"הלילה היה נאה. כרוב לילי יפו בזמן שאין חמסין. והים, זה הים ששומר עלינו מפני חורב המדבר, העלה ריח של לחלוחית רוויה, אדמת החול נרקעה והאירה מתוכה. לא הטריחה על המטיילים, אדרבא נוחה היתה, כדרך שהיא נוחה בלילות. וכשם שהאדמה היתה נוחה כך היתה רוח חברינו נוחה עליהם."*
בימים אלה אני בא אל עגנון כמי שמבקש עוגן.
עוגן בשפה עשירה ונקייה, בדעה צלולה, במוסיקה טובה ובסיפור טוב.
וממליץ מאוד לעיין בספרו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל, שבדבריו על פרשת בהר בספרו "חיי עולם", מביא דברים שהם התמצית שבתמצית, עיקר שבעיקרים.
שבת שלום
ג'ף
*שמואל יוסף עגנון, תמול שלשום, הוצאת שוקן, תשל"א, ספר שלישי: "בין ענין לענין", פרק ששי: "מעשים שמחים ומחשבות עצובות", תחילת חלק ג', עמ' 387
