" השעה מאוחרת / הרחובות ריקים מאדם"

apprehension חשובה מ comprehension

שיר מולדת 

הבית שלנו, החצר, וליתר דיוק,

חדר החשמל - הכניסה הישנה לבית - לפני השיפוצים 

משמש מולדת לדורות של חתלתולים

דור דוד ודורשיו דור דור 

וחתלתוליו. והערב שמעתי הרצאת טד על שייקספיר והמרצה העיד

ש apprehension חשובה מ comprehension;

תפיסה בלתי אמצעית חשובה מהניסיון להבין על בוריו. ועל פי

המסורת אולי היינו צריכים לומר כאן : ואידך זיל גמור

אבל אנחנו הרי בישראל של סוף העשור השני של המאה ה21

והרי אתם תופסים מה זה אומר

אם לא ממש מבינים 

בלום על סטיבנס

דילן מדבר עם מרי טרווס ועוד

Kevin of Parker:

"i am only bob dylan when I have to be.  the rest of the time I am just myself"   Jesus, that is beautiful and thoughtful.  It seems flippant at first, but kind of explains Bob's view on himself perfectly

אבינרי

אן קרסון

אלו דברים לשבת פרשת מטות תשע"ט

על פרגמנטציה ופונדמנטליזם ( חלק ב ) 

בשבוע שעבר עסקנו כאן בפרגמנטציה. השבוע "הגיע התור" של הפונדמנטליזם.

הסתכלתי  בויקיפדיה  ומצאתי את הדברים שם חסרים.

חשבתי על "אחים קרובים או בני דודים" של הפונדמנטליזם: דוגמאטיות וטוטליטריות.

הלכתי לאיבוד. עד שמצאתי באקראי את ההרצאה להלן של שלום רוזנברג.

איני רוצה לתת להרצאה זו דברי הקדמה כלשהן.

המעוניינים - "ישימו בצד" כשעה ורבע כדי להאזין לה. 

בהמשך הדרך  ( לאו דווקא בשבוע הבא )  אולי יהיה "חלק ג" שבו יבוא דיון יותר ממשי ביחסי הגומלין 

בין שני המושגים הנ"ל.

אחרי שרשמתי את הדברים דלעיל "נתקלתי" בפוסט הבא של הרב יובל שרלו. הדברים "מצלצלים לי", בין השאר,  כמבטים עמדות שהן לא פונדמנטליזטיות.

הרב יובל שרלו Rabbi Yuval Cherlow

"בתשובה לשאלתך (איני רוצה להביא את השאלה כולה, בשל מתקפות קשות שיש בה על אחרים).
זה המעט ממה שאני מבין:
רבנים צריכים להיות אמיצים לומר את האמת. לא תגורו מפני איש. והם ימשיכו לומר את עמדותיהם. יש ביניהם מחלוקות, וכל אחד אומר את האמת שלו, ולא טוען כלפי השני שהוא לא אומר את האמת שלו.
רבנים צריכים להביא לידי העצמת קדושת המשפחה בדרכו של עם ישראל על ידי עבודתם הרבנית. לא על ידי גיוס כוח המדינה לעשות כך. בשל כך הקמנו את צהר, ובשל כך אנו פועלים כל הזמן בתחום זה.
רבנים צריכים להביא לידי שמירת שבת על ידי עבודתם הרבנית, וקירבת אלוהים שהם מחוללים בלב האנשים. לא על גיוס כוח המדינה לעשות כך.
רבנים צריכים להגדיל תורה ולהאדירה על ידי המאור שבתורה שהם מלמדים. לא על ידי ניצול כוח המדינה לכפות על תלמוד תורה.
רבנים צריכים לדייק את הגיור ההלכתי הראוי על ידי פעולתם הרבנית המבורכת. לא על ידי גיוס כוח המדינה לכך.
זה תפקידם של רבנים. זו גם השפה שהם צריכים לדבר. זה גם שדה הפעילות שלהם.
גיוס כוח המדינה הוא חיוני במידה מועטה ביותר, ליצירת מסגרת מינימאלית. זה מוטל על המערכת הפוליטית. עיקר העיסוק שלנו כרבנים הוא בשדה הרוחני – לא הפוליטי; המאור – לא הכוח; ההתעוררות הרוחנית – לא המלחמה המתמדת באחרים."

.

שבת שלום
    ג'ף

מעניינת אותי השאלה אם הכתבה להלן משקפת נכונה את המצב בארה"ב

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5537735,00.html?utm_source=Taboola_internal&utm_medium=organic

קשור ל"בית המדרש שעל 'קו 58'"

4554 אלארי דרייב*

אני שוטף כלים
אני שוטף כלים ומקשיב לסמדר שרלו
אני מקשיב לסמדר שרלו מדברת על הרב שג"ר, הרב קוק ורבי נחמן מברסלב
בין השאר, על מקומו של המרכזי של הרב קוק ( האבא ) בציונות הדתית
ועל שינוי מסוים שחל בנושא הזה אחר טראומת מלחמת יום כיפור.
ואני מבין שוב, שוב ושוב...
הגענו ארצה ונקלטנו לתוך החברה הישראלית האשכנזית החילונית^.
לקראת סוף תיכון מאסתי בחברה הזאת, עשיתי סוויץ' באורח החיים
בהתבסס בגדול על שלש שנות Orthodox Jewish Day School
בארה"ב ( טרום טראמפ, הרבה לפניו,מה זה הרבה ? ) .
מה היה בהמשך...בהמשך...כעת אני חוזר לכלים
( את הדברים לעיל ובעיקר בהקשר לכתובת בארה"ב היה חשוב לי לרשום
לפני שזה יחמוק ממני )

* הכותרת אמורה היתה להיות באנגלית ובכיתוב אנגלית אך סיבות טכניות הכריחו אותי לשים כאן טרנסליטרציה חלף

4554 Ellery Drive

^ אני משתמש בתווית הזאת תוך ערנות מלאה למגבלות השימוש בתוויות בכלל, לצד ההכרה ביתרונות השימוש בהן

אלו דברים לשבת פרשת פנחס תשע"ט

Ain't it just like the night to play tricks when you're tryin' to be so quiet?

We sit here stranded, though we're all doin' our best to deny it

האין זה בדיוק  כמו הלילה, לשחק משחקים כשאת מנסה לשמור על שקט
אנחנו יושבים כאן נטושים על אף שכולנו עושים כמיטב יכולתנו להכחיש זאת*


על פרגמנטציה ופונדמנטליזם ( חלק א ) 

השיר "סמטת הישימון" של בוב דילן "התיישב לי במח" השבוע*.

https://vimeo.com/189448611?fbclid=IwAR2i4FGLPEoLY-xzcLwdJXYZ2xN3FiaJ__KZX45hA0RXu-XWrV5EBvrhBJQ

היתה מחלוקת לפני שלש שנים כשהוענק לדילן פרס נובל לספרות סביב השאלה האם הזכייה בפרס מוצדקת כן או לא. השיר הזה היא אחת האינדקציות לטעמי לכך שהענקת הפרס היתה מוצדקת. כל זאת בהתחשב במגוון ובעושר הדימויים הפואטיים בשיר, במקצב שלו, ובשימוש המיוחד שנעשה בו בביטוים שגורים בשפה האנגלית. יחד עם זאת אומרים שאת פועלו של אמן, הוגה ואולי כל אדם צריך להעריך על פי מכלול עבודתו ואין כאן המקום או הזמן להאריך בזה.

לצד דילן, בפס קול של השבוע שלי היה ירמיהו יובל ז"ל. בשיחה להלן הוא מדבר על הפרגמנטציה שמאפיינת לשיטתו את התקופה המודרנית. בעבר לאנשים היו תמונות עולם שלמות. לא כך בעידן המודרני - שככלל - ואולי צריך לייחד את האמירה הזאת לאדם המערבי המודרני - תמונות העולם בו הם רסיסים, חרסים שבורים של מה שהיה פעם כד שלם.

אני מזכיר כאן  גם את ישראל אלירז ז"ל שעל פי שיחותיו עם חוה פנחס כהן - תבדל"א, הקו המאפיין את השירה הוא פרגמנטציה:

"לפי טעמי" אומר אלירז "...השיר הוא אוסף של פרגמנטים. השיר אינו יכול להיות שלם, בבחינת יחידה שלמה עם התחלה, אמצע וסוף. השירה בכללה, מבחינת הצורה, היא אוסף פרגמנטים של יש ושל העדר, והקורא צריך להשלים את החלקים החסרים. בזה איני אומר" מוסיף אלירז, "שהשירה היא אוסף מקרי. הפרגמנטציה היא טבע השיר שאני נמשך אליו. השיר במהותו הוא הערוֹת, הוא מבקש מהאחר לקחת קצה ולהתפתח איתו. הייתי  אומר שאנחנו המשוררים בעצם מעירים הערות על תולדות טבע האדם ועל תולדות העולם, ואין בכל החתיכות הללו משום חידוש, כי הן נמצאות כל הזמן נגד עינינו, טבע האדם ודרך העולם הם פרגמנטריים מעצם טבעם".*^



דברנו עד כה על פרגמנטציה. בשבוע הבא אי"ה נדבר בחלק ב על פונדמטליזם והקשר בין המושגים הללו.

שבת שלום
     ג'ף

* אלו שורות הפתיחה של  שירו של בוב דילן Visions of Johanna
Copyright © 1966 by Dwarf Music; renewed 1994 by Dwarf Music
שורות הפתיחה של Desolation Row לא "הצטלצלו נכון" בתרגומם לעברית. על חשיבותן של שורות פתיחה ראו https://rachellegardner.com/that-all-important-first-line/
^ בין השאר בזכות הקליפ שבקישור שאני מקווה שתוכלו לפתוח, קישור שקפץ איכשהו לפיד שלי בפייסבוק
*^חוה פנחס-כהן, אסכולה של איש אחד, דיאלוג עם ישראל אלירז, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 165​

אלו דברים לשבת פרשת בלק תשע"ט

לאחרונה אני צריך להקשיב להשל ביתר שאת.

השל שאמר בין היתר שהוא אופטימיסט בניגוד למיטב הכרתו.

מהדורת החדשות של יום רביעי נפתחה בידיעה על אשה הרה בבית חולים שהכתה את רופאה ההרה גם כן עד כדי כך שהרופאה מאושפזת וחוששת לגורל העובר שבבטנה.

הידיעה הבאה באותה מהדורה היתה על נהג מונית שכפעולת תגמול על ההמתנה שלו בפקקים עקב הפגנות יוצאי  אתיופיה השבוע, החליט לכלוא כליאת שוא נער אתיופי שהסיע במונית, מידה כנגד מידה, למשך שעתיים.

הידיעה הבאה היתה סיפורו העגום של פלסטיני שהושיט עזרה למשפחת מרק שנפגעה בתאונת דרכים באחד מכבישי יהודה ושומרון וכיום חי בחוסר כל על חוף ימה של תל אביב, מנותק בעל כרחו מאשתו ובבנו שנותרו ב"שטחים", בברחו לבדו מחמת האיומים על חייו מצד חבריו הפלסטינים, אות הוקרה על אנושיותו.

הידיעה הבאה ספרה על גילויי הגזענות שפרצו שוב אצל אוהדי בית"ר ירושלים - כנגד שחקן הקבוצה שאינו יהודי.

דילגתי בדיווח הזה, על הידיעה אודות ג'פרי אפשטיין המיליארדר היהודי האמריקאי שנעצר בעוון סחר בקטינות וכן על הידיעה החשד שפעלה בישיראל רשת  לסחר בתינוקות.

"יום בחייו של...." יום בחיינו.... מהדרות חדשות אקראית של יום רביעי, היום שבו הלוים היו אומרים בבית המקדש : אל נקמות ה' אל נקמות הופיע.

למען שלמות התמונה - לא המשכתי לצפות במסטר שף, ויצאתי לישיבה של מרקם אזורי.

אני חושב לאחרונה שכולנו צריכים להקשיב להשל ביתר שאת

השל שדיבר על המפלצתיות של האפליה, על כך שאדישות גרועה מרוע, ועל כך שעל מנת להיות בני אדם עלינו להתעלות על עצמנו.

קולו של השל הוא קולם הנשכח והנדחק אל השוליים של נביאי ישראל. הקול שזעק נגד העוולות היום יומיות, עושק הדל ואטימות הלב של שועי העולם.

ולא דברנו כלל על נבואתו של בלעם

שבת שלום

    ג'ף

 

אלו דברים לשבת פרשת חוקת תשע"ט

Seamus Heaney - Postscript from Éamon Little - LittleVision on Vimeo.












קטע מתוך שירו של יהודה עמיחי "אלים מתחלפים התפילות נשארות לעד"*:

"ראיתי ברחוב, בערב קיץ, 
ראיתי אשה שכתבה מילים 
על ניר פרוש על דלת עץ נעולה, 
וקיפלה ושמה בין דלת למזוזה והלכה לה. 

ולא ראיתי את פניה ולא את פני האיש 
שיקרא את הכתוב 
ולא ראיתי את המילים. 
על שולחני מונחת אבן שכתוב עליה "אמן", 
שבר מצבה, שארית מבית קברות יהודי 
שנחרב לפני כאלף שנים, בעיר שבה נולדתי. 
מילה אחת "אמן" חרותה עמוק באבן 
אמן קשה וסופי על כל שהיה ולא ישוב, 
אמן רך ומזמר כמו בתפילה, 
אמן ואמן, וכן יהי רצון. "

שבת שלום
    ג'ף

*יהודה עמיחי, פתוח סגור פתוח, הוצאת שוקן, עמ' 5