אלו דברים לשבת פרשת וארא תשע"ב

א. אני מציע את גורי אלפי כמועמד לפרס ישראל.
ב. אני משוכנע שגורי ושאר חברי הצוות של "מצב האומה" הם חסידי פשיסחה, וקוצקאיים אמיתיים
ג.  למי שאין לו טלויזיה, או שיש לו טלויזיה ואין לו חוש הומור, ולא יודע על מה אני מדבר - זו בעיה.
ד. עינב גלילי עצמה דברה על - די. נסחפת...
ה. מה זה עם האותיות אל"ף - בי"ת האלה ?
ו. בואו נחזור לדת שלנו מהשבוע שעבר  ל"טד".
ז. על פני 234 עמודים פורסים 11 שופטי בית המשפט העליון את הנמקותיהם בבג"צ 466/07  , זה בכה וזה בכה, מדוע אין לפסול את "חוק האזרחות" או מדוע יש לפסלו. לפסה"ד במלואו ראו

 http://elyon1.court.gov.il/files/07/660/004/o30/07004660.o30.pdf
אביא כאן את דברי ההקדמה של כבוד השופט ניל הנדל, הנוגעים למורכבות הסוגיה ולמגבלות ההליך השיפוטי במקרים שכאלו :

"נוכח מועד הצטרפותי למותב לאחר סיום שלב הטיעונים בעל פה נפל בחלקי, כ"בנימין" בהרכב, לעיין שוב ושוב בחוות דעתם של חבריי. חשתי שהכרעות חוקתיות קשות מפיקות את המיטב מעבודת השופט ובה בעת חושפות את החולשה במלאכת השפיטה. ההנמקה בחוות הדעת השונות היא עשירה, מגוונת, יצירתית, ואף אישית במובן החיובי. אך השיטתיות בדרכי הבדיקה אינה מסתירה כי ההכרעה רחוקה מהאגף המתמטי ומעולם שבו יש תשובה אחת נכונה וברורה שבכוחה לשכנע את כל הדנים בסוגיה. כדברי הרמב"ן:

"יודע כל לומד תלמודנו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות, ולא ברוב [=בדרך כלל] קושיות חלוטות, שאין בחוכמה הזאת מופת ברור כגון חשבוני התשבורות [=מתמטיקה]" (רמב"ן, הקדמה לספר מלחמות ה').

מצאתי נחמה בדברי ערוך השולחן (נכתבו ברוסיה בסמוך לתחילת המאה ה-20):

"וכל מחלוקת התנאים והאמוראים והגאונים והפוסקים באמת למבין דבר לאשורו דברי אלקים חיים המה, ולכולם יש פנים בהלכה. ואדרבא, זאת היא תפארת תורתינו הקדושה והטהורה, וכל התורה כולה נקראת שירה, ותפארת השיר היא כשהקולות משונים זה מזה, וזהו עיקר הנעימות, ומי שמשוטט בים התלמוד יראה נעימות משונות בכל הקולות המשונות זה מזה" (הרב יחיאל מיכל הלוי עפשטיין, ערוך השלחן, הקדמה לחלק חושן משפט).

אכן, לעתים ההרמוניה עשויה להיווצר לא מן ההתאמה בין קולות המקהלה, אלא מהמרחק שביניהם."

ח. בוב דילן אמר :

בשעות אפלות רבות
מחשבה עליי מעיקה
על-כך שישו הנוצרי
נבגד בנשיקה
אבל תצטרכו להחליט לבד
למרות שאתם לתשובה ממני כמהים
אם יהודה איש קריות
היה לצדו אלוהים

ט. שיימוס היני כותב על צ'סלוב מילוש את הדברים הבאים:

Milosz is a great poet and occupies his place in the twentieth-century pantheon because his work satisfies the appetite for seriousness and joy which the word 'poetry' awakens in every language...He helps the rest of us to keep faith with those moments when we are suddenly alive to the sweetness of living in the body, and yet he won't absolve us of the responsibilities and penalties of being part of the life of our times.

מילוש הוא משורר גדול ותופש את מקומו בשורה הראשונה של משוררי המאה העשרים כיוון שעבודתו מספקת את התאבון שהמילה "שירה" מעוררת בכל שפה שלא תהיה, לרצינות ולשמחה...הוא מסייע לכולנו להאמין באותם הרגעים בהם חיים אנו את מתיקות החיים בתוך גוף מחד גיסא ואין הוא מוכן לפטור אותנו מהאחראויות והקנסות שמתלויים להיותנו חלק מחיי התקופה.  ( מתוך מאמר של היני  על מילוש בקובץ finders keepers)

י. דברים מרתקים כותב הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ בספרו "חיי עולם" על פרשת השבוע. בדיון על דמותו של פרעה, אומר הרב שטיינזלץ: "...הדמויות של הרשעים  הן מרתקות לא פחות , ואולי אפילו יותר, מאשר אלו של הצדיקים.אפשר להבין אותם באופן מלא הרבה יותר מאשר הצדיקים. ייתכן שכל אחד שלומד במקרא מרגיש שתכף ומיד הוא יכול היה להיות נביא, אבל מהרגשה זו  ועד להשגה שלמה של העניין ישנו הבדל גדול ומשמעותי, וללא ספק, את הרשעים קל לנו הרבה יותר להבין בהבנה של שלמות הנפש. משום כך, לדמותו של פרעה יש משמעות רבה יותר עבורנו, וחשוב לנסות ולהבין את דרך התנהלותו ותגובותיו."  ראו הדברים במלואם, בעמ' 127 -135 לספר.

                                     שבת שלום

                                         ג'ף