"בכנס הראשון על דת וגזע, המשתתפים הראשיים היו פרעה ומשה. אלו היו מילותיו של משה: "כֹּה אָמַר ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי", בעוד שפרעה הגיב: "מִי ה', אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל? לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה', וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" [שמות ה א-ב].
ועידת הפסגה הזו טרם הגיעה לשורתה האחרונה. פרעה אינו נכון להיכנע. יציאת מצרים החלה, אך היא רחוקה מלהסתיים."
אלו דברי הפתיחה של אברהם יהושע השל לדברים שנשא בכנס שנערך בתחילת שנות הששים בארה"ב שהוקדש לנושא של "דת וגזע"
והשל ממשיך :
"הבה לא נתחמק מלעסוק באף סוגיה. הבה לא נוותר במילימטר לשנאת-האחר, הבה לא נתפשר עם קשיות הלב. במילותיו של ויליאם לויד גאריסון:* 'אהיה נוקב כאמת, ובלתי מתפשר כצדק. בנושא זה (העבדות), איני חפץ לחשוב, לדבר, או לכתוב, במתינות... אפעל בכובד-ראש – לא אהיה דו-משמעי – לא אתנצל – לא אסוג מילימטר אחד – אני אשַמע'.
דת וגזע. איך ניתן להגות את שתי המילים יחדיו ? לפעול ברוח הדת משמע לאחד את הנתון בפירוד, לזכור שהאנושות כשלמות אחת היא בנו האהוב של אלוהים. לפעול ברוח הגזע משמע להפריד, לקרוע, לבתר את בשרה של האנושיות החיה. האם כך יאה לכבד אב? לענות את בנו? כיצד אנו יכולים לשמוע את המילה "גזע" ולא לחוש כל מוסר כליות?"*
גזע כמושג נורמטיבי, חוקי או פוליטי, עלול לגדול לממדים מפלצתיים. ממחשבה בעלמא הוא הולך ומתרחב לכדי דרך חשיבה, כביש מהיר של עזות מצח; ואף נהיה לקנה מידה, הרומס את האמת, את הצדק ואת היופי. כקנה מידה לערכים ולהתנהגות, פועל הגזע כשיטה כוללת, כגזענות. וגזענות גרועה מעבודה זרה. גזענות היא שטניות, רוע גמור.
דומה כי רק מעטים מאיתנו הגיעו להכרת עוצמת הרוע של הגזענות - להכרת פגיעתה החתרנית, הקיצונית, והאוניברסלית. מעטים מאתנו הגיעו להכרה שגזענות היא האיום החמור ביותר הנשקף מאדם לאדם. מקסימום של שנאה בשל מינימום היגיון, מקסימות של רשעות בשל מינימום חשיבה."^
שבת שלום וחג שמח
ג'ף
*1879-1805, העורך הראשון של כתב העת של תנועת ההתנגדות לעבדות, אשר ראה אור מאז שלהי מלחמת האזרחים. הקטע המצוטט הוא מפתיחת הגיליון הראשון, 1.1.1831
^א. י. השל "דת וגזע" בקובץ "אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת זמורה ביתן, דביר, ערך ותרגם דר' דרור בונדי בעמ' 28-29..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה