אחד מ"ציטוטי השל" שנתקלתי בהם השבוע אומר כך:
העולם נתון במבוכה, ומשברו אינו פוליטי אלא רוחני ביסודו.
א.י.השל, "הרוח של חינוך יהודי", מתוך "אלוהים מאמין באדם", הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, בתרגום ועריכת דרור בונדי, עמ' 251
אנחנו הישראלים בורחים מה"רוחני", כמו מאש. לא ממש ברור לי למה. אולי זו מן תחושה שהרוחני אכזב אותנו. מיליונים מעמנו הלכו למשרפות באין מושיע. המענה לחוסר האונים הזה, נמצא ב"ארצי" ולא ב"רוחני", במעשה החלוצי האנושי, בהתיישבות בקרקע ובאחיזה בנשק, שביסוד הקמת הבית היהודי.
במקום אחר אומר השל:
מקורות הדת במעמקי המחשבה, בהסתכלות שלא ניתנה לביטוי, בתימהון בפני הפלא והמסתורין שלמעלה מכל השגה והבעה. מכאן שתחיית הדת לא תבוא אלא על ידי חידוש המבוכה הפנימית, על ידי ייסורי המחשבה העומדת בפני הטמיר והנעלם שבכל דבר ודבר, לרבות הטמיר והנעלם שבמחשבה עצמה.
א.י. השל, "נשאת ונתת באמונה?" בקובץ "אלוהים מאמין באדם", בעריכת דרור בונדי, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר, עמ' 92
חזינו השבוע בשתי מצגות רבות עניין - נאום הנובל של דילן, ועדות של קומי בסינאט אתמול. שתיהן אומרות רבות על התרבות האמריקאית וצריכות עיון שלא כאן מקומו. לצידן, להבדיל וכחומר למחשבה מבקש אני לסיים בדברים של ישעיהו לייבוביץ על ההיגד שבפרשתנו : "והאיש משה עָנָו מאד":
"הפסיכולוגיה האנושית כפי שהיא מוכרת לנו היא כזאת, שככל שהאדם זוכה לרמת ידיעה ותודעה גבוהות יותר, אין הוא מסוגל לחשוב ברמה של 'מי אנכי', אלא ההיפך הוא הנכון, וחשיבותו בעיני עצמו ו'אנוכיותו' הולכות וגדלות עד כדי התנשאות.
מכאן שההיגד 'והאיש משה עָנָו מאד' משמיע לנו רבותא רבה, להודיענו כי משה רבנו בהיותו האיש שעשה אותות ומופתים בשמים ובארץ, ובמעמד הר-סיני במתן-תורה זכה לדבר-ה' אליו 'פנים אל פנים' ( שמות לג/יא), ובסדרה זו מעיד עליו ה' -'פה אל פה אדבר בו' (יב/ח), ואף על פי כן הוא נשאר בתודעתו ובעַנֹוָתו אותו משה כפי שהיה בתחילת דרכו במעמד הסנה מבלי שתזוח עליו דעתו, לכן הוא גם היחיד בין כל אישי המקרא כולו, הזוכה להיקרא - 'עָנָו מאד'. לתואר זה זוכה משה-רבנו מיד לאחר הטחת הדברים כנגדו בפי מרים, ומשום תגובת משה בשתיקה ושוויון נפש מבלי להקפיד במאומה וזאת משום רמת שלמותו הנפשית, זוכה הוא לכך שהקב"ה יוצא להגן עליו ולתבוע כביכול את עלבונו.
גאותם והתנשאותם של בני אדם, נובעת מכך שאין הם מכירים את מעמדם בפני אלוהים, ולכן רק משה האיש הוא הזוכה לתואר יחידאי זה של עָנָו מאד ( ולא סתם עָנָו ), מה שלא נאמר על שום נביא אחר זולת משה."*
שבת שלום
ג'ף
*ישעיהו לייבוביץ, שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע, עמ' 660
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה