדות אינה ערך כשלעצמו, אחדות היא כלי. אל לנו להיות מאוחדים בהתעלמות מרעב בעזה, בראש ובראשונה ברעב ובעינויים שעוברים החטופים )

"אם אין לך משהו חיובי לומר פשוט תשתוק", מרגלא בפומיה של אדם קרוב אלי.

 שאלתי את הצ'אט לגבי קטע מסוים, הקטע להלן בספרו של יואל הופמן גוטפרשה.

 אחר מאמץ שווא להסבירו ונזיפה ממני, הודה הצ'אט  שגם הוא לא מבין את הקטע. ואז כתב :

"אם אתה חש אי הבנה – זו אולי בדיוק חוויית הקריאה ש"הופמן" (או "גוטפרשה") מכוון אליה."

הנה קטע הדברים מפסקה 246 ב"גוטפרשה":

"246

כמו יְהוֹשוּעַ שבתנ"ך הוא כובש שטחים.

אם הכלב כְּדַרְלָעוֹמֶר מתקרב הוא מגרש

אותו וכובש את הַמַרְצֶפֶת.

זו השקפת העולם של יְהוֹשוּעַ זַכָּאִים: אָלֶף,

יש אלוהים. בֵּית. הוא עוזר לעם ישראל.

this incredible figure moves against the

skyline in total disarray if he calms 

down he will calm up he does not know

the smells of salty air and 

springflowers "*

"אלוהים יודע" מה היתה כוונתו של הופמן בהעמדת הטקסט שבעברית  שברישא מול הטקסט שבאנגלית שבסיפא. הסיפא הוא כמעט בלתי קוהרנטי לחלוטין, הוא חסר פיסוק, יש בו משחק מילים  calm down  - להרגע  - calm up - זה המשחק.  למיטב ידיעתי calm up הוא בגדר נונסנס צרוף ( על אף  או בכפוף להצעתי להלן לפירוש ) . לא בכדי הדברים הם כפי שהם ולא בכדי לא הציע הופמן תרגום לדברים ( קטעים בשפות אחרות מלבד עברית, מופיעים אי פה אי שם ביצירותיו, חלק עם תרגום חלק בלי ) . 

תרגום שלי:

הדמות היוצאת דופן הזאת נעה על רקע

קו האופק בבעלאגן טוטלי אם הוא נרגע

הוא ישתוק אין הוא יודע 

את ריחות האויר המלוח ו

פרחי אביב 

לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת ינון גנון בן אילנית אבוטבול גנון, יהודה אהרן  בן מרים אסתר, נועם צבי אליעזר בן אפרת, וכל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים לחיק משפחותיהם

חודש טוב ושבת שלום

* יואל הופמן , גוּטַפֶּרְשָה , כתר הוצאה לאור בע"מ, פסקה 246

אלו דברים למוצ"ש פרשת פנחס תשפ"ה

 כותב ריי מונק בתחילת פרק שנקרא "האמת שלא ניתנת להדפסה" The Unprintable Truth בביוגרפיה שכתב על ויטגנשטיין שנקראת :Ludwig Wittgenstein The Duty of Genius את הדברים הבאים:

"Like many war veterans before and since, Wittgenstein found it almost insuperably difficult to adjust to peace-time conditions. He had been a soldier for five years, and the experience had left an indelible stamp upon his personality. He continued to wear his uniform for many years after the war, as though it had become a part of his identity, an essential part, without which he would be lost. It was also perhaps a symbol of his feeling  - which persisted for the rest of his life - that he belonged to a past age. For it was the uniform of a force that no longer existed. Austria-Hungary was no more, and the country he returned to  in the summer of 1919 was itself undergoing a painful process of adjustment. Vienna, once the imperial centre of a dynasty controlling the lives of fifty million subjects of mixed race, was now the capital of a small, impoverished and insignificant Alpine republic of little more than six million, mostly German inhabitants."

Ray Monk, Ludwig Wittgenstein The Duty of Genius, Vintage Books, p. 169

אלו דברים לשבת פרשת פנחס תשפ"ה

 "קנאותו של אדם בשר-ודם לה' אלהי צבאות שבגללה הוא נדחף לעשות מעשים חמורים ביותר, הוא עניין בעייתי מבחינה מוסרית ודתית כאחת. מי רשאי להיות קנאי לה' ? מי רשאי לקחת לעצמו את הזכות לפעול על פי קנאות זו ? מדרש אגדה מציג שאלה זו בצורה נוקבת בהקשר למעשהו של אליהו הנביא.

אליהו הורג את נביאי הבעל וצריך להימלט מפני חמתה של איזבל. הוא בורח למדבר וזוכה להתגלות ה', שמתגלה לו לא באש ולא ברעש, אלא דווקא בקול דממה דקה, ושואל אותו: אליהו מה מעשיך כאן ? ואליהו עונה: ברחתי מפני ישראל, 'כי-עזבו בריתך בני ישראל, את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב', ואני הייתי צריך למלט נפשי. בזה הוא מתכוון להצדיק את המעשה שעשה:' קנא קנאתי לה' אלהי צבאות'.
ואליהו מקבל תשובה מאת ה' על כל פרט מן הדברים שאמר. על 'עזבו בריתך בני ישראל' אומר לו הקדוש-ברוך-הוא: בריתו של מי עזבו ? את בריתך או את בריתי ? הרי זו לא ברית שלך, ומי נתן לך את הזכות לקנא להפרת בריתי ? ועל 'את מזבחתיך הרסו' אומר לו הקדוש-ברוך-הוא : האם את מזבחותיך הרסו או את מזבחותי ? זאת אומרת: הנח לי לקנא לכבודי שחולל, ואל תקח לעצמך את הסמכות לקנא לי. והדברים נמשכים במענה כמעט ברוטלי מאת ה': כשאליהו אומר 'את נביאיך הרגו בחרב', עונה לו הקדוש-ברוך-הוא: הרי אתה חי, אתה נביא ואתה חי - משמע שלא הרגו את כל נביאי ה'.
ואליהו נפסל מלהמשיך להיות נביא לישראל. ה' אומר לו: אין ישראל יכולים לעמוד בקנאתך. אתה קנאת בשִטים (הכוונה כמובן לפינחס שלפי התפיסה האגדית הוא אליהו), ועכשיו קנאת בהר הכרמל. שפכת דמים שם ושפכת דמים פה מתוך קנאה לה' צבאות, שהיא דבר נשגב, אבל אין ישראל יכולים לעמוד בקנאות כזאת. לכן תלך ותמצא ותמנה אדם אחר, שיהיה נביא לישראל במקומך והוא אלישע.
יש לזה משמעות לדורות. בכל עת ובכל שעה - בכל הדורות, אבל בעיקר בימינו - עומדים בני אדם שדוגלים ודוברים בשם האמונה בה' צבאות ולוקחים  לעצמם את הסמכות להיות קנאים לשמו. ונשאלת השאלה : האם אישיותם היא כזאת, ותכונותיהם ורמתם האנושית והמוסרית הן כאלה, שהם היו ראויים להיות אנשי ברית שלום - אלא שקנאת ה' עשתה אותם למבצעי מעשים חמורים ? מי שיש בו התכונה הזאת, להיות לפי מהותו וטבעו איש שלום, שכוונתו להשכין שלום בעולם - רק הוא רשאי, במקרים קיצוניים, לקנא קנאת ה'. ואם הוא איננו אדם שראוי להיות בעל ברית שלום ומלאך השלום, אין לו זכות לקנא קנאת ה'. אם הוא מקנא קנאת ה' צבאות מבלי להיות ראוי לדבר הזה, הוא נעשה רוצח."

ישעיהו ליבוביץ, "הערות לפרשיות השבוע" על פרשת פינחס, הוצאת אקדמון, עמ' 107-106

שבת שלום

     ג'ף

אלו דברים לשבת פרשת בלק תשפ"ה

 

היום 645 ימים  למלחמה

"מה שלא תאמר תאמר לא כלום"

 - שיימוס היני

"Whatever you say say nothing"

- Seamus Heaney

בין השאר, כותב הרב עדין אבן ישראל שטייזנלץ  זצ"ל בספרו "חיי עולם" על הפרשה :

"מה שאומרים חז"ל על ההבדל בין תלמידיו של בלעם לתלמידיו של אברהם אבינו, קשור לא  למעשה האתון ולא לדברים אחרים, אלא בעיקר לתחום אחד בלבד. אם מצרפים את דבריהם לדבר אחד - הרי שאצל בלעם מודגשת[את תפיסת ה'אני': 'עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה'. אצל אברהם, לעומת זאת, הנקודה היא הדיוק הפורה: 'עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה', בבחינת : 'ואנכי עפר ואפר' ( בראשית יח, כז)."

ואידך זיל גמור

 לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת ינון גנון בן אילנית אבוטבול גנון, יהודה אהרן  בן מרים אסתר, נועם צבי אליעזר בן אפרת, וכל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים לחיק משפחותיהם

שבת שלום

    ג'ף

הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, חיי עולם, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 351

אלו דברים לשבת פרשת חוקת תשפ"ה

 

היום 636 ימים  למלחמה

אני מבקש לעיין כאן, יחד אתכם, בשיר אחד של שיימוס היני.

היני ( 1939 - 2013 ) היה משורר אירי שזכה בפרס נובל לספרות בשנת 1995

כותרת השיר היא from Whatever You Say Say Nothing

 לצערי, לא נוכל  לעיין בשיר כולו בפעם אחת. השיר מחולק לארבעה חלקים. החלק השני חסר מן הספר ( הסיבה לכך שווה דיון ) אביא להלן את החלק הראשון ובהמשך את החלק השלישי ולאחריו החלק הרביעי. אחר כל אחד מששת הבתים בחלק הראשון יבוא תרגום.

למבט מקדים על השיר כולו ראו בקישור:

https://allpoetry.com/poem/11014161-from-Whatever-You-Say-Say-Nothing-by-Seamus-Heaney

השיר נפתח בדיווח ישיר, בגוף ראשון,  של המשורר:

I'm writing this just after an encounter

With an English journalist in search of 'views

On the Irish thing'.  I'm back in winter

Quarters where bad news is no longer news,

אני כותב את זה בדיוק אחרי מפגש

עם עיתונאי אנגלי שמחפש אחר 'דעות

על הענין האירי'. אני שוב במגורי

החורף, בהם חדשות רעות כבר אינן חדשות כלל

Where media men and stringers sniff and point,

Where zoom lenses, recorders and coiled leads

Litter the hotels.  The times are out of joint

But I incline as much to rosary beads

היכן שאנשי תקשורת ופרשנים מרחרחים ומצביעים,

היכן שעדשות זום, מכשירי הקלטה וכבלים חשמליים מלופפים

מלכלכים את  בבתי מלון. העתים משובשות

אך דעתי נוטה באותה מידה לחרוזי מחרוזת תפילה

As to the jottings and analyses

of politicians and newspapermen

Who've scribbled down the long campaign from gas

And protest to gelignite and sten,

בהקשר לרישומים וניתוחים 

של פוליטיקאים ועיתונאים

שקשקשו בקמפיין הארוך מגז

ומחאה עד לחומר נפץ ולַתת מקלע

Who proved upon their pulses 'escalate',

'Backlash' and 'crackdown', 'the provisional wing',

'Polarization' and 'long-standing hate'.

Yet I live here, I live here too, I sing,

שהוכיחו בפעימות ליבם 'הסלמה',

'תגובת־נגד' ו'עוצר', 'פלג המורדים',

'קיטוב' ו'שנאה מקדמת דנא'.

אבל אני חי כאן, גם אני חי כאן, שר אני.

Expertly civil tongued with civil neighbors

On the high wires of first wireless reports,

Sucking the fake taste, the stony flavours

Of those sanctioned, old, elaborate retorts:

חלקלקות לשון מיומנת מול שכנים מהוגנים

במתח הגבוה של דיווחים אלחוטיים ראשונים

מוצצים את הטעם המזויף, טעמי האבן

של כל אותן הערות מפולפלות, מכובשות וישנות 

'Oh, it's disgraceful, surely, I agree.'

'Where's it going to end?  It's getting worse.'

'They're murderers.'  'Internment, understandably...'

The voice of sanity is getting hoarse.

'או אכן כן, זה מביש, אני מסכים'

' מה יהיה הסוף ? המצב הולך ומחמיר'

'הם רוצחים.' 'מעצר - צינוק, זה ברור'

קול השפיות נהיה צרוד

המשך בלי נדר יבוא

לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת ינון גנון בן אילנית אבוטבול גנון, יהודה אהרן  בן מרים אסתר, נועם צבי אליעזר בן אפרת, וכל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים לחיק משפחותיהם

שבת שלום

  ג'ף

הטקסט באנגלית הוא מתוך קובץ שירים (מ1975) שנקרא North ומופיע ב 

  Seamus Heaney. Selected Poems 1966 -1987 The Noonday Press, Farrar, Straus and Giroux, p. 91