אברהם יהושע השל הלך לעולמו בשבת פרשת ויחי בשנת תשל"ג.
אחת מאמירותיו הקולעות של השל היתה : "מה שאנו זקוקים לו יותר מכל דבר אחר אינו ספרי לימוד אלא אנשי לימוד. אישיותו של המורה היא־היא הטקסט שהתלמידים לומדים; הטקסט שלא ישכחו לעולם."* זהו תרגום לעברית לדברים שלו באנגלית:
What we need more than anything else is not textbooks but textpeople.^
ובכל זאת , גם על פי השל, מול כל אמירה, מול כל הנחיה, נמצא את היפוכה. או כדברי מורו ורבו היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפשיסחה : " אין כללים בעבודת ה', וכלל זה עצמו איננו כלל"*^
לפני זמן מה כתבתי במסגרת סדרת "על קו 58" את הדברים הבאים:
במהלך הנסיעות על הקו
במהלך הנסיעות על קו 58
"עלינו על הקונספט" של טקסטים מכוננים
וההבחנה בינם לבין טקסטים
נחמדים סתם.
טקסט מכונן הוא טקסט
שתופס אותך בדש הבגד
וזורק אותך על הקיר מעברו
השני של החדר, טקסט שאתה זקוק
בו כאויר לנשימה ושהוא יכול
נדמה לך לשנות את חייך.
טקסט נחמד סתם מעלה חיוך
על שפתיך ומאיר
את פניך אך הא
ותו לא
להלן אחד הטקסטים המכוננים האלו שכיוונתי אליהם:
"אל השתיקה מצרף רבי נחמן מאפיין נוסף: ההמתנה. הספירה הגבוהה, ספירת הכתר, מתוארת כאן כהמתנה, המוסברת כאן כתנאי לקיום עצמאי של האדם. מצב זה הוא האמצעי הנדרש לתשובה, כניסוחו של רבי נחמן: 'וְהַכָּ"ף הוּא כֶּתֶר, בְּחִינַת אֶהֱיֶה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה...וְזֶה בְּחִינַת כֶּתֶר כִּי כֶּתֶר לְשׁוֹן הַמְתָּנָה'. במצב של 'כבוד מלכים' הווייתו של האדם היא הוויה שאינה שרויה בעצמה אלא עסוקה בתגובה לסביבתה, לכן היא אינה קיימת. לעומת זאת, באמצעות ההמתנה זוכה האדם להוויה עצמית ממשית. המתנה זו היא הפסקת הרדיפה של האדם אחר העולם החיצוני לו, רדיפה שהיא בסופו של דבר ביטוי לחוסר קיום. לכן, מצב השתיקה שתיארנו אל מול הפגיעה של הזולת איננו מבטא שפלות וגם לא גאווה, אלא תודעה של סבלנות, של חיים במישור גבוה יותר. רצון האדם בשליטה על חייו הוא עצמו ביטוי לחוסר אמונה; לעומת זאת, היכולת לאפשר למציאות להתרחש , לא להאיץ בה, היא עצמה לוז האמונה; הכושר להמתין, להאריך רוח, לתת לדברים לעשות את שלהם - מזוהה בתורה זו ובמקומות נוספים ( ראו תורה ז, כד,ז) כשייכת לספירת הכתר, או בשמה האחר 'אריך אנפים', קרי אריכות אפיים, הסתכלות מפרספקטיבה רחבה של נצח, בנשימה ארוכה המביאה לשלווה ולהרמוניה. זו , כאמור, איננה פרשנות אלא הוויה ראשונית של הקיום. ללא שלווה זו, מסתבכים ברדיפה, בדאגה ובדיבור שלילי."^^
שבת שלום
ג'ף*א.י השל, The Spirit of Jewish education "רוח החינוך היהודי" (הכותרת באנג') , ב"אלוהים מאמין באדם", תרגם וערך דרור בונדי, בהוצאת כנרת, זמורה, ביתן, דביר, עמ' 251
^A.J. Heschel, Jewish Education, in The Insecurity Of Freedom, FS&G, p 237
*^ מובא בספרו של מיכאל רוזן ז"ל, המסע אחר אותנתיות, על הגותו של רבי שמחה בונם, הוצאת אורים (אנג') עמ' 135
^^הרב שג"ר, שיעורים על ליקוטי מוהר"ן (חלק א) הוצאת מכון כתבי הרב שג"ר בעמ' 51
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה