יש יתרון למבוכה אבל איני יודע מהו.
אולי כיתרון החיים על פני המוות; הברכה על פני הקללה; האור על פני החושך.
חבר פייסבוק מארה"ב הפנה השבוע לדברים הבאים של אברהם יהושע השל:
אסור לנו לראות בשום מוסד או אובייקט מעשה ידי אדם מטרה בפני עצמה. הישגיו של האדם בעולם הזה אינם אלא ניסיונות, ומקדש שלובש משמעות החורגת מהיותו תזכורת לאלוהים חיים - תועבה הוא.
מהו אליל? כל אל שהוא שלי אך לא שלך, כל אל שאכפת לו ממני אך לא ממך – זהו אליל.
א, י, השל, גזע ודת , התרגום הוא של דרור בונדי; המאמר כולו בתרגום דרור יופיע בקובץ מאמרי השל שיראה אור בקרוב בהוצאת טובי (מגיד). הדברים הנ"ל פרסמתי בבלוג ב2010. משום מה כשפורסם הקובץ "אלוהים מאמין באדם" השתנה התרגום מ"מהו אליל" ל"מהו אלילות"/ ראו :א.י. השל, Religion and Race "דת וגזע", בספר "אלוהים מאמין באדם", בהוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר, בתרגום ובעריכת דרור בונדי, עמ' 30
בהמשך שואל השל:
כמה אסונות עוד עלינו לעבור על מנת שנכיר בכך שלכל האנושות יש חלק בחירותו של בן־אנוש אחד; שכל אימת שבן־אנוש אחד נפגע, כולנו סובלים כאב ? מה שמתחיל כאי־שוויון של מעטים, יסתיים בהכרח כאי_שוויון של הכול."
שם בעמ' 31
המאמר כולו שווה עיון.
שבת שלום
ג'ף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה