רשת בתי המדרש קישורים מומלצים אודות האתר צור קשר עזרה
bteiMidrash logo


עמוד ראשי > בלוגים

מאגר התכנים אשף דפי הלימוד שולחן העבודה שלי ארון הספרים אודות הרשת פורומים בלוגים

יום שישי, 17 באוקטובר 2025

אלו דברים לכ"ה תשרי תשפ"ו ( פורסם בפייס ב 171025 )

 אלו דברים לכ"ה תשרי תשפ"ו ( פורסם בפייס ב 171025 )


 "מי שהוא ידיד היקום , היקום ידידו. מי ייתן,' נאנח מר פלומר,'שאוכל גם אני להיות כך ! הוא מחליט לנסות לחקות אנשים כאלה. כל מאמציו, מעתה ואילך, יהיו מכוונים להשגת הרמוניה הן עם המין האנושי, זולתו, והן עם הערפילית הרחוקה ביותר שבמערכת הגלקסיות. כדי להתחיל, כיוון שלזולתו יש בעיות רבות מדי, ינסה מר פלומר לשפר את יחסיו עם היקום."

איטאלו קאלווינו, "מר פָּלוֹמָר", מאיטלקית: גאיו שילוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ - ספרית פועלים, עמ'  145; בתרגום לאנגלית כתוב במשמע: "כיוון שלמר פלומר יש בעיות רבות מדי עם זולתו". יבוא הכתוב השלישי  - המקור באיטלקית -  ויכריע בין הגרסאות השונות.


יום חמישי, 16 באוקטובר 2025

אלו דברים לשבת פרשת בראשית תשפ"ו

 היום 741 ימים  לחטיפת מרבית החללים שטרם הושבו

אביבה גוטליב זורנברג פותחת את הפירוש שלה לספר בראשית ולפרשת בראשית בדברים של לב שסטוב.
אביא הדברים במקור באנגלית ואחרי כן תרגום לעברית:

"'We live,' writes Lev Shestov, ' surrounded by an endless multitude of mysteries. But no matter how enigmatic may be the mysteries which surround being, what is most enigmatic and disturbing is that mystery in general exists and that we are somehow definitely and forever cut off from the sources  and beginnings of life.'"*



״אנחנו חיים,״ כותב לב שסטוב, ״מוקפים במערבולת אינסופית של מסתורין. אך יהיה המסתורין שסובב את ההוויה חידתי ככל שיהיה — החידתיות והטלטלה הגדולה מכולן הן בעצם העובדה שמסתורין בכלל קיים, ושאנו, באיזה אופן שהוא, מנותקים לעד ולתמיד מן המקורות וההתחלות של החיים.״ ( תרגום chatgpt שעבר ביקורת של הח"מ  ).

דרור בונדי פותח את המהדורה החדשה של "תורה מן השמים באספקלריה הדורות" של אברהם יהושע השל בדברים הבאים:

"'ספר תורה מצאתי' ( מלכים -ב כב, ה) - כך אני מרגיש בהניחי לפניכם היום את האוצר הזה. תורה שרובה הייתה מונחת בקרן זווית, ומיעוטה אף גנוזה מעין כול, שבה  לארון ספרי הקודש, כל מי שירצה יבוא וייטול.

אברהם יהושע השל ( 1907 - 1972 ), בן־נביאים שחי ופעל בלב העולם המודרני, ביקש לגלות ביצירה זו את סוד 'תורה מן השמים' כפי שהוא משתקף ' באספקלריה של הדורות'. ברוב רובם של כתביו ביקש להביא את רוח היהדות לקהל האמריקני הרחב, לתקן עולם במלכות שדי; ביצירה עברית זו ביקש להביא את תורת ה' לעמו ישראל.

תורה מן השמים באספקלריה של הדורות אינו רק הנושא של היצירה, כאילו היה נושאה של יצירה אקדמית או פילוסופית. זהו גם האופן שבו היצירה כתובה: מתוך קשב כפול - לשמים ולאספקלריה של הדורות.. בעלי השמועה לנגד עיניו של השל: בעלי השמועה שבכל הדורות, ובראשם רבי ישמעאל ורבי עקיבא; ובעל השמועה שבכל הדורות, אהיה אשר אהיה'."^

לסיום רשות הדיבור להשל:

"אין אתה תופס את עניין תורה מן השמים אל אם כן [אתה] מרגיש את *השמים שבתורה*. והשאלה אם החומש נכתב כולו בארבעים שנה או בשמונים שנה, שאלת שעה היא על בעיית הנצח.. ספר התורה הוא *פלא שנעשה קבע*. מאורע שנעשה הרגל. כל הכופר בפלא אין לו חלק בעולם הזה, ועל אחת כמה וכמה שאין לו שיג ושיח בדברים של מעלה." ( ההדגשות במקור )*^

"כל הכופר בפלא אין לו חלק *בעולם הזה*..." ( ההדגשה של הח"מ )

לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת כל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים החללים לקבורה נאותה על פי רצון משפחותיהם


שבת שלום

    ג'ף

*Avivah Gottlieb Zornberg, GENESIS, The Beginning of Desire, The Jewish Publication Society, p.3

^   א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך א, עמ' 1
*^ א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 993 - 994

יום רביעי, 15 באוקטובר 2025

אלו דברים לכ"ג תשרי תשפ"ו

 אלו דברים לכ"ג תשרי תשפ"ו


"בימים של שתיקה כללית, להתייצב לצד שתיקת הרבים ולהסתגל אליה בוודאי חטא הוא. בימים שכולם מדברים יותר מדי, מה שחשוב הוא לא רק לומר מה נכון, מה שבלאו־הכי ילך לאיבוד בתוך שטף המילים, אלא לומר זאת על בסיס הנחות שיביאו לידי מסקנות שיְשַווּ לנאמר את הערך המרבי."


איטאלו קאלווינו, "מר פָּלוֹמָר", מאיטלקית: גאיו שילוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ - ספרית פועלים, עמ' 130 ( בפרק: "על הצורך לנשוך את הלשון )


יום ראשון, 12 באוקטובר 2025

אלו דברים לשבת פרשת בראשית תשפ"ו - טיוטה

בהמשך לאלו דברים לשמחת תורה

במבוא ל"תורה מן השמיים באספקלריה של הדורות" ( להלן: תמ"ה ) תחת הכותרת "שתי שיטות במחשבה" כותב השל :

העובדה, שעל פרשת דרכיה של ההיסטוריה הישראלית נפגשו שני 'אבות העולם' שהיו למסוללי נתיבות באמונות ודעות, רבת חשיבות היא. פגישה של אדירי מחשבה מנוגדים בתכלית המתווכחים בדברים העומדים ברומו של עולם עלולה היתה לגלות בעיות שבאמונה שמנהג חכמים לכסות עליהן.

דור דור ודורשיו. חידה חידה וביאוריה; וכל העמוקה מחברתה ביאוריה מרובים ממנה. אף התורה נקנית בשתי דרכים: בדרך הסברא ובדרך החזון. דרכו של רבי ישמעאל הפשט. דרכו של רבי עקיבא המסתורין. וברור שהם לא יצרו את משנותיהם יש מאין. הפרשי דרכים הללו מעשה דורות הם, ולא נתגלו פתאום בדורם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא. מקורם בגישות שונות לתורת ישראל, שנשתלשלו במהלך התקופות. אוצרות מחשבה היו צבורים באומה, ומפיהם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא אנו שומעים קולות ובנות קול של דורות שקדמו להם. אלא שבבית מדרשותיהם נתגבשו הדעות והגיעו לידי צורה שכמותן לא ידעו בדורות הקודמים. הם שיצרו את הצינורות שלתוכם נכנס שפע כוחות וזרמים קדומים. ובדבריהם כדי פרנסת דורות."*

שבת שלום

   ג'ף

*א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך א עמ' 57 - 58


אלו דברים לשמחת תורה תשפ"ו

היום 738 ימים למלחמה בתקווה שזהו היום האחרון למלחמה האחרונה

בכוונתי בשנה החדשה הבאה עלינו לטובה*  - לעיין יחד אתכם, בספרו של השל "תורה מן השמים באספקלריה של הדורות".

הכרך הראשון של הספר יצא בתשכ"ב ( 1961 - 1962 ), הכרך השני בתשכ"ה ( 1964 - 1965 )  והכרך השלישי יצא אחר מותו של השל בשנת 1990. השל נפטר ב 1972.

מהדורה חדשה ומתוקנת של שלושת הכרכים בעריכת ד"ר דרור בונדי יצאה בשנת 2021.

בבית האחרון של שירו של בוב דילן על עקידת יצחק^, דילן שם בפי יזם שמתבקש על ידי מהמר נודד משועמם "לארגן  את מלחמת העולם הבאה" - את המשפט הבא:

"I never engaged in this kind of thing beforeBut yes, I think it can be very easily done...."

"מעולם לא עשיתי את זה קודם 

אבל כן אני חושב שאפשר בקלות לעשות זאת"

מעולם לא ניסיתי להציג בפני קהל קוראים את הספר הנ"ל ובניגוד לאותו היזם איני חושב שזו משימה קלה. איחלו לי בהצלחה.

ביקשתי משלושה "ספקים" של AI סיכום תמציתי של הספר: מperplexity, מchatgpt ומ microsoft co pilot. הנה לפנינו הסיכום של מיקרוסופט קופיילוט:

"הספר תורה מן השמים באספקלריה של הדורות מאת אברהם יהושע השל הוא חיבור עיוני מעמיק על דרכי המחשבה של חז"ל. הוא מציג שני בתי מדרש מרכזיים – בית שמאי ובית הלל – כשתי גישות תיאולוגיות שונות להבנת התורה. השל בוחן את מושג "תורה מן השמים" לא כעיקרון דוגמטי אלא כשיח מתפתח לאורך הדורות. הוא מדגיש את המתח בין סמכות אלוהית לבין פרשנות אנושית. הספר מחולק לשלושה חלקים: הראשון עוסק במבנה ההגותי של חז"ל, השני במחלוקות על מקור התורה, והשלישי – שלא הושלם – נועד להבהיר את משמעותה הכוללת של היצירה. השל מבקש להציג את חז"ל לא כמעבירים פסיביים של מסורת אלא כיוצרים בעלי תודעה דתית עמוקה. זהו ניסיון לנסח יהדות חיה, מוסרית ודיאלוגית."

לפני סיום הקדמה זו  ( או לפני סיום חלק זה של ההקדמה ) אביא קטע קצר מדברי השל מתוך פרק ג. בכרך השלישי, שכותרתו "קוטביות". דרור בונדי תיאר את הפרק הזה כ"אבן הפינה של כל היצירה"

"כמה מעלות לישרות המחשבה, לפשטות התפיסה. ברם אין אדם תופס את עניין תורה מן השמים אלא כסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. וסולם המוצב ישר ופשוט מי יעלה בו ? הקפדן נוטה להאמין שמחשבתו מתאימה למציאות, ושוכח שמחשבה לגבי המציאות כננס לגבי ענק. החוזה יודע שאין האמת מתבטאת אלא שברים שברים באספקלריה של דימויים ומשלים. כלום אפשר לראות את הנסתר בלי צעיף ? או להציץ מעבר לתחומים בלי דימויים ?"*^

לסיום "הערת עורך" - עם השנים, למדתי בעקבות עיון ביצירות שונות שיש להבחין הבחן היטב בין דברי היוצר ביצירה לבין דבריהם של הפרשנים השונים (ולעתים המשונים ) על היצירה. למדתי גם שפרשנות היא לעתים כלי עזר חיוני על מנת "להבין" יצירה. בכל מקרה התמודדות עם "יצירה גדולה" בין עם מדובר בפרוזה או בשירה או בשילוב של השניים, היא לעולם מסע, מסע של הקורא מול הטקסט ומול הרעיונות ש"מאחורי" הטקסט.

נאחל לעצמנו bon voyage.

לעילוי נשמת סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים,
לרפואת כל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון
להשבת החטופים לחיק משפחותיהם בקרוב ממש

חג שמח

ג'ף

* בלי נדר

^Highway 61 Revisited

*^ א. י . השל , תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, בעריכת דרור בונדי, הוצאת ספרי מגיד, הוצאת קורן, כרך ב, עמ' 972

הצילום הוא של יעל גודמן




יום רביעי, 8 באוקטובר 2025

אלו דברים לשבת חוה"מ סוכות תשפ"ו

היום 734 יום למלחמה.

יצאתי מהבית בסוכות.

יצאתי גם מדרך חשיבה שהורגלתי אליה מילדות, "דרך חשיבה מערבית".

בסוכה עיינתי ב"מחשבת הזן" באמצעות עיון בשני ספרים של יואל הופמן: "ברנהרט" ו"אפרים".

יצאתי מדרך חשיבה אחת אך לדרך החשיבה האחרת עוד לא הגעתי.

תיוך עבורי את הדרך ממערב למזרח, דרור בורשטיין, במאמר שלו שמצאתי ברשת שנקרא: "'אין זה משנה איפה חותכים': מבוא לקריאה זו־בודהיסטית בכתבי יואל הופמן".

מעבר ליכולתי הוא להביא בפניכם בלשוני, אפילו מקצת מן הדברים שקראתי במסע הנ"ל, מסע שכמובן לא תם. מאחר ופטור בלא כלום אי אפשר וכדי לסבר במקצת את האוזן  - אביא קטע דברים קצר  מסיכום  המאמר של בורשטיין:

"אחת הדמויות בברנהרט אומרת שאפשר להפנט כוכבים, רק 'צריך לדעת להסתכל מרחוק'. משפט זה מתמצת את מבטו הייחודי של יואל הופמן, מבט שבא לידי ביטוי בכל ספריו, על אף שינויים שחלו בכתיבתו במרוצת השנים. הישגו של הופמן הוא שהיכולת הזאת להביט למרחוק אינה מבטלת אצלו את היכולת להביט גם קרוב מאוד, ממש למרחק נגיעה. כמו שבברנהרט מישהו אומר לאמו של קובאץ': laatlak, כלומר 'אני רואה אותָך'. לראות אישה פנים אל פנים, אבל גם 'לדעת להסתכל מרחוק' ולהפנט כוכבים - דומני כי זהו סיכום לא רע לכתיבתו של יואל הופמן."*

והדברים כמובן צריכים עוד עיון.

הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ באחד הפרקים על סוכות בספרו "חיי שנה" כותב תחת כותרת המשנה - "חיים של קיבעון":

"העקירה מן הקביעות, הזיכרון והמעשה הסמלי של החזרה אל המדבר, מעוררים את השאלה: מה רע בחיים של קביעות ? האם יש מעלה בגלות ובנדודים, המחייבת אותנו להיזכר ולהיצמד אליה ?

נראה, כי לא עצם חיי הקבע הם הנושא הצריך בדיקה וזווית ראיה אחרת, אלא צדדים שונים של מחשבה והרגשה המתלווים לחיים אלה. עם היושב על אדמתו במשך זמן מסוים, מרגיש לא רק קשר ובעלות עליה, אלא גם בטחון שהדברים יימשכו כפי שהם, עד עולם. משבנה אדם בית של קבע, משזרע שדות ונטע כרמים, הוא מתחיל לחוש שישיבתו במקום זה היא נצחית, ושאי אפשר לעקור אותו ממנה. הקביעות מביאה, אפוא, להרגשה של שאננות, בטחון מופרז וחוסר דאגה. תחושות אלו, מונעות את האדם מלראות סכנות ואיומים מבחוץ או מבפנים. לעומת זאת, יושבי הסוכות במדבר יודעים שהם נמצאים במקומם רק לפי שעה. גם אם ישיבתם בסוכות היא לזמן ממושך היא עודנה מפוקפקת ובלתי יציבה. יכולתם לקדם פורענות, מבוססת דווקא על מציאותו של ספק, על מדה מסוימת של חשש שהמצב הקיים אינו בהכרח המצב הנצחי. סטטוס קוו יכול להיות טענה או הוכחה בכל דיון, אבל אינו מקנה כל ודאות באשר להמשך קיום זה במציאות."^

 לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת כל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים לחיק משפחותיהם

שבת שלום ומועדים לשמחה

          ג'ף

* קישור למאמר של דרור בורשטיין: 

https://www.academia.edu/31897093/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%96%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%9E%D7%9F 

הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ , "'חיי שנה' מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית", מתוך המאמר "החזרה אל סוכות המדבר",הוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ומשכ"ל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 92 - 93

הצילום להלן הוא של יעל גודמן


יום ראשון, 5 באוקטובר 2025

אלו דברים לסוכות תשפ"ו

היום 731 ימים  למלחמה

הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל:

"מן הימים הנוראים עוברים אנו לחג הסוכות. זהו מעבר מן המוגבל והמוגדר, אל עולם של יציאה מגדרים וגבולות. הימים הנוראים, מבחינת הדין והמשפט ומבחינת הסליחה והכפרה, מצויים בתחום של גבולות ושיעורים. בחג הסוכות נפתחים הגבולות. חג הסוכות נקרא 'זמן שמחתנו', ומהותו כמו הרגשת השמחה, שמטבעה אין לה גבולות, וענינה הוא הפריצה והיציאה מן הגבולות והגדרים."

הפיסקה לעיל היא הפיסקה הראשונה והפותחת בסדרה של מאמרים של הרב עדין על סוכות בספרו חיי עולם.

במאמר אחר באותה סדרה שואל הרב עדין, בין היתר: "כיצד אפשר לקבוע מועד לשמחה ?"

בסיום אותו מאמר אומר הרב עדין:

ימי חג הסוכות הם ...כעין מרשם של שמחה. על ידי הענווה של העמדת עצמו במקום הראוי לו, האדם לומד להעריך את מתנות החיים, את היש והברכה. ככל שהוא מאמין פחות ב'מגיע לי', ככל שהוא מרגיש יותר את מצב הראשית, המחסור והגלות, יכול הוא להעריך יותר את הטובה ולהגיע ממנה לשמחה." 

אגב "מצב הראשית" ולאור האופי האוניברסלי של החג, אסיים עם דברים של ג'ון לנון כפי שהופיעו בפוסט שראיתי לפני כמה דקות :



 לעילוי נשמת  סרן איתי סייף ז"ל וכל הנופלים, 

לרפואת כל פצועי צה"ל וכוחות הביטחון 

להשבת החטופים לחיק משפחותיהם

חג שמח

   ג'ף

המובאות לעיל הן מ - הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ , "'חיי שנה' מאמרים לחגים ומועדי השנה היהודית", מתוך המאמרים  "בכסה ליום חגנו" ו "זמן שמחתנו",  המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ומשכ"ל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 89, 98, 103

הצילום להלן הוא של יעל גודמן