כותב הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ זצ"ל על פרשת השבוע בספרו "חיי עולם" :
"בעצם העניין, עבודתו של יצחק היא חלק מבעיה כללית, והיא הקושי של התחדשות בהיקף גדול, הקושי של אדם שחופר את הבארות שחפר אביו. יש בעיה מהותית, קושי אמיתי, בלחפור בארות שכבר נחפרו."
ובהמשך הדברים שם:
"במדרש ( קהלת רבה א, יג ) נאמר שצריך להודות לקב"ה שברא בנו את מידת השכחה, מפני שמכח זה אנחנו יכולים ללמוד דבר יותר מפעם אחת. אילו לא הייתה לנו שכחה, כשהיינו לומדים עוד פעם איזה עניין - היינו מגלים שזה בדיוק אותו דבר כמו שלמדנו קודם. עכשיו, כשאנו שוכחים - תמיד יש בלימוד איזה צד של התחדשות. ועם כל זה, כפי שכל אחד יודע, לפעמים קל יותר ללמוד שלושה דפים חדשים מאשר לחזור על דף אחד שכבר נלמד, מפני שבדברים החדשים יש כוח והתחיות, ואילו בדבר ישן, גם אם הוא ערב לי, יש איזה צד של חסרון מעצם זה שהוא אינו חדש."
ועוד בהמשך הדברים שם, אומר הרב עדין:
"בכמה ספרים נאמר ( למשל: ליקוטי תורה שיר השירים לח,ד ) שכשם שקיימת מצוות 'פרו ורבו' בגשמיות, כך ישנה מצוות 'פרו ורבו' ברוחניות: אדם צריך לחדש בכל יום לפחות חידוש תורה אחד, והדבר נכון גם במשמעות הרחבה של העניין....עיקר העניין הוא לא להסתפק במה שמקבלים 'סתם', אלא לנסות להילחם במתכונת הקיימת של העולם ובשטף שלו על ידי העלאת שאלות."*
לוּ נזכה
שבת שלום
ג'ף
*הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, "חיי עולם", הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן ירושלים בשיתוף המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, עמ' 54, 55 ו62
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה