אלו דברים לשבת פרשת ויקהל תשע"א

בשבוע שעבר הזכרתי את השיר האגדי של בוב דילן Maggie's Farm. ציינתי אותו בהקשר למאמצים שאני עושה "לעשות לעצמי סדר בראש" מול יצירתו הענפה  של אברהם יהושע השל. השבוע, כשאני ניצב מול הצג, וברור לי על מה אני הולך לדבר, שוב קפץ השיר הזה לתודעתי; הפעם בהקשר של שינויים.

דילן בשיר הזה קובע : עד כאן ! enough is enough אני עם העבודה בחווה של מגי, ת"פ האבא שלה, האח שלה, והאמא שלה, עם זה אני גמרתי. (בשיר אחר - You're a big girl now - שר דילן את הצהרת כל הגברים שבעולם לאהובותיהם, בשלב כזה או אחר, במידה כזו או אחרת, של אמינות : I   can change I swear ). לפני שנזכר בבית האחרון של "מגי" , אעיר , כי מי שיבקש להתעלם מהתרסתו של דילן למראיינים שונים, שכלל יצירתו הוא "אך שירים" ואין מקום לחפש בהם משמעויות שמעבר - יוכל לשאול את עצמו למה בדיוק מתכוון המשורר בדברו על החווה הזאת של מגי. כחובב דילן מושבע , נאמן עלי, אך בערבון מוגבל, הנחייתו הנ"ל. העבודה שבוב מדבר אעליה כאן מריחה, לטעמי, ריח של שיעבוד ולא סתם עבודה שהיא "מתשע עד חמש". יותר מרמז לכך נמצא בשורה השביעית שלהלן במקור שבאנגלית.

I ain’t gonna work on Maggie’s farm no more

No, I ain’t gonna work on Maggie’s farm no more

Well, I try my best

To be just like I am

But everybody wants you

To be just like them

They sing while you slave and I just get bored

I ain’t gonna work on Maggie’s farm no more

לא אעבוד יותר בחווה של מגי, לא
לא אעבוד יותר בחווה של מגי, עוד
אני עושה כמיטב יכולתי
להיות מי שאני
אבל כולם רוצים שתהיה
בדיוק כמו הם
הם מזמרים כשאתה עמל ואני אך משתעמם
לא , לא אעבוד יותר בחווה של מגי

"שינויי מזג האויר הביאו אותי לחשוב", זו קידה לשלמה ארצי , על מנת להחזיר אותנו לנושא שפתחנו בו - שינויים. שינויים ב"אתר הבית" של הבלוג הזה, אתר מדרשת, גוררים שינויים באופן העבודה שלי על הבלוג, יותר נכון בהערכות שלי להוצאת "אלו דברים לשבתות" - הצורך "להוציא" את הדברים מוקדם יותר במהלך השבוע, וכן הנסיון לרשום הדברים על הבלוג ישירות ולא בוורד ואחר כך באמצעות scribd לבלוג.

שינויים אלו, הם אך דברי הקדמה לשני ענינים הקשורים לפרשת השבוע שרציתי להצביע עליהם כאן : עקרונות ופרטים.

זורנברג מעירה כי פרשת השבוע מציבה זה מול זה, במפגיע: שני עקרונות : "עקרון השבת" מול "עקרון (הקמת)  המשכן". בעקבות רש"י ואחרים מצביעה זורנברג על כוונת התורה, ללמדנו כי בניגוד למה שיכלנו להעלות על הדעת, שהעיסוק בקדושה, קדושת הקמת המשכן, "גובר" על איסורי השבת - הרי לא כן הוא. רש"י ( לשמות לה, ב): ששת ימים, הקדים להם אזהרת השבת לצווי מלאכת המשכן, לומר שאינה דוחה את השבת.

חלק מגדולתה של זורנברג היא בכך שהיא מנהירה לציבור הרחב - דובר האנגלית - את מכמניו של עולם המדרש. ששת ימים אני עושה מלאכה, (טוב בעצם חמישה ימים) בתוך עולם גדוש חול, כמעט נטול מהעושר המדרשי - כנגד זאת לא נפקד מקומם של העקרונות מעולם זה, עולם המלאכות הפרקטיות לרבות עולם המשפט. יאמרו המשפטנים שמלאכת השופט הוא מלאכה של עריכה של איזונים, איזונים בין אינטרסים, ערכים ועקרונות, מתנגשים. מלאכה זו, לאמיתו של דבר, היא נחלת כולנו לעיתים, ולא רק נחלתם של השופטים. יכולים וצריכים אנחנו, מדי פעם, להאזין ל"פרקי אבות" ("הוו מתונים בדין") ולהשמע להגיגי שופטים כמנחם אלון שכתב באחד מפסקי הדין את הדברים הבאים:

"מקובל עלי, סבור אני, ומסורת היא בידי, כי השופט היושב על מדין מלאכתו אינה נעשית מכוח גילוי הדין ושורת הדין בלבד. מלאכת השיפוט היא, המתפרנסת מנשמת הדין והמתגלה מעקרונות על שביסוד מערכת הדין. אמרתי על כך במקום אחר (ע"א 391/80 לסרסון ואח' נ' שכון עובדים בע"מ, פ"ד לח (2) 237, בעמ' 264):

'כלל גדול בידינו, שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתרה; נשמה זו תימצא למערכת המשפט בדמותן ובצלמן של נורמות ערכיות שונות, שיסודן בעקרון העל של עשיית הישר והטוב, ועקרון תום הלב הוא אחד החשובים והמיוחדים שבנורמות ערכיות אלה. ואם יבוא החושש ויחשוש, שמא מכוח הפעלתה של נורמה ערכית זו יבולע ליציבות המשפטית, שהרי טרם בא לעולם מכשיר מדידה שימדוד אל נכון מידתו של תום לב, אף אתה אמור לו, כך היא דרכה של מערכת משפט שבה המשפט והיושר, הדין והצדק, נשק אהדדי, ובסופו של חשבון ובעיקרו של דבר מרובה מידת היציבות הכללית, שבאה למערכת המשפט מכוח העיקרון הערכי של תום לב, מאשר מידת אפשרות הפגיעה ביציבות המשפטית – במקרה מסוים זה או אחר – בגלל הפעלת עקרון תום הלב'"
  - השופט מנחם אלון בבג"צ 1635/90 ז'רז'בסקי נ רה"מ י שמיר ואח'

שרבטתי לעצמי רשימה חלקית ולא ממצה של עקרונות שתוך כדי התבוננות בחיי היום יום שלנו ייתכן ונמצא שהם מתנגשים זה עם זה:

עקרון היעילות מול עקרון ההגינות
עקרון הדין מול עקרון החסד*
עקרון הפרט מול עקרון הכלל
עקרון התורה מול עקרון החול

מקובל עלי ש"עקרון התורה" הוא עקרון-העל; ער אני לכך ,שיש מקום לדון לגבי כל  אחד מהעקרונות שמניתי לעיל, ביחסים ביניהם ועוד ועוד. קצרה היריעה מלפרט ומבקש אני כאן לצאת ידי חובת הפירוט על ידי הפנייה לסיפור אחר. סיפור אחר בהמשך הפרשה שזוכה לפיתוח  נרחב במדרש. סיפורי המדרש סביב "מראות הצובאות", היו אחד מהמאיצים הראשיים להורתו  - לידתו של ספרה השני של זורנברג, על ספר שמות.

תמצית הענין מובא ברש"י לפרק לח פסוק ח בדיבור המתחיל "במראות צובאות".המעיינים יעיינו שם  בחינת ואידך -  זיל גמור.

                                                                                   שבת שלום
                                                                                         ג'ף

* ידוע גם  כעקרון האמת מול עקרון השלום