לא כל מה שאדם חושב- עליו לאמרו,
לא כל מה שאומר - נכון לכותבו,
ולא כל מה שכותב - ראוי להדפיסו.
רבי מנחם מנדל מקוצק, "כוכב השחר" בעריכת שמחה רז, הוצאת יריד הספרים , עמ' 72.
בהמשך לדברים הנ"ל של הקוצקר אוסיף : לא כל מה שאדם כותב בבלוג ראוי להפיץ ברשימת תפוצה או להעלות לפייסבוק. הכרה זו שגמלה בליבי הבוקר הביאה לפוסט הזה. יכולתי להפנות כאן בלינק לאלו דברים לשבת פ' וארא (א) שבבלוג, ושהחלטתי לא להפיצו ברשימת התפוצה, אבל גם מכך אמנע. מי שירצה יכול לראות הדברים בבלוג.
חלף הרשומה הראשונה אביא כאן סיפור שראיתי אותו לראשונה בספר של איש מדעי המדינה האמריקאי, סידני הוק המנוח Philosophy and Public Policy. מדובר בסיפור שמופיע בטקסט של קונ-פו-צה מהמאה הששית לפנה"ס.
לימים ראיתי אותו הסיפור בטקסט חסידי שאינני זוכר מהו. יש לי זכרון מעומעם שאדמיאל קוסמן מזכיר את הסיפור באחד ממאמריו.
על כל פנים הנה הוא לפניכם:
"The ancients who desired to cast light on illustrious virtues throughout the kingdom, first ordered well their own states. Wishing to order well their states, they first regulated their families. Wishing to regulate their families, they first cultivated their persons. Wishing to cultivate their persons, they first rectified their hearts. Wishing to rectify their hearts, they first sought to be sincere in their thoughts. Wishing to be sincere in their thoughts, they first extended to the utmost their knowledge; such extension of knowledge lay in the investigation of things.
Things being investigated, knowledge became complete. Their knowledge being complete, their thoughts were sincere. Their thoughts being sincere, their hearts were then rectified. Their hearts being rectified, their persons were cultivated. Their persons being cultivated, their families were regulated. Their families being regulated, their states were rightly governed. Their states being rightly governed, the whole kingdom was made tranquil and happy.
Introduction to The Great Learning"
ובתרגום שלי -
"הקדמונים שביקשו להאיר את המידות הטובות ברחבי הממלכה, ביקשו ראשית לכל לעשות סדר במדינות. בבקשם לעשות סדר במדינות, עשו סדר קודם לכן במשפחותיהם. בבקשם לעשות סדר במשפחותיהם, טיפחו קודם לכן את עצמם. בבקשם לטפח את עצמם, תיקנו ראשית לכל את לבבם. בבקשם לתקן את לבבם, ביקשו קודם להיות כנים במחשבותיהם. בבקשם להיות כנים במחשבותיהם, העמיקו עד תום את דעתם; העמקת דעת שכזו נמצאת בחקר הדברים.
בחקר הדברים, מושלמת הדעת. בהשלמת הדעת, מחשבותיהם היו כנות. כשמחשבותיהם כנות, לבבם תוקן. בתיקון הלבבות אישיותם היתה מתורבתת. כשאישיותם מתורבתת נעשה סדר במשפחותיהם. כשנעשה סדר במשפחותיהם, השלטון במדינות היה מתוקן. כשהשלטון במדינות היה מתוקן, הממלכה כולה היתה שלווה ושמחה.
מתוך ההקדמה ל'לימוד הגדול'"
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה