על הפסוק הפותח של פרשת השבוע, מובא בשם הרבי מקוצק :
"ויאמר ה' אל משה: בא אל פרעה" - לא נאמר "לך אל פרעה" כי אם "בא", משום שאין הולכים מאת ה' יתברך, שכן "מלוא כל הארץ כבודו" ולפיכך יאה הביטוי "בא" , אתי, כי עמך אני.
(מתוך "כוכב השחר, מארות רבי מנחם מנדל מקוצק, בעריכת שמחה רז , בהוצאת יריד הספרים , עמ'26-25)
העיון בהגותו של אברהם יהושע השל מוביל בהכרח, לעיון בהגותו של הרבי מקוצק. בספרו האחרון, העיד השל במפורש על השפעת הקוצקר בחייו; על המתח שליווה אותו מראשית דרכו בין ה"חום המחבק" של הבעל שם טוב שספג בבית אבא, לבין ה"ברק השורף" של הקוצקר שנחשף עליו משהופקד חינוכו של השל כנער בידי קרוב משפחה קוצקאי, אחר מות אביו.
(יש קרבה, אגב, לכל הפחות סגנונית, בין הקוצקר לבין ישעיהו ליבוביץ המנוח. הקוצקר כפי הנראה היה קיצוני יותר מליבוביץ.)
עיקר חותמו של הקוצקר היה במאבקו הבלתי מתפשר לאמת. מאבק כנגד החברה שחי בה, אך - ואולי בעיקר - במאבק פנימי בתוך עצמו.
השקר מלווה את חיינו בכל ימות השנה וביתר שאת בתקופה של בחירות. בכוונתי לפרסם ב"אלו דברים" נפרד "המלצות לבוחר" מבית מדרשו של הקוצקר.
וכעת לקט סטינס.
הקשר בין הדברים הוא שהשיר הזה התנגנן לו ברקע, השבוע כאשר העליתי לבלוג האחות לאל"ד, פסקה מתוך מאמרו של השל "לגדול בחכמה". מאמר רגיש רגיש וחכם חכם. המאמר מופיע בקובץ כתבי השל שפורסם לאחרונה בעריכת דרור בונדי ("אלוהים מאמין באדם" עמ' 154). המעוניינים יעיינו שם.
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה