היום 412 ימים למלחמה
לעילוי נשמת הנופלים,
לרפואת ינון גנון בן אילנית אבוטבול גנון, יהודה אהרן בן מרים אסתר, נועם צבי אליעזר בן אפרת, וכל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון
להשבת החטופות והחטופים לחיק משפחותיהם
כותב הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל בתחילת דבריו על פרשת השבוע בספרו "חיי עולם", בין השאר:
"פרשת חיי שרה, כמעט בניגוד [ לפרשה הקודמת - לפרשת וירא ], היא פרשה מאוד שקטה. במה היא עוסקת ? יש את קבורת שרה במערת המכפלה, יש את השידוך בין יצחק לרבקה, ובסוף הפרשה מופיע תיאור סיום חייו של אברהם אבינו. בניגוד לפרשה הקודמת, בה כל מאורע הוא מאוד יוצא דופן שאין מתרחשים כמותו בכל יום, בפרשתנו יש דברים שלמעשה יכולים להיות בכל דור ודור. גם היום קורה שמתווכחים על חלקת קבר, אם לא עם החיתים - אז עם הגבאי של החברה־קדישא. גם סיפור השידוך של יצחק ורבקה הוא בסך הכל סיפור לא כל כך דרמטי. הסיפור של יעקב עם רחל הוא לפחות קצת רומנטי - יש שם בחור ובחורה ( אמנם הבחור בן שמונים וארבע ), יש אהבה, יש לפחות סיפור; כאן זהו סיפור שקט, שמתנהל על ידי שליח שהולך למקום שמשם באה המשפחה, כפי שעשו אנשים רבים, ומוצא מישהי מתאימה. אפילו אברהם, לאחר שסידר את בנו, הולך ונושא לו עוד אישה ומוליד ילדים, שבעצם אין לנו שום עניין בהם. אלה סיפורים שבכל יום, שאילולא היה מדובר באבות האומה, לא היו כותבים עליהם אפילו בעיתון, ולפעמים אפילו לא מספרים לשכנים.
הערץ עורך מס' 1
מי שקורא את הרב עדין צריך לדעת שהוא היה ג'ינג'י.
מה זה אומר ?
מי שיודע יודע.
מי שלא, או שיידע
בעתיד או שלא.
הערת עורך מס' 2
ראיתי שלפני שנה הבאתי באלו דברים לשבת פרשת חיי שרה את הפסקה הראשונה בלבד בפרק ב"חיי עולם" על הפרשה. על כן החלטתי הפעם להתחיל הטור מהפסקה השניה. "בקצב הזה" ייתכן ובשנים הבאות, אם אזכה, תופענה כאן יתר הפסקאות שבפרק.
הערת עורך מס ' 3
בפייסבוק ראיתי :
There is a kind of sadness that comes from knowing too much, from seeing the world as it truly is. It is the sadness of understanding that life is not a grand adventure, but a series of small, insignificant moments, that love is not a fairy tale, but a fragile, fleeting emotion, that happiness is not a permanent state, but a rare, fleeting glimpse of something we can never hold onto. And in that understanding, there is a profound loneliness, a sense of being cut off from the world, from other people, from oneself.
— Virginia Woolf, To the Lighthouse
הערת עורך מס' 4
אין הדברים ממצים.
סיפר הנהג על קו 58: "לא בטוח שיש פואנטה
ואם יש פואנטה, לא בטוח
שהיא נכונה תמיד."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה