אלו דברים לשבת פרשת נשא תשע"ז

ניצלתי את חג השבועות לחשוב קצת על משמעותה של תורה בימינו.*
חשבתי על החשיבות של העיסוק בתלמוד תורה; על לאחוז בדף גמרא ולהתקדם בו בקצב שלך.
חשבתי על קוצק, הנביא ישעיהו ועל השל ועל מה שביניהם  - על הרלוונטיות של הנביאים לימינו.
חשבתי על סכנותיה העצומות של הדת, של ביטחון ששורשו באמונה דתית, ולדייק  - בסכנות הטמונות באנשים שבטוחים בעצמם, בטוחים שהם יודעים מה מאחורי הפרגוד, מה התכנית הא-לוהית...
כדברי השל:

"I shudder at the thought of a society ruled by people who are absolutely certain of their wisdom, by people to whom everything in the world is crystal-clear, whose minds know no mystery, no uncertainty."
A J Heschel, Who is Man ? Stanford U Press, p. 114

ובתרגום שלי:

"אני נחרד מהמחשבה על חברה שנשלטת על ידי אנשים שבטוחים בטחון מוחלט בחכמתם, אנשים שעבורם הכל בעולם הוא ברור כשמש, וששכלם אינו יודע מיסתורין או  אי-וודאות."
א. י. השל, מיהו אדם ? (טרם פורסם בעברית) התרגום הנ"ל שלי והוא לוקה בחסר, הערות והמלצות לשיפור תתקבלנה בברכה - ג'ף

העיון במהלך החג בספרם המרתק של הרבנים בני לאו ויואל בן נון על ישעיהו^, הוביל אותי איכשהו לכרך הראשון של הביוגרפיה על השל. לאמיתו של דבר ה"איכשהו " הזה הוא הערת שוליים במבוא שכתב בני לאו לספר (ה"ש מס' 7 בעמ' 22 שם ).
כותב הרב לאו בטקסט  שם :
"....במשך עשרות שנים ... ישב [ישעיהו ] קרוב לארמון המלכים בירושלים ופעל כהוגה מדיני המבקש להילחם במגמות השלטון שנראו בעיניו כהרות אסון. תמונת העתיד שישעיהו צייר מתקשרת במישרין אל תמונת העולם אותו הוא ראה ובתוכו הוא פעל."
בהערת שוליים שבסמוך מופיע :
"מי ששם לב היטב למהלך זה של ישעיהו, כנביא הפועל בתוך החברה ובתוך הפוליטיקה, היה הרב יוסף צבי קרליבך הי"ד, שחיבר ספר על נביאי ישראל אשר פורסם בגרמניה בשנת 1932 ותורגם לעברית בשנת תשע"ב על ידי הרב צבי יעקובסון  ( בעריכת מרים גיליס קרליבך): שלשת הנביאים הגדולים: ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל."
הדוקטורט של השל על הנביאים פורסם ( בפולין) ב1935 ושאלתי עצמי אם השל הכיר את ספרו של הרב קרליבך. טרם מצאתי תשובה לשאלה זו.
עיון בביוגרפיה חשף אותי, לא בפעם הראשונה, לסיפור קורות השל בגרמניה עם עלייתם של הנאצים. סיפור קשה ומופלא כאחד,  סיפור אחד מיני אין ספור ספורים  של יהודים רבים, יהודים שחלקם ראו את הנולד ונחלצו בזמן, אחרים שעולמם התמוטט עליהם כרעם ביום בהיר...סיפורים מן התופת, מן החור השחור...
לפני כשבוע הורדתי ממדף הספרים את ספרו של דויד ויימן  - "הפקרת היהודים ( אמריקה והשואה 1941-1945)
(באנגלית) " ספר שירשתי מהוריי ז"ל. בחיפוש בגוגול מצאתי שהספר פורסם בעברית בהוצאת יד ושם ב1993.
ברור לחלוטין כי כאז כן עתה אין לסמוך על העולם.
כדברי הרב דוד הרטמן המנוח - "העולם אינו נאות לשמוע טיעון מוסרי מעם שאין לו צבא."זהו ציטוט מהזכרון שלי. בפועל - הציטוט המדויק הוא :

I remember the Quakers coming to see me. They wanted to know about my views of power, you know, Quakers. So I said, if you have power, you can have a moral argument. If you’re powerless, there’s no moral argument. *^

תרגום חופשי שלי לחלק המודגש :

אם בידך כוח ועוצמה - תוכל להיות בעל טיעון מוסרי. ככל שאין בידך כוח ועוצמה לא תישמע מפיך טיעון מוסרי

שבת שלום
   ג'ף

* באופן כללי ראו 929 :-)בין השאר http://www.929.org.il/today
^ישעיהו כציפורים עפות, יואל בן נון ובנימין לאו, ידיעות אחרונות - ספרי חמד
^*ראו https://onbeing.org/programs/david-hartman-hope-in-a-hopeless-god/