רשות הדיבור לשלום רוזנברג, מתוך דברים שכתב לשבועות ( תחת הכותרת: "האם ליהודי יש מקום ?") בספרו "בעקבות הזמן היהודי פילוסופיה של לוח השנה":
"...יש ב'מקום' משמעות קיומית שפותחה על ידי רבי נתן מנמירוב, תלמידו של רבי נחמן מברסלב. ה'מקום' מציין את מעמדו של האדם, את עולמו הפנימי, את הסובייקטיביות האנושית. לכל אדם 'מקום', דהיינו נקודת מבט משלו שממנה הוא מסתכל על העולם. כאן נעוצה המשמעות העמוקה של המאמר בפרקי אבות ( ב,ד): 'וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרָךְ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ'. אין אני יכול לשפוט את האדם מתוך הפרספקטיבה שלי; אני חייב להיכנס לפרספקטיבה שלו, מה שהוא כמעט בלתי־אפשרי. עכשיו ניתן להבין באור קיומי את הכינוי 'המקום'. הקב"ה מצוי בכל מקום, הוא מלווה כל אדם בעולמו הפנימי, ברקע המיוחד שבו, ולפיכך הוא היחידי שיכול לדון אותו, מתוך הפרספקטיבה הפרטית של הנדון.
כאן נעוץ סודו של הכלל הגדול 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ' ( ויקרא יט, יח). חייבים אנו לצאת ממקומנו ולהגיע למקומו של הזולת, לכבד את ה'מקום' שלו, את רשות היחיד שלו, ולהכיר את ייחודו. אנו חייבים להגיע למקומו, אך לא לפרוץ לתוכו. רעיון זה בא לידי ביטוי משפטי־הלכתי במושג ה'ארבע אמות', מעין שטח מינימלי שיש לכל אדם. ארבע אמות אלו פירושן זכות האדם לחיים משלו, לאינטימיות משלו, למקום שבו הוא יוכל לממש את עצמו, וכדברי החסידות, לחיות לפי שורש הנשמה של עצמו. הציווילוזציה בת זמננו, על פלאיה, אינה מכבדת את האינטימיות האנושית ופולשת לתוכה. הפרסומות ברדיו ובטלוויזיה הן רק סימפטומים לפלישה 'פורנוגרפית' זאת. יותר מפעם אחת מרגיש אני שמתנגן בתוכי ג'ינגל הפרסומת ששודר ברדיו (עד כדי בחילה), מבלי שאוכל להתנער ממנו. שטף פולשני זה ל'מקומי' מופיע בהיפנוזות תרבותיות שונות. האם אין לנו זכות ל'מקום', זכות לשמור על גבולות רשות היחיד של האדם ?"*
ראו דברי השל בפתיחה להקדמה לספר "התפילה תשוקת האדם לאלוהים":
"מעולם לא היתה תקופה שבה הודגש כל כך הצורך בהבעה-עצמית. ואולם, מעולם לא היתה תקופה שבה הושגה הבעה-עצמית לעתים כה נדירות; שבה הופעל לחץ כה רב על היחיד להתאים את עצמו למוסכמות, לקלישאות, לאופנה ולתקינות חברתית."^
שבת שלום וחג שמח
ג 'ף
* שלום רוזנברג, "בעקבות הזמן היהודי, הפילוסופיה של לוח השנה", הוצאת משכל הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 344- 345
^ א.י. השל, התפילה תשוקת האדם לאלוהים, תרגום ד בונדי , הוצאת משכל הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד עמ' 55
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה