הבית הראשון, הבית הרביעי, ושלשת הבתים האחרונים מתוך שירו של צ'סלוב מילוש "בריאת העולם" בתרגומו של דוד וינפלד:
"דָּרֵי מַעְלָה בְּמִשְֹרַד הַתִּכְנוּן פּוֹרְצִים בִּצְחוֹק
מִפְּנֵי שֶׁאֶחָד מֵהֶם צִיֵּר קִפוֹד,
וַחֲבֵרוֹ, כְּדֵי לֹא לְפַגֵּר, זַמֶרֶת סוֹפְּרָן -
רִיסִים, חָזֶה, תַּלְתַּלִּים, הַרְבֵּה תַּלְתַּלִּים.
עָרִים יוֹצְאות אְל הַפֹּעַל, רְחוֹבוֹת צָרִים,
סִיר לַיְלָה שֶׁנִּשְׁפָּךְ מֵחַלּוֹן, לְבָנִים.
וְתֵכֶף וּמִיָּד כְּבִישׁ מָהִיר לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה,
אַנְדַּרְטָה בְּהִצְטַלְּבוּת דְּרָכִים, פַּארְק, אִצְטַדְיוֹן,
לְמַעַן הָאֲלָפִים בְּקוּמָם לִצְוֹחַ: גוֹל!
אִלוּ רַק הִמְשִׁיך כָּל זֶה לְהִתְקַיֵּם, אֲבָל מַה פִּתְאֹם.
הוּא מִשְׁתַּנֶּה חֲלִיפוֹת , נָגוֹז, חָג בְּבוּעַת סַבּוֹן
יַחַד עִם פְּנִיַּת דָּרֵי מַעְלָה אֶל בְּנֵי הַתְּמוּתָה:
'הוֹ גֶּזַע קַל דַּעַת, הֵיאַךְ לֹא נְרַחֵם עָלֶיךָ!
סְמַרְטוּטֶיךָ הַצִּבְעוֹנִיִּים, מְחוֹלוֹתֶיךָ,
כִּבְיָכוֹל פְּרוּצִים וּמֻפְקָרִים, אֲבָל בֶּאֱמֶת רְאוּיִים לְחֶמְלָה,
הַמַּרְאָה שְׁנוֹתָרִים בָּהּ פָּנִים עִם עֲגִילִים,
הָעַפְעַפַּיִם הַצְּבוּעִים, מִקְסַם הַשָּׁוְא שֶׁל הָרִיסִים.
לִהיוֹת כֹּה חַסְרֵי כֹּל, זוּלָתִי חַג הָאַהֲבָה !
מַה חַלָּש מָגֵן זֶה אֶל מוּל הַתְּהוֹם'
וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הָשֶּׁמּשׁ.
וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הָשֶּׁמּשׁ.
בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מִתְרוֹצְצִים, מִתְרוֹצְצִים."*
שבת שלום
ג'ף
"אור יום", קובץ שירי צ'סלוב מילוש בתרגומו של דוד וינפלד, בהוצאת אבן חושן הוצאה לאור בע"מ, עמ' 227-226
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה