"העובדה שעל פרשת דרכיה של ההיסטוריה הישראלית נפגשו שני 'אבות העולם' שהיו למסוללי נתיבות באמונות ודעות, רבת חשיבות היא. פגישה של אדירי מחשבה מנוגדים בתכלית המתווכחים בדברים העומדים ברומו של עולם עלולה היתה לגלות בעיות שבאמונה שמנהג חכמים לכסות עליהן.
דור דור ודורשיו. חידה חידה וביאוריה; וכל העמוקה מחברתה ביאוריה מרובים ממנה. אף התורה נקנית בשתי דרכים: בדרך הסברא ובדרך החזון. דרכו של רבי ישמעאל הפשט. דרכו של רבי עקיבא המסתורין. וברור שהם לא יצרו את משנותיהם יש מאין. הפרשי דרכים הללו מעשה דורות הם, ולא נתגלו פתאום בדורם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא. מקורם בגישות שונות לתורת ישראל, שנשתלשלו במהלך התקופות. אוצרות מחשבה היו צבורים באומה, ומפיהם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא אנו שומעים קולות ובנות קול של דורות שקדמו להם. אלא שבבית מדרשותיהם נתגבשו הדעות והגיעו לידי צורה שכמותן לא ידעו בדורות הקודמים. הם שיצרו את הצינורות שלתוכם נכנס שפע כוחות וזרמים קדומים. ובדבריהם כדי פרנסת דורות.
אל יסוד אפייה של מחלוקת זו לא נגיע מתוך השוואה בלבד, אלא על ידי העמק חקר במהותה של כל שיטה ושיטה, במעמקים שמעבר לכל הדעות. מחקר כזה יחשוף לפנינו אותה שכבה עמוקה שממנה שואבים שני הזרמים. הם וסכסוכיהם וסתירותיהם.
סכסוכי מחשבה וזעזועי נפש הן אירועים שבכל דור ודור. בעיות הרוח פושטות צורה ולובשות צורה. עד שאתה בא לדעת את תנועת המחשבה שבתקופות האחרונות, צא ודון את השלשלת התלוייה מאחוריהם. דברים שרבי עקיבא ורבי ישמעאל מחלקו בהם, התווכחו והתנצחו בהם בעלי תריסין בימי הביניים, והם עדיין עומדים על הפרק."
א. י. השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות,(חלק א) הוצאת שונצין, עמ' XLI
וראו:
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה