לע"נ הרב שי אוחיון ז"ל הי"ד
אחד הספרים המשמש עבורי כנקודת מוצא לעיון בפרשת השבוע הוא: ספרו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל "חיי עולם".
כשפתחתי השבוע את "חיי עולם" על הפרשה מצאתי את הדברים הבאים :
"כאשר אדם מנסה להגדיר ולצמצם, לא רק שבסוף מה שנשאר לו מן התורה הוא חלקי בלבד, אלא שנוצר בה חיסרון מהותי: לרוב כוונתו תהיה לתת לתורה פרצוף אנושי, פרצוף שאותו ניתן להשיג בכללותו ובשלמותו; אולם התורה, אם אני לא מעוות אותה - לא נותנת לנו להגדיר אותה בצורה כזו, היא לא נותנת שנבנה אותה כמו פרצוף אנושי. התורה היא מה שנקרא 'מעשה א־לוהים'.
לפעמים כשאדם מסתכל בעולם, תגובתו הפשוטה היא , ' למה הכל הולך בדרך עקלתון ? למה הבריאה לא יותר פשוטה ? ובמילים אחרות: אם הייתי רוצה מכונה המיועדת למלא פונקציה מסוימת - אפשר היה לעשות אותה יותר יעילה; ואילו העולם - הכל הולך בה עקום, לא ברור מה מטרותיו ואילו פונקציות הוא ממלא.
צירוף הפרשיות בתורה מלמד אותנו, שהניסיון לתת לדברים הסבר כאילו כל הרעיון מונח בכיסי, הוא פשוט בלתי אפשרי; כאשר אדם בונה מבנה, הוא עושה זאת באופן שלפי הבנתו יהיה יעיל להשגת מטרות מסוימות. ואילו כשהקב"ה עושה דבר מסוים, הוא לא מתחשב בדעתנו לגבי פרט זה או אחר; הוא בונה תבנית אחרת, הבנויה לפי התכניות שלו. וכשאני כבן אדם עוסק בתבנית כזו - לעולם לא אוכל להבין אותה לאשורה, לא משנה אילו ניסיונות מכל המינים אעשה, וכמה אנסה ללמוד איך היא פועלת. אני יכול לחיות בתוך העולם - אך יש גבול לאפשרותי לשנות אותו. וגם התורה היא מעשה א־לוהים, ואני בסך הכל עומד מולו, ומסתכל. הרי גם את התבונה, בסופו של דבר, איני מקבל אלא מהקב"ה.
שאלו פעם את הרבי מקוצק איך הוא מבין את הקב"ה במעשיו האכזריים, והוא ענה במשפט אחד" ' א־לוהים כזה, שכל טיפה סרוחה יכולה להבין אותו , אני לא אעבוד אותו' ! וזו התמצית. אם אני מבין את הקב"ה היטב ויכול כבר לעשות לו שכלולים, אז כבר לא שווה לעבוד אותו - זה חלק מעניינו של 'מעשה א־לוהינו'.
הניסיון שלנו להבין הכל וליצור תמונה אחידה ושלמה, הוא ניסיון לקחת את הקב"ה, או לפחות לקחת את התורה, ולעושת אותה בתבנית של גן ילדים, וזה בדיוק מה שהתורה לא נותנת לנו לעשות. העובדה שיש פרשות הבנויות מכל המרכיבים, בסך הכל אומרת דבר אחד: לכל אחד מצירופים אלו אמנם יש מובן בפשט, בדרש, ברמז ובסוד, וצריך ללמוד מהם את כל הדברים הללו, אולם אחרי הכל ולפני הכל - מה שאנחנו יכולים להבין הוא, שהתורה היא גשר שקצהו האחד נמצא פה וקצהו השני בשמים, ועליו הקב"ה רוצה שנלך; אותו קצה שבצד שלנו ניתן להליכה, וצריך גם לזכור שקצהו האחר אכן מגיע לשמי מרומים."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה