פרק 25 בספרו של אברהם יהושע השל, אלוהים מבקש את האדם, הוא שיר הלל לתנ"ך (כותרת הפרק:" המקרא והעולם") סיפורו והגותו של א. י. השל הם מופלאים בעיני ואין כאן המקום להרחיב בכך. רבות נכתב על השל באנגלית ויש עימי תחושה שעוד רבות ייכתב עליו בעברית. בתקופת החגים אמור להתפרסם קובץ מאמרים של השל בתרגומו של דרור בונדי, שכבר פרסם ספר אחד על הגותו - אַיֶּכָּה ? שם הספר. דרור מסיים בימים אלו דוקטורט על דרכו הפרשנית של השל ואני מניח שגם זה יראה אור כספר בעתיד הלא רחוק.
נדמה לי שהיה זה הביוגרף של השל, אד קפלן, ואולי היה זה דרור, שכינה את האדם ירא השמיים בחברה המודרנית כ"זן נדיר." מוקפים אנחנו אנשים "דתיים" , בשבט החרדי, ובשבט של הציונות הדתית.אך בהוויה הישראלית , כפי שהעיר פרופסור ידידיה שטרן, אין יותר מדי קשר בין "הקרונות" השונים המרכיבים את הרכבת הזו.
בכל חבר בני אדם מצויים אנשי מעלה ואנשי מוסר, "ייראי אלוהים" ? מה בין יראת שמים לבין מוסר וערכיות הומניסטית ? גם בשאלות אלו לא נעסוק כאן כעת. השל, על כל פנים, היה דמות דתית בולטת בחברה האמריקאית הכללית בשנות הששים בארצות הברית - והשל "שידר" הוד והדר; עם רעמת שיער לבן וזקן קטן על סנטרו היתה לו חזות של נביא ירא אלוהים, וגם פעולותיו והצהרותיו הזכירו לרבים את נביאי ישראל הקדמונים.
תוך כדי כתיבת דברים אלו אני שואל את עצמי האם יש קשר בין השאלה , המופיעה בבראשית , שאלת אלוהים לאדם הראשון בגן, "אַיֶּכָּה ?" לבין מילת הקוד של ימים אלו, שבת חזון : המילה "איכה" ? "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" אומר משה רבנו בפרשה הזו;" איכה היתה לזונה קריה נאמנה, מלאתי משפט צדק ילין בה, ועתה מרצחים." אומר ישעיהו הנביא כעבור 800 שנה, כפי שמציין ישעיהו לייבוביץ ב"שיחות על פרשיות השבוע" ו"איכה ישבה בדד" נאמר במגילת איכה, שנקרא, ישובים על הרצפה, בתשעה באב.
שאלות. שאלות. השל טוען שהתנ"ך הוא מענה, מענה לשאלות שהאדם המודרני שכח מה הן.
"The most serious obstacle which modern men encounter in entering a discussion about the ideas of the Bible, is the absence from man's consciousness of the problems to which the Bible refers. This, indeed , is the status of the Bible in modern society: it is a sublime answer, but we no longer know the question to which it responds. Unless we recover the question, there is no hope of understanding the Bible."המכשול הרציני ביותר בפני אנשים מודרניים בבואם לדון ברעיונות של המקרא הוא העדרותן של הבעיות שהמקרא מתייחס אליהן מתודעתו של האדם. זהו אכן מצב התנ"ך בחברה המודרנית: זוהי תשובה נשגבת אך כבר איננו יודעים את השאלה שהמקרא מהווה מענה אליה. כל עוד לא נגלה מחדש את השאלה, אין סיכוי שנבין את המקרא.
כשקראתי בפרשת דברים, בפסוק הראשון : " אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף וגו'" בלטה באזני המילה "כל". המילה "כל " הזכירה לי דברים שקראתי לאחרונה על רבי שמחה בונים מפשיסחה - שביקש להמנע מלומר דברי תורה בפני קהלים גדולים בשבת. "צריך תורה בשביל כל אחד ואחד ולכלול בתורה כל אחד ואחד וכל אחד יקבל את שלו."
כשם שהשאלה המופנית אל האדם הראשון אַיֶּכָּה ? - היכן אתה בדרכך ? מדברת אל כל אחד ואל כל אחת מאתנו, בדרך כלל בשעות מצוקה, נדמה לי גם שהתשובה, התשובות הנשגבות בדמות הדברים שבתנ"ך מדברות גם הן בסופו של דבר גם כן אל כל אחד ואחת מאתנו. אך תשומת הלב, ההאזנה לתשובות השונות שבתנ"ך אינה באה תמיד בקלות או בהיסח הדעת. חלק מסודה של ההאזנה לתשובות השונות, תשובות שמופנות לכל אחד ואחת מאתנו, היא שעלינו לחצוב בתוכנו, על מנת להכשיר את הקרקע לשמוע.
עבודה נעימה.
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה