אלו דברים לשבת פרשת בראשית תשע"ז

כשג'ח' אמר הבוקר  בחזרת הש"ץ במניין שחרית ב"אפיקים": "נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום" - שמעתי את הדברים ושמתי אליהם לב.
בידוע שבמתח הקיים בעולם ההלכה בין קבע לכוונה, ידו של הקבע נוטה להיות על העליונה.
השל ציין ש"אמונה יהודית אינה נוסחה" והתנגד בחריפות לנטייה ליתן משקל יתר ל "עיקרי אמונה" על פני האמונה העצמה. יחד עם זאת, השל הכיר גם בחשיבותן הפרקטית  של עיקרי אמונה ושל נוסחאות.
"אלו דברים" שמופיע במסכת שבת ובסידורים בתחילת תפילת הבוקר הוא סוג של נוסחה וממנה שם הבלוג הזה.

אלו דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. ואלו הן: כבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והשכמת בית המדרש שחרית וערבית, והכנסת אורחים, וביקור חולים, והכנסת כלה, ולוית המת, ועיון תפילה, והבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו - ותלמוד תורה כנגד כולם 

כשאתה מגיע כל בוקר, או כמעט כל בוקר למניין, אתה שם לב לפעמים למה שקורה, למה שאתה עושה ולמה שאתה אומר.
וכך לפני כחודשיים, ובעקבות ה"נוסחה" הנ"ל שב"אלו דברים" שמתי ליבי אל ההנחייה  שמופיעה לפני זו האחרונה של להביא שלום בין אדם לחברו...ההנחייה על "עיון תפילה".
עלה בדעתי רעיון מסוים שנוגע לזה שנראה אם יקרום עור וגידים, על כל פנים מאז, אפשר לומר שחל שינוי מסוים, שדרוג מסוים, ביחס שלי אל התפילה. נקודת האיזון בין קבע לכוונה, זזה קצת מכיוון הקבע לכיוון הכוונה.

מכאן, מבקש אני לקוד קידה ולומר מילת תודה לסיון רהב מאיר על השיעורים שלה על פרשת השבוע, שאני מגיע אליהם דרך הפייסבוק בעיקר וכן לעורכים של מוסף השבת של מקור ראשון. בשני מקורות אלו, נמצא חומר עשיר, בנושא של תורה והקשר שלה לחיים דהעידנא.
בדבריה השבוע, הפנתה סיון את תשומת הלב לכך שרש"י פתח את מפעלו האדיר של פרשנות על התורה בכיבוד מצוות כיבוד אב ואם; רש"י מתחיל את פירושו עם "דבר תורה" בשם אביו רבי יצחק. (ראו "כשאלוהים ברא את העדינות" באתר "ליבא" ברשת http://leeba.org.il/)
מתוך מוסף השבת של מקור ראשון אפנה את תשומת ליבכם, בין השאר ( לצד המדורים הקבועים של  הרב יונתן זקס ושלום רוזנברג)  לשירה של רבקה מרים  "בראשית ברא" ולמאמר על ראש הכולל באוניברסיטת בר אילן , הרב שבתי רפפורט, שהוא צאצא של הרבי מקוצק.
בנושא הצילום דלעיל, תבוא התייחסות בהזדמנות אחרת.

שבת שלום
    ג'ף