אלו דברים לשבת פרשת בראשית תשע"ד (חלק II )

במהלך שמחת תורה התלבטתי מה לרשום באלו דברים לשבת פרשת בראשית. בצאת החג, אחרי שחזרתי מהקפות שניות, צפיתי בסרט של חיים הכט, שהגיע אלי דרך אימי, באימייל, ערב החג. באמצע הצפייה, הצבתי את הסרט על הבלוג תחת הכותרת אלו דברים לשבת פרשת בראשית (חלק I ).
הערות שקבלתי לגרסאות קודמות של חלק ב' הזה, הניעו אותי לוותר על הנסיונות להסביר את חלק א' ולהתמקד בעיקר, בכל הנוגע לשבת בראשית, לראשית המתחדשת שנה בשנה, בכל עת ובכל זמן.

וואלס סטינבס מורה לנו בפתיחת שיר ארוך שנקרא "הערות לקראת בדיון עליון" (Notes toward a supreme fiction )
את הדברים הבאים:

Begin, ephebe, by perceiving the idea
Of this invention, this invented world,
The inconceivable idea of the sun.

You must become an ignorant man again
And see the sun again with an ignorant eye
And see it clearly in the idea of it.

התחל אישי הצעיר בהבחנה ברעיון
של ההמצאה הזאת, העולם המומצא הזה
הרעיון הבלתי נתפס של השמש

עליך להיות שוב אדם בור
ולראות את השמש שוב בעין של בור
ולראות אותו בבהירות ברעיון שלו.

                 (התרגום שלי - ג'ף)

רבי מרדכי יוסף ליינר, בדברים המובאים בשמו, בחלק הראשון לספרו "מי השילוח" אומר את הדברים הבאים:

"בראשית ברא אלקים , ברא הוא מלשון חיזוק, היינו שבראשונה אמץ וחיזק היסודות שיוכלו לקבל הבריאה, כמו מלך שבונה אוצר, מחזק את היסודות והדפנות שיוכלו לקבל את שיניח לתוכו, והשמים והארץ הם יסודות העולם, והם מרמזין בנפש האדם על הלב והמוח, בעת שירצה האדם לילך עפ"י רצון הש"י בכדי שיהיה בריה שלימה, אז צריך לאמץ ולחזק את שני היסודות, היינו למסור השכל והמחשבה שבראש וכל תאוות לבו להש"י ולהמליך אותו ית' עליהם שלא יפעול בהם דבר זולת רצון הש"י. וכמו שאמר הבעל שם טוב: בדבר שמחשבה של אדם מחשבת שם האדם כולו." בהמשך הדברים מפנה "המי השילוח" לפסוק במשלי כ"ג, כ"ו: תְּנָה-בְנִי לִבְּךָ לִי;    וְעֵינֶיךָ, דְּרָכַי תרצנה ( קרי - תִּצֹּרְנָה) ועיינו שם בהמשך הדברים גם של המי השילוח וגם במשלי.

רבי נחמן מברסלב בתורה רע"ב בליקוטי מוהר"ן אומר :

"היום אם בקולו תשמעו (תהילים צה,ז). זה כלל גדול בעבודת השם, שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום, הן בעסק פרנסה והצטרכותו צריך שלא יחשוב מיום לחברו, כמובא בספרים, וכן בעבודתו יתברך לא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום ואותה השעה. כי כשרוצין לכנס בעבודת השם, נדמה לאדם כאילו הוא משא כבד, ואי אפשר לו לשאת משא כבד כזה, אבל כשיחשוב שאין לו רק אותו היום, לא יהיה לו משא כלל, וגם שלא ידחה את עצמו מיום ליום לאמר: מחר אתחיל, מחר אתפלל בכוונה ובכוח כראוי, וכיוצא בזה בשאר העבודות, כי אין לאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותה השעה שעומד בו, כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי. היום אם בקולו תשמעו - היום דיקא. והבן."


שבת שלום
    ג'ף